מוטיב החלום בתרבות המערבית מול התרבות ההודית

תקציר העבודה:

החלום כנושא מחקרי הוא תחום שרוב המחקרים בו הם תוצר של המאה ה-20 והוא בא בעיקרו במכלול העבודות שנוגעות לפרט עצמו. את מוטיב החלום מוצאים גם בספרות של העת העתיקה, אך ההתייחסות אליו היתה בהקשרים מיסטיים ונבואיים. הדוגמה הבולטת במקורות היהודיים היא יוסף בחלומותיו בבית הסוהר המצרי. כאשר הוא פירש את חלומותיו של פרעה כנבואה כלכלית ביחס לעתידה של מצרים.
אבי המחקר המודרני של החלום היה פרויד. על פי תפישתו החלום אינו אלא ביטוי תת מודע של רגשות ותשוקות שהפרט מדחיקם בשל אילוצים חברתיים. נורמות חברתיות מחייבות אותו "לכלוא" בנפשו מכלול זה של תחושות וריגושים. בחלומותיו הפרט יוצר לעצמו עולם תוכן ולא פעם גם עולמות תוכן הנותנים דרור לרגשות אלה. בשחרור תת מודע זה של רגשותיו הפרט מתעל לחצים רגשיים אלה ומונע מעצמו הפרעות פוטנציאליות בתפקידו היומיומי, המקצוע הפסיכולוגי הנלווה לחלומותיו הוא הפסיכואנליזה ולשם כך פותחו שיטות וטכניקות שונות לביאור החלומות בין שמתייחסים אליהם כפשוטם ובין שמתייחסים אליהם כסמלים ומשתמשים בהם ככלי לניתוח בעיותיו הנפשיות של הפרט.
מכלול חלומותיו של הפרט הם אם כן דיאלוג מתמשך בין ההכרה לתת ההכרה. שני אלה מזינים אחד את השני. כאשר הפרט עצמו אינו מודע למכניזמים המאפשרים דיאלוג זה מבחינה מחקרית יש אם כן להתייחס לשני תחומים. אחד הוא תחום ההכרה שאליו התייחסנו עד כה האפרסטמולוגיה והתחום השני הוא המטא-אפיסטאולוגיה מכלול מנגנוני התקשורת המאפשרים דיאלוג זה.
פרויד בעבודתו לא פעל בחלל ריק, את התשתית הקונצפטואלית לעבודתו הניחו הוגי דיעות שונים בתקופה שנקראה באירופה "עידן האורות":
החברה המערבית והחברה ההודית צמחו והתפתחו בתנאים פיזיים ואינטלקטואלים שונים, מה שיכול להוביל להתפתחותן של שיטות חשיבה שונות. נסיון לבדוק את הפילוסופיה ההודית עלול ללקות בחסר וזאת מהסיבה שבדיקה זו תיעשה בעיניים מערביות ועבודת המחקר תהווה בבחינת ברכה לבטלה. הפיתרון המיטבי להתמודד עם בעיה זו הוא לבדוק את החטיבה ההודית במושגיה היא, דרך נוספת ואפקטיבית גם היא, הוא לנסות להשוות גישות אלה.

