הסיבות למרד בר-כוכבא

תקציר העבודה:

בשנת 130 לספירה, 60 שנים לאחר חורבן בית שני פרץ מרד בר-כוכבא. מרד זה היה מלכתחילה כישלון ידוע מראש, אולם הגיעו הדברים לידי כך שגם אלו שהתנגדו למרד נתקלו בחוסר ברירה ובאילוץ להצטרף אליו. מה הן הסיבות שגרמו למרד זה?
סקירה היסטורית קלה מעידה על כך כי הדריינוס לא היה אנטי-יהודי ואף היה מוכן להקים את בית המקדש לאחר שישקם את ירושלים החרבה. מאידך, תנאיו היו קבלת הגישה הרומית, היינו איחוד האלוהות היהודית עם שאר האלוהויות והכנסתה לפנתיאון הרומי, תוך מתן אפשרות ליהודים ולשאר בני הדתות לעבוד את אלוהיהם בכל אחד מהמקדשים באשר הם. מצד אחד נראה הדבר כסובלנות דתית שאכן אפיינה את העולם הרומי ההליניסטי-פאגאני. מאידך הדבר מעיד על חוסר סובלנות כלפי דת ייחודית שהחזיקה בתפיסה המחייבת התבדלות משאר בני הדתות. מכיוון שאותה התבדלות היתה שורשית אצל היהודים ואף נשמרה בקפדנות ובקנאות על ידי המחמירים מבין היהודים, לא היו אלה מוכנים לקבל את חוקי השליטים החדשים שכבשו את הפרובינקיה ולמעשה עוד מלפני חורבן הבית כבר החלו עימותים שהובילו לקונפליקטים בין היהודים לרומים.
אם בתחילה הדריינוס היה מוכן לבנות מחדש את ירושלים ואף להקים את בית המקדש מחדש, הרי שבהמשך, לאחר שהיהודים לא קיבלו את תנאיו הלכו העימותים ביניהם והחריפו, תוך הטלת גזירות כלכליות ודתיות שוב ושוב ותוך
פיחות במעמדם החברתי של היהודים, כאשר הדבר חיזק את הקיצונים שבהם שקראו כבר שנים קודם למרד בר-כוכבא לצאת למרד כנגד הרומים.
תפיסות משיחיות הצטרפו לכך והציגו את בר-כוזיבא, שלהלן יקרא בר-כוכבא כמשיח, אולם כפי שיתברר לא מדובר ככל הנראה במשיחיות מיסטית אפוקליפטית, אלא במשיחיות מדינית העוסקת בהנהגה. בר-כוכבא ככל הנראה נהנה ממעמדו זה, הכריז על עצמו כמשיח ואף היה למנהיג המרד הקרוי על שמו.

בין הגורמים העיקריים למרד אטען לארבעה גורמים עיקריים, כאשר דבר גרר דבר והוביל בסופו של דבר למרד ולחורבן. הגורמים הם:
א. התבדלותם של היהודים ואי הסכמתו של הדריינוס להתבדלות זו תחת שלטונו.
ב. ביזוי מעמדם החברתי של היהודים בעיני אנשי הרוח של התקופה.
ג. תגובת נגד של היהודים אשר הובילה לגזירות חדשות שהובילה להתקוממות נוספת של היהודים וחוזר חלילה בגזירות כלכליות ודתיות.
ד. החלטת הדריינוס להקים בירושלים עיר אלילית ומקדש לזיאוס וגזירת המילה אשר היוו עבור היהודים גזירת "יהרג ובל יעבור" והצתת אש המרד.

על מנת להציג גורמים אלה אביא בפרק הראשון את יחסי רומי ויהודה. בפרק השני אתייחס ליחסו של הדריינוס ליהדות ולאחר מכן בפרק השלישי לתפיסות משיחיות אצל יהודי התקופה. בפרק הרביעי אציג גורם נוסף שלמעשה היה גורם משנה במערכה כולה, אולם גורם חשוב בחולשתה של יהודה וביציאתה למלחמה חסרת סיכוי והוא שנאת האחים שהיתה בירושלים. את מסקנותי אציג בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: יחסי רומי ויהודה לאחר חורבן בית שני
פרק ב: הקיסר הדריינוס ויחסו ליהדות
פרק ג: תפיסות משיחיות ביהדות בתקופה שקדמה למרד בר כוכבא
פרק ד: פרוץ המרד על רקע מחלוקת בעם
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ש. אברמסקי, בר-כוכבא - נשיא ישראל, מסדה, תל אביב, 1961.
א. אופנהיימר, "משיחיותו של בר-כוכבא", בתוך: צ. ברס, (עורך), משיחיות ואסכטולוגיה, מרכז זלמן-שזר, ירושלים, 1989 [תשמ"ד], עמ' 153-165.
ש. אפלבאום, "הרקע החברתי והכלכלי", בתוך: ר. ניר, (עורכת), מרד בר-כוכבא, (קובץ מאמרים 3), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1987, עמ' 39-45.
י. בן מתיתיהו (יוסיפוס פלוויוס), תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, כרך ראשון, (תרגום: י.נ. שמחוני), מסדה, רמת-גן, 1968.
ש. דובנוב, דברי ימי עם עולם, דביר, תל אביב, תשי"ב.
מ.ד. הר, "סיבותיו של מרד בר-כוכבא", בתוך: א. אופנהיימר, (עורך), מרד בר-כוכבא, מרכז זלמן-שזר, ירושלים, תש"ם, עמ' 57-67.
י. הרכבי, חזון, לא פנטזיה, דומינו, ירושלים, 1982.
מ. וורמברנד וב.ס. רות, עם ישראל תולדות 4000 שנה, מסדה, רמת גן, 1966.
מ. מור, "מרד בר-כוכבא - האם היה מרד איכרים?", בתוך: ר. ניר, (עורכת), מרד בר-כוכבא, (קובץ מאמרים 3), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1987, עמ' 49-59.
מ. מור, מרד בר-כוכבא עצמתו והיקפו, יד יצחק בן צבי / החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1991.
י. שוחט, (עורך), ימי המשנה והתלמוד, ספר ראשון, מסדה, רמת גן, 1975.
M. Stren, "Greek and Latin Authors on Jews and Judaism", בתוך: ר. ניר, (עורכת), מרד בר-כוכבא, (קובץ מאמרים 3), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1987, עמ' 63-74.

תגים:

משיחיות · הדריינוס · רבי · רומא · עקיבא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסיבות למרד בר-כוכבא", סמינריון אודות "הסיבות למרד בר-כוכבא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.