פחוות יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית

תקציר העבודה:

עבודה זו תתמקד בתיאור פחוות יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית.
כל ניסיון לשחזר תמונה היסטורית משמעותית דומה במקצת להרכבת פסיפס. נחוצים כל המרכיבים על מנת לקבל תמונה מלאה. אובדן של פרטים היסטוריים גורם נזק בלתי הפיך לתמונה השלמה. בהתבוננות על תולדות עם ישראל וארץ ישראל בעת העתיקה, אנו מגלים שהתקופה הזאת שופעת "כתמים לבנים" שנוצרו בשל דלותם של המקורות. זה יוצר בעיה היסטוריוגרפית קשה, כיוון שמחקר רציני חייב להתבסס על ניתוח שיטתי של נתונים. נתונים אלה ניתנים להשגה ממקורות אחדים: מקורות ספרותיים, אפיגראפיים וארכיאולוגיים.
התקופה הפרסית היתה שלב חשוב בתולדות הארץ והעם. חשיבותו של שלב זה טמונה בתמורות הרוחניות והחברתיות שהתחוללו בו, לדפוסים שיצרה בו למשך הדורות, ולערכים רבי השפעה במורשת של עם ישראל שחרגו הרבה מעבר לתחומה של התקופה. למרות כל זאת נתקפחה התקופה במחקר ההסטוריוגראפי. "הזנחה" זו נובעת מהפיצול וההתמחות במחקר וממציאות מתסכלת של דלות אינפורמציה לגבי התקופה. הארכיאולוגים החוקרים את ארץ ישראל רואים בה את אחת התקופות הסתומות ביותר לגביהם. בעבודה זו, אדון בפרק מיוחד במקורות בבעייתיות שלהם, ובהתייחסות המיוחדת של החוקרים השונים למקורות.
כיון שדיון היסטורי הוא רחב מאוד ודן בקשת רחבה של אספקטים החל מסוגיות דתיות-פוליטיות וכלה בתחומים הכלכליים חומריים, והקף של עבודה סמינריונית אינו מספיק לכך, בחרתי לצמצם את הנושא בו אדון, לאספקטים הגיאוגרפיים היסטוריים של פחוות יהודה בתקופה הפרסית.
אבדוק איפה את היקפה ומעמדה של "יהוד מדינתא" בתקופה הפרסית ומי היו שכנותיה. אנסה למפות את החלוקה הפנימית של הפחווה, וסדרי המנהל ששררו בה. אתמודד עם שאלת מעמד יהוד כפי שהיא עולה בהיסטוריוגרפיה המודרנית בעיקר בוויכוח של אלט ומתנגדיו.
אנסה לצייר את גבולות יהוד על פי נתונים העולים מן המקורות ולתאר את אוכלוסייתה. אבדוק את מערכות המנהל הפנימי ביהודה ואת מדיניות השלטונות הפרסיים כלפיה. פרק מיוחד אקדיש לשכנותיה, מתוך ראיה שהיחסים איתן קבעו את הגבולות ואת יחס השלטון הפרסי ליהודה. אענה על השאלה האם היה שינוי במבנה "יהוד מדינתא" תחת השלטון הפרסי ואם כן האם לטובה או לרעה וזאת מבחינת מרחבה הגיאוגרפי, הזכויות והאוטונומיה.

מקורות:

אבי יונה מיכאל, גיאוגרפיה הסטורית של ארץ ישראל, למן שיבת ציון ועד הכבוש הערבי, ביאליק, ירושלים, תשי"א.
יוסיפוס פלביוס, קדמוניות היהודים, ביאליק, ירושלים, 1973, כרך ג', עמ' 17-3.
קוכמן מכאל, "יהוד מדינתא" לאור טביעות "יהוד פחוא", קתדרא, 24 (תשמ"ב) עמ' 30-3.
קלאי זכריה, גבולותיה הצפוניים של יהודה, מאגנס ירושלים, תש"ך.
שטרן אפרים, התרבות החומרית של א"י בתקופה הפרסית, מוסד ביאליק, החברה לארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1973.
שטרן אפריים, דיון: "שיבת ציון בחזון ובמציאות", קתדרא, 4 , (1977) עמ' 25-13.
שטרן אפריים, "ארץ ישראל בתקופה הפרסית", עמ' 124-110.
תדמור חיים, הרקע ההסטורי בהצהרת כורש, עוז לדוד, ספר בן גוריון, עמ' 473-450.
פני התקופה, ארץ ישראל תחת שלטון פרס, עמ' 261-227.
קוכמן מכאל, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, מעמדה והיקפה של "יהוד מדינתא" בתקופה הפרסית, אוניברסיטה עברית, ירושלים, תשמ"א.
McEvenue Sean E., The Political Structure In Judah from Cyrus to Nehemiah, The Catholic Biblical Quarterly, 43 (1981), pp. 353-364.
Rainely A.F., The Satrapy "Beyond the River", Australian Journal of Biblical Archaeology, Sydney, 1969, Vol 1,pp. 15-77.
Weinberg Joel, The Citizen-Temple Community, Journal for Study of the Old Testament, Sheffield, 1992, Supplement Series 157, pp. 35-137.

תגים:

אשור · מדע · המדינה · ארכיאולוגיה · מקרא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פחוות יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית", סמינריון אודות "פחוות יהודה ושכנותיה בתקופה הפרסית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.