בעבודה זו, על כן, נציג את גישת היסוד של החשיבה המערבית שתופעת החלום "בעידן האורות" ולאחר מכן ננסה לראות האם למרות השונות התרבותית שבין העולם המערבי לעולם ההודי, קיימת אפשרות למציאת דמיון ולו חלקי בהתייחסותן של שתי תרבויות אלה לחלום.
ברגמן בטפלו בתורת ההכרה, מביא התייחסות של הוגי דעות שונים לחלום והוא מציין ש" לייבניץ קרא את חיינו הערים "חלומות ערוכים היטב", ובעקבותיו תיאר כריסטיאן וולף את החלום כ"מצב של מחשבות ברורות ובהירות, אבל בלתי מסודרות"(1). כך אמר גם קנט ש"ההבדל בין אמת וחלום אינו בתכונת ציורי נפשנו, שכן אלו שונים בשניהם, אלא בהתקשרותם לפי הכללים הקובעים את קשר ציורי הנפש במושג של אובייקט, ועד כמה הם יכולים או אינם יכולים לדור יחד בנסיון אחד". בחלום דרים ציורי נפש שונים ומשונים בנסיון אחד בלי כל קשר חוקי ביניהם, בשעה שהתקשרות הציורים הללו בחיינו בהקיץ כפופה לחוקיות קבועה. בהתאם לכך, אחד הקנטיאנים החדשים, היניגסוואלד, שההבדל בין החלום ובין המציאות יגיע לאפס בשעה שגם החלום יהיה מסודר בקשר מוצגיו עד כדי היות הכל בו קבוע ומסוים".
פילוסוף מערבי אחר שגם הוא דן בחלום הוא דקארט ובטיפולו בחלום הוא מתחיל בהצגה תיאורית: "דקארט יוצא מן העובדה שהוא יושב ליד האח וכו', זוהי חוויה ברורה מאד, מלאת חיות, וחיותה מעידה עליה שהיא אכן משקפת את המציאות, דהיינו שדקארט אכן יושב מול האח, אלא שמיד הוא נזכר בחלומות שחלם ובהם ראה את עצמו יושב מול האח וכו'.
החלום דומה כל כך למציאות, עד שדקארט מתחיל לפקפק שמה שנראה לו כעובדה, באמת עובדה היא ולא חלום. עד מהרה מתחוור לו, כי החיות של חוויות החלום אינה ערובה לוודאות כלל. דקארט שואל את עצמו "כיצד יודעים אנו אם אנו ערים או חולמים?". לאמור, הוא מחפש אמות מידה מקובלות, להבחנה בין חלום לערות. דא עקא, שאמות מידה מקובלות אלה, כגון שעינינו פקוחות, שאנו מנענעים את ראשנו וכו', אמות המידה שנועדו להעיד על אמיתות החוויה, עשויות להתקיים גם בחלום: אפשר לחלום את אמות המידה. לא נותר לנו אלא להסיק, שאיננו יכולים להבחין בין חלום לבין מציאות2... דקארט מעלה את האפשרות שחלומות משקפים איזו מציאות שכן הם מורכבים מיסודות שאי אפשר לחלום אותם בלי להתנסות בהם קודם לכן במציאות. החלום עשוי הרכבים דמיוניים של יסודות מן המציאות... האם טיעון החלום אכן מוביל להטלת ספק בטענות המדעים השונים, ובמיוחד הפיסיקה, טענות העוסקות בטבעו של עולם החומר, במבנה חלקיקנו, ובכמותם בגודלם ובמספרם?

מהסברו של דקארט אין טיעון החלום מבטל את ודאות המתמטיקה אנו למדים מדוע הוא מבטל, לעומת זאת את תוקף מדעי הטבע. הם מבקשים לטעון טענות על טבעו של עולם החומר, והנה, אם "ייתכן שאנו חולמים כל הזמן, ואם כפי שאמרנו מטיבו של חלום שאינו משקף את המציאות, אזי טענות מדעי הטבע אינן משקפות את המציאות, שהרי ייתכן שאנו חולמים גם אותן, לאמור כוחו של טיעון החלום יפה ולא רק נגד כל הטענות המתבססות על נסיון החושים, אלא גם נגד כל טענות המדע". (3)

בספרו "עקרונות הפילוסופיה" אומר דקארט: "חולמים אנו כמעט תמיד בשנתנו, ובאותה עת נדמה לנו שאנו חשים בחיות ושאנו רואים בדמיוננו בבירור אינסוף של דברים, שאינם נמצאים במקום אחר, וכאשר נחושה דעתנו להטיל ספק בכל, לא נותר עוד סימן, שעל פיו ניתן לדעת, אם המחשבות הבאות בחלום הן שקריות יותר מן האחרות".
--------------------------------------------------------------------------------
1.Deutch E. Van, Buiteen J.A.B. (Eds.)- A source book of Advaita Vedanta Honolulu, The Univerxity press of Hawa Hawaii 1971 p. 99.
2.Ibid.
3.Ibid p. 100.

תגים:

עירות · בודהיזם · מזרח · שינה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מוטיב החלום בתרבות המערבית מול התרבות ההודית", סמינריון אודות "מוטיב החלום בתרבות המערבית מול התרבות ההודית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.