ניתוח פילולוגי משווה ללשון חכמים של שטר משפטי מתקופת בר-כוכבא

תקציר העבודה:

א) מרד בר כוכבא
מרד בר כוכבא, שאירע בשנים 135-132 לספירה, הוא הנסיון האחרון להשיב את עצמאותו של עם ישראל בארצו עד להקמת מדינת ישראל. מכאן חשיבותו הרבה בהסטוריה של ארץ ישראל בכלל ובהסטוריה היהודית בפרט.
ברקעו של מרד בר כוכבא עמדה אי ההשלמה עם השלטון הרומי בישראל. במשך ימי הבית השני ובתקופת המשנה לא העניק עם ישראל מעולם לגיטימציה לשליטה נוכרית בארץ.
המרד מאופיין באחדות העם והתלכדותו סביב מנהיג אחד - בר כוכבא - בניגוד למאבקי ההנהגה שאפיינו את המרידות הקודמות בימי הבית השני. לכן היה מרד זה רב עוצמה בהיקפו והרומאים התקשו מאוד להביסו. תוצאות המרד היו גם הן רבות משמעות לעם היהודי שישב בארץ, הן מבחינת מספר ההרוגים והשבויים שנמכרו לעבדות, והן מבחינת גזירות השמד שבאו בעקבותיו והמשבר הכלכלי והחברתי העמוק שפקד את יהודה לאחר התבוסה. בעקבות כשלון המרד הועתק מרכז היישוב היהודי מיהודה אל הגליל ויהודים רבים עזבו את ארץ ישראל.

ב) תעודות ומסמכים מתקופת מרד בר כוכבא
האוצרות הגנוזים של תעודות ומגילות, שנתגלו במערות מדבר יהודה מהווים את המקור העיקרי כיום לחקר תקופת בר כוכבא וכת הקומראן. קבוצה גדולה וחשובה של תעודות הן המגילות הגנוזות של כת המגילות, שנתגלו בעיקר במערות באזור קומראן ובמצדה. קבוצה חשובה שניה כוללת תעודות, אשר חלקן מימי המלחמה הראשונה של היהודים ברומאים, שבה חרב בית המקדש (70-66 לספירה בירושלים ועד 73 לספירה במצדה), ורובן מימי המלחמה השניה, היא מלחמת בר כוכבא (135-132 לספירה).
לקבוצה זו שייכים מגוון של מכתבים, חוזים ומסמכים אחרים שהלוחמים ומשפחותיהם לקחו עם הימלטם למקלט שבמערות, ושם הם נשארו לאחר כשלון המרד. תעודות אלה מהוות עדות חשובה לשנות המלחמה ולימי בר כוכבא בכלל.
שמו של בר כוכבא - בר כוסבא - נודע לראשונה בכתיבו המדויק ממכתביו שנמצאו בואדי מורבעאת ובנחל חבר. מתעודות אלה מוכרים לנו כיום גם שמות מפקדים אחרים במלחמה. בתעודות האישיות שנתגלו במערות אנו מוצאים בפעם הראשונה נוסחים שלמים של חוזים אישיים כגון כתובה, גט ושטרות מכר וחכירה, הנזכרים במקורות מאוחרים יותר. תעודות אלה כתובות עברית, ארמית, נבטית ויוונית.

