יחסי הקנאים כלפי הנוצרים והפגנים כגורם לחורבן

תקציר העבודה:

בשנת 70 לספירה, לאחר ארבע שנות מלחמה בין צבאו של אספסיאנוס, שהפך כעת לקיסר, לבין היישוב היהודי בירושלים, שם בנו טיטוס קץ למלחמה. צבאו פרץ את חומות ירושלים ובתשעה באב עלו הרומים על בית המקדש תוך שילוחם של 97000 שבויים יהודים מירושלים. 62 שנה לאחר מכן פרץ מרד בר כוכבא, כאשר רבי עקיבא הכריז שהמצביא בר כוכבא הוא המלך המשיח. באותו זמן ניסה רבי יוחנן בן תורתה מתלמידיו של יהושוע בן חנניה שהתנגד למרד ועיכב אותו עד יום מותו, למנוע את המרד ולהשפיע על הדריינוס בדיבורים. לאחר שרבי עקיבא ראה בסיעת השלום את סיעת הכניעה ורבי טרפון ראש הסנהדרין קרא אליו: "עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מן החיים!", שוב לא היה מי שינקוב בדרך המתונה ונחלקו התושבים היהודיים בין הקנאים ששלטו במצב, לבין המתונים, שבחלקם שיתפו.
דברים אלה המסופרים במעין עיתון שערך דוקטור אלדד בשם "דברי הימים - חדשות העבר", מעידים על הקונפליקטים שהיו בתקופת החורבנות בין הקנאים לבין המתונים ועל נצחונם של הקנאים במערכה הלאומית ביחסי החוץ של היישוב היהודי בארץ.

תפיסותיהם של הכובשים הרומים היו שונות בענייני אמונה מגישתו של היישוב היהודי. בעוד שהיהודים ראו בבית המקדש מקום פולחן ייחודי שלהם אל אלוהיהם, ראו הרומים, הפגאנים, בית מקדש, בכל מקום שהוא, ככזה המשרת את פולחני בני כל הדתות. השילוב של הפולחן הדתי, עימותים גוברים והולכים עם הרומים, עד שנפתחה תיבת פנדורה שלא ניתן היה לצאת ממנה, בשיתוף פעולה מצד יהודים שונים שמסיבות שונות העדיפו להיות בצד הרומי ולא בצד היהודי גרמו בסופו של דבר לחורבן היישוב היהודי בארץ.

אולם מה שמעניין שהחורבן באמת נבע מהקנאות שהוליכה זרמים רבים ביהדות לנכונות להתעמת עם כוחות רבים וחזקים מהם, כאשר גורל העימות נחתם מראש. היה בכך שילוב של קנאות בלתי מתפשרת, תפיסה משיחית של גאולה מעם האל והתקוממות כנגד גזירות הולכות ותוכפות של הרומים. למרות שלכאורה נראה כי הרומים פעלו כנגד היהודים בשרירות לב, הרי שאטען כי לקנאים היה חלק רב באותו חורבן, כאשר לא היו מוכנים לשאת ולתת בדרכים מדיניות עם הכיבוש הרומי, אלא התעקשו להתעמת איתם תוך אי נכונות להתפשר. הדבר גם יצר מחלוקת בעם והחליש את היישוב היהודי בארץ, כאשר הקנאים גברו ולא רק נלחמו ברומים, אלא גם פגעו באיכות חייהם ורמת חייהם של אחיהם המתונים שישבו בשכנותם.
על מנת לתמוך בטענתי זו אציג בפרק הראשון את התהוותה של הגישה הקנאית בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית הספירה ועד מרד בר כוכבא. בפרק השני אציג את הבקיעים בעם כתוצאה מאותה קנאות ואת הנזק הישיר והעקי שהדבר גרם לחוסנו של היישוב היהודי.
הקנאים אחזו בתפיסות משיחיות, בין שמדובר בתפיסות משיחיות מיסטיות ובין בתפיסות משיחיות מדיניות כאשר לתפיסות אלו אייחד את הפרק השלישי, כשאת הפרק הרביעי אקדיש לפריצת מרד בר כוכבא על רקע המחלוקת והבקיעים שהיו בעם באותה עת. בפרק זה אציג את זרעי המחלוקת בעם שחיזקו את הקנאים, עד אשר הקו המדיני שלהם הפך להיות הקו המוביל שהביא אף את החורבן הסופי והחל אלפיים שנות גלות. את מסקנותי אגיש בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: ההתהוות
פרק ב: הבקיעים
פרק ג: תפיסות משיחיות ביהדות בתקופה שקדמה למרד בר כוכבא
פרק ד: פרוץ המרד על רקע מחלוקת בעם
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ש. אבינר, "המחלוקת אודות בר-כוכבא", שנה בשנה, תשמ"ט, עמ' 350-360.
ש. אברמסקי, בר-כוכבא - נשיא ישראל, מסדה, תל אביב, 1961.
א. אופנהיימר, "מרד בר-כוכבא - ייחודו ומחקרו" בתוך: א. אופנהיימר וא. רפפורט, מרד בר כוכבא, מחקרים חדשים, יד בן צבי, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 229-239.
א. אופנהיימר, "משיחיותו של בר-כוכבא", בתוך: צ. ברס, (עורך), משיחיות ואסכטולוגיה, מרכז זלמן-שזר, ירושלים, 1984, עמ' 153-165.
י. אלדד., (עורך), דברי הימים, כרך ב', הוצאת יאיר, תל אביב, 1990.
י. אפרון, "מלחמת בר-כוכבא לאור המסורת התלמודית", בתוך: א. אופנהיימר וא. רפפורט (עורכים), מרד בר-כוכבא, מחקרים חדשים, יד בן צבי, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 47-105.
י. דביר, בר-כוכבא האיש והמשיח באור חז"ל והמגילות הגנוזות, קרית ספר, ירושלים, 1964.
י. הרכבי, חזון, לא פנטזיה, דומינו, ירושלים, 1982.
ר. ינקלביץ', "לשאלת ייחוסו של בר-כוכבא", בתוך: א. אופנהיימר וא. רפפורט, מרד בר כוכבא, מחקרים חדשים, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 133-139.
מ. מור, מרד בר-כוכבא עצמתו והיקפו, יד יצחק בן צבי / החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1991.
י. קלוזנר, כשאומה נלחמת על חירותה, כרך ראשון, הוצאה מדינית, תל אביב, 1936,
א. ראבילו, "גזירת המילה כאחד הגורמים למרד בר כוכבא", בתוך: א. אופנהיימר וא. רפפורט, מרד בר כוכבא, מחקרים חדשים, יד בן צבי, ירושלים, תשמ"ד, עמ' 27-46.
י. ראובני, "ריאליזם ותבונה מדינית", גשר 31(112)[1], תשמ"ה, עמ' 66-75.
ב.צ. רוזנפלד, "רבי יוסי הגלילי והנהגת חכמים ערב מרד בר כוכבא", סידרא י"א, 1995, עמ' 89-111.
M. Stren, "Greek and Latin Authors on Jews and Judaism", בתוך: ר. ניר, (עורכת), מרד בר-כוכבא, (קובץ מאמרים 3), האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1987, עמ' 63-74.

תגים:

בית המקדש

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי הקנאים כלפי הנוצרים והפגנים כגורם לחורבן", סמינריון אודות "יחסי הקנאים כלפי הנוצרים והפגנים כגורם לחורבן" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.