"דוד" ברצפת הפסיפס בעזה והשערות לגבי דמותו

תקציר העבודה:

בשנת 1965 נתגלתה רצפת פסיפס צבעונית על חוף ימה של עזה. מחלקת העתיקות של מצרים חשפה את הפסיפס, וידיעה קצרה אודותיה הופיעה בכתב עת מדעי. לפי הידיעה הזו רצפת הפסיפס היא של כנסיה נוצרית מהמאה החמישית לספירה. כמו כן נאמר בידיעה כי בפסיפס מופיעים בעלי חיים שונים "דמות קדושה הפורטת על נבל" וכתובת בעברית וביוונית. לפי התצלומים שליוו את הפרסום, ובמיוחד על סמך כתובות קבע פרופ' אבי יונה מיכאל, מומחה לתקופת המשנה והתלמוד, כי המדובר בבית כנסת יהודי וכי הדמות הפורטת על נבל היא דמותו של דוד המלך(1).
לאחר מלחמת ששת הימים נערכה במקום חפירה שיטתית מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים בשיתוף עם הממשל הצבאי בעזה, לשם הצלת הממצאים ושימור האתר. החפירה התרכזה בשתי מקומות: בשטח בית הכנסת ובתחום של מתקן תעשייתי שנתגלה בסמוך לו ממערב.
הממצא המרכזי בבית הכנסת, ומעניין ביותר הוא דמותו של דוד המלך המפורט על כלי מיתר- כנראה נבל, ומסביבו בעלי חיים. על פי ממצאים דומים מנסים ליחס זאת לדמות אורפיאוס המנגן לפני החיות.
תקופה זו היא תקופת הביזנטים, ובתקופה זו מציין א.א. אורבך(2) כי היתה השפעה מזרחית-נוצרית על מעצבי בתי הכנסת באיזור.
רק מעט מאוד ידוע לנו על הרקע ההיסטורי הבלתי אמצעי של הפסיפס בעזה. משום כך חייבים אנו לרכז את הדיון בפרטים מסוימים שביצירה עצמה. אולם לפרטים אלה עשויה להיות משמעות רק בהקשר רחב מאוד ולפיכך עלינו לעיין בבעיות אשר במבט ראשון אין ולא כלום בינן ובין דמות של המלך בעל מזמורי תהילים.
באומנות של שלהי העת העתיקה שימשה דמותו של אורפיאוס לעיצוב של דמויות שונות של קדושים שמקופל בהם רמז לגאולה. אורפיאוס המשורר התראקי האגדי אשר במתיקותו ניגן וכישף את חיות הטרף ואף התגבר על כוחות השאול מתאים היה מאין כמוהו למלא תפקיד זה שכן בדמותו משתלבות משמעויות אנושיות ואלוהיות(3).
לפי כתבי הכנסיה אופיראוס לא נתפס כאל אלא כגורם כמישהו הרשאי לתבוע קירבה יתירה לאלים, ובזכותה ניחן בכוחות על אנושיים. עם זאת עליו לחיות חיים רגילים ולמות ככל בני תמותה. היה זה כנראה מיזוג ספציפי זה שעשה אותו במאות הראשונות לסה"נ לדוגמא של דמות המבשרת גאולה. על אף ההד הרב שמצאה דמותו של אורפיאוס בדימוי התקופה ובאומנותה לא היה היחס אליו יציב ואחיד. נוכל לראות זאת יפה אם נבחן את יחסן של הקבוצות הנוצריות השונות אליו. אחדים מראשי הכנסיה שאבו ממקורותיה של מסורת אורפאית, ואילו אחרים ששלו בתוקף את האמונות האורפאיות וראו בהן אמונות של כפירה. בהקשר זה ראוי לציין כי ניתנה הדעת גם על הסצינה הספציפית של אורפיאוס המכשף בנגינתו את חיות הטרף, המשמעויות המקופלות בסצינה זו השפיעו על אופיה הכללי של דמות אורפיאוס- מאווי הגאולה של התקופה, אשר נתרכזו בדמותו של אורפיאוס.
מטרת עבודה היא ראשית לסקור את הממצא הארכיאולוגי, שנית להשוות אותו עם ממצאים אחרים מאותה תקופה, ושלישית לנתח את הדמות: כיצד ניתן להגיע למסקנה כי זה דוד המלך, למה הוא יושב בצורה זו, מה מסמל כל דבר בדמותו והאם הוא חיקוי לאורפיאוס; כלומר ניתוח סגנוני.

ראשי פרקים:
1. הצגת הנושא
2. הקדמה- בתי כנסת עתיקים
3. ממצאי בית הכנסת בעזה
4. דמות דוד ואורפיאוס
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

אבי יונה מיכאל, "תגלית בית הכנסת העתיק בעזה", ידיעות, ל', תשכ"ו.
אבי יונה מיכאל, ארץ ישראל, ו', ירושלים, תשכ"א.
אופנהיימר אהרון ואחרים בתי כנסת עתיקים,קובץ מחקרים,ירושלים תשמ"ח.
בגטאי ב.,"החפירות בכנסיית הבשורה" קרדום, 19, ירושלים תשמ"ב.
בהט ד., "בית הכנסת בבית שאן, סקירה ראשונה", קדמוניות ה', תש"ל.
ברש משה, "דויד המלך ברצפת הפסיפס בעזה", ארץ ישראל, י', תשל"א.
ספראי זאב, בית הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו.
גיל היטנמייסטר, "ארון הקודש והתפתחות בתי הכנסת העתיקים", דברי הקונגרס הלאומי למדעי היהדות, תשמ"ב, 8.
חכלילי רחל ורבקה מרחב, "מנורת השולחן בימי בית ראשון ובית שני על פי המקורות והממצא הארכיאולוגי, ארץ- ישראל ,תשל"ה.
חפירות נגב ובמדבר יהודה, לקט מקורות ליום עיון מדריכי של"ח. הוצאת בית ספר שדה כפר עציון תשמ"ו,
עובדיה אשר, "100 בתי כנסת", עת-מול, ספטמבר 1977.
פרידמן מירה, דוד והמיתוס של אורפיאוס ביצירתו של שאגאל,
קאסוטו דוד, "בתי כנסת פתוחים לשמיים באגן הים התיכון ובאסיה", דברי הקונגרס הלאומי למדעי היהדות, 18.
אלון ג., תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, ת"א תשי"ד,
עובדיה אשר, "בית הכנסת בעזה", קדמוניות, א', תשכ"ט.
Ovadiah A., "Excavationns In The Area Of Thr Ancieent Synagoge At Gaza", Israel Exploration J., 1969, 19.
Shea William, "Artistic Balance Among The Beni Hasan Asiatics", Biblical Archeologyist, Fall 1981.

תגים:

כנסת · אורפיאוס · בתי · עזה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""דוד" ברצפת הפסיפס בעזה והשערות לגבי דמותו", סמינריון אודות ""דוד" ברצפת הפסיפס בעזה והשערות לגבי דמותו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.