ג) לשון המסמכים ולשון המגילות בימי המרד
רבים סבורים שהלשון החיה בפי אנשי הכת מקומראן היתה למעשה לשונם של חז"ל בני זמנם, אלא שאנשי הכת ניסו להסתיר את הדבר בחקותם את המקראית הקלאסית. לאחרונה הציע מורג לראות בלשון המגילות דיאלקט בפני עצמו, שכן רבים קוי הלשון המייחדים אותה מן המקראית המאוחרת.
אמנם רבים ייחודי התצורה בלשון המגילות שאינם באים במקראית המאוחרת, אך רוב רובם הם ייחודים פונולוגיים או מורפולוגיים אשר הכתיב לבדו יכול לגלותם או להסתירם. אמנם דרך הכתיב שנהגה בקומראן משקפת דרך הגיה שונה מזו העולה מן המסורת הטבריאנית, אך מכיוון שסופרי המקרא שמרו את הכתיב החסר, אפשר שזה מכסה על דרך הגיה קרובה לזו המשתקפת מספרות קומראן, ושמסורת ההגיה הטבריאנית היא פרי התפתחות מאוחרת. לעומת זאת, מבחינת התחביר ואוצר המילים של לשון המגילות בהשוואה ללשון ספרי המקרא המאוחרים - אנו מוצאים זיקה בין השתיים. דפוסי התחביר המייחדים את לשון המגילות ביחס למקראית הקלאסית משותפים כמעט כולם למקראית המאוחרת.

תוכן העניינים

1. מבוא
א) מרד בר כוכבא
ב) תעודות ומסמכים מתקופת מרד בר-כוכבא
ג) לשון המסמכים ולשון המגילות בימי המרד
ד) ואדי מורבעאת מס. 22 - אפיוני הטקסט
ד.1 צילום המסמך המקורי
ד.2 תעתיק של מקור והעתק הטקסט
ד.3 אפיונים כלליים של הטקסט
2. ניתוח הצורות בטקסט
3. השפעות לשוניות על הטקסט
א) השפעות ארמיות בטקסט .
ב) השפעות של לשון חכמים בטקסט
4. אפיו הלשוני של הטקסט
מיון התופעות בטקסט
ב) סגנונו הלשוני של הסופר
5. סיכום

מקורות:

1. אופנהיימר, מ., תש"ם, "מרד בר-כוכבא - ייחודו ומחקרו", בתוך אופנהיימר מ., (עורך), תש"ם, מרד בר כוכבא, הוצ' מרכז זלמן שזר, ירושלים.
2. בנדויד, א., 1967, לשון מקרא ולשון חכמים, הוצ' דביר, תל אביב.
3. בנואה, פ., מיליק, י., דה-וו, ר., 1961, "טקסטים עבריים וארמיים ממערות ואדי מורבעאת", בתוך אופנהיימר, מ., (עורך), תש"ם, מרד בר כוכבא, הוצ' זלמן שזר, ירושלים.
4. הסטרין, ר. ואחרים (עורכים), תשל"ג, כתובות מספרות, הוצ' מוזיאון ישראל, ירושלים.
5. טלשיר, ד., תשנ"ג, "העברית בימי הבית השני - בית גידולה וגלגוליה", בתוך בר אשר, מ. ורוזנטל, ד., (עורכים), תשנ"ג, מחקרי תלמוד ב, ע' 284.
6. ירדני, ע., תשנ"א, ספר הכתב העברי, הוצ' כרטא, ירושלים.
7. נוה, י., תשנ"ב, "עברית לעומת ארמית בממצא האפיגרפי: בימי הבית השני ועד שנת 135", לשוננו, נו (תשנ"ב), ע' 301.
8. קוטשר, י., תשכ"ב, "לשונן של האיגרות העבריות והארמיות של בר-כוסבא ובני דורו - האיגרות העבריות", לשוננו, כו (תשכ"ב), ע' 7.
9. קימרון, א., תשמ"ב, "המילות אשר, ש-, די בראש משפט עיקרי בעברית ובארמית", לשוננו, מו (תשמ"ב), ע' 2.
10. אבן שושן, א., המילון החדש.
11. אבן שושן, א., קונקורדנציה חדשה.
12. חומר ההרצאות של הקורס.

תגים:

רומי · היסטוריה · ארכיאולוגיה · התקוממות · מרד · יהודים · אימפריה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח פילולוגי משווה ללשון חכמים של שטר משפטי מתקופת בר-כוכבא", סמינריון אודות "ניתוח פילולוגי משווה ללשון חכמים של שטר משפטי מתקופת בר-כוכבא" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.