מקור ותרגום ביצירה "מחברות איתיאל" של ר' יהודה אלחריזי

תקציר העבודה:

ר' יהודה אלחריזי ידוע בספר המקאמות "תחכמוני" שחיבר וכן בתרגומו העברי ל"מקאמאת אלחרירי" וכן בתרגומו ל"פירוש המשנה לסדר זרעים" ו"למורה נבוכים" - שניים מחיבורי הרמב"ם שנכתבו בערבית. החל מראשית המאה ה-20 העסיקה את חוקרי הספרות גם מקאמה ערבית שפירסם אלחריזי ובה הוא מתאר על פני ארבעים דפים את מסעותיו במצרים, ארץ ישראל, סוריה, כורדיסטן ובבל. (רצהבי, 5 :1980)
בחיבורי זה אעסוק בתרגומו של אלחריזי ל"מקאמאת אלחרירי", אשר נקרא בעברית "מחברות איתיאל" ואדרש לשאלה, מדוע תירגם אלחריזי את "מחברות איתיאל" לעברית בעוד הוא עצמו כתב מקאמה בערבית?
למעשה, ישנן כאן שתי שאלות. הראשונה, מדוע סיפר אלחריזי את קורות מסעותיו בלשון הערבית? והשניה היא, אם בחר לכתוב בערבית, מדוע תירגם את "מקאמאת אלחרירי" לעברית?
ההתייחסות לאותה מקאמה שנכתבה בערבית, חשובה לצורך הבנת תרגומן של מקאמות אלחרירי לערבית, כיוון שמתוך סיבות כתיבתה בלשון הערבית, ניתן לשער לגבי החלטתו של אלחריזי לתרגם את מקאמות אלחרירי ליצירה המוכרת כ"מחברות איתיאל".
ומה למקאמה זו, שנכתבה במקורה בערבית, למרות שרוח הדברים, כאמור, כבר היתה ב"תחכמוני" שער מ"ו ולתרגומו של אלחריזי את "מקאמאת אלחרירי" לספר "מחברות איתיאל"? ככל הנראה טמונה התשובה לכך בהבדל שבין המעשה והאמנות לשמה, בין האידיאולוגיה הלאומית- דתית-פוליטית ובין הספרות היפה לשמה לספרות "המגוייסת", כפי שמצטייר אלחריזי באותה מקאמת מסע שפירסם בערבית שיעודה היה גינוי והטפת מוסר [ליהודי בבל] או חיזוק והרבצת תורה [כפי שעשה ליהודי סוריה]. (שם: 8-9)
בעבודתי אטען לשוני במהויות כתיבתו של אלחריזי. בעוד שמסרים אידיאולוגיים העדיף להעביר בשפה נפוצה לעם ובדרך שתמשוך את לב הקוראים, הרי שהיה בראש וראשונה סופר ואיש יצירה. כאיש יצירה בעל זיקה חזקה לעברית, וככל הנראה בעל שליטה טובה יותר בעברית מאשר בערבית, [כפי שניתן ללמוד מהביקורת על יצירתו הערבית והשוואתה עם "תחכמוני" ו"מחברות איתיאל" (שם: 9)], העדיף ליצור בשפה שבה שלט טוב יותר מאשר בשפות אחרות.
בטענתי אתייחס לגבי תרגומו העברי של ספר מקאמות אלחרירי, כאשר מטרת העבודה הינה להבהיר את סיבת התרגום, בעוד שאלחריזי פירסם יצירות משל עצמו ויצירות אלו, ובעיקר "תחכמוני", זכו לביקורות נלהבות. ככל הנראה, מכיוון שאלחריזי טרם פירסם מקאמות קודם שתירגם את מקאמות אלחרירי, הרי שחש צורך להביא את אותה יצירה מפוארת שחלקו לה שבחים, לתחומי הספרות העברית.
לצורך תמיכה בטענתי אציג את המקאמה כתולדה של הספרות הערבית וכעיצובה מחדש של הספרות העברית, את מעמדם של אל-המד'אני, יוצר המקאמה ואלחרירי כיוצרים ואדרש ליצירה ספציפית זו.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: למהותה ותולדותיה של המקאמה
א.1. הספרות הערבית שקדמה למקאמה
א.2. המקאמה
פרק ב: השתרשותה של התרבות הערבית בקרב היהודים
פרק ג: ר' יהודה אלחריזי כסוכן תרבות
פרק ד: מקור ותרגום - "מקאמאת אלחרירי" ו"מחברות איתיאל"
ד.1. על הצורך שמצא אלחריזי לתרגם את "מקאמאת אלחרירי" לעברית
ד.2. שילובם של מוטיבים ושיבוצים יהודיים ב"מחברות איתיאל"
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אל-חרירי, (תשי"א), מחברות איתיאל, (בתרגום ר' יהודה אל-חריזי), הוצ' מחברות לספרות, תל-אביב.
גויטיין, ש.ד., "המקאמה והמחברת", מחברות לספרות ה(א), 1951, ע"מ 26-40.
גולדציהר, י.י., (תשל"ט), קיצור תולדות הספרות הערבית, (תרגום: פסח שנער), מאגנס, ירושלים.
דישון, י., "הספור בספר 'תחכמוני' ליהודה אלחריזי", ידע-עם 49-50, 1982, ע"מ 21-27.
דנה, י., "אלהמד'אני כמקור של ר' יהודה אלחריזי", דפים למחקר בספרות 1, 1984, ע"מ 79-89.
הברמן, א.מ., (תשל"ב), עיונים בשירה ובפיוט של ימי הביניים, ראובן מס, ירושלים.
וולש, א.ט., "איסלם", בתוך: ג'.ר. הינלס, (עורך), (1992), לקסיקון לדתות בנות זמננו, (תרגום: משה שרון), כתר, ירושלים, ע"מ 83-115.
כהנא, א., (תרפ"ג), ספרות ההסטוריא הישראלית, ספר שני, וורשה.
לביא, א., "מדוע ואיך ייהד אלחריזי ב'מחברות איתיאל' את השמות שבמקאמת אלחרירי", בר אילן כ-כא, תשמ"ג, ע"מ 172-181.
מירסקי, א., (תש"ן), הפיוט, מאגנס, ירושלים.
מלאכי, צ., "המקאמה הערבית והשפעתה על האליגוריה העברית", מחנים 1, תשנ"ב, ע"מ 176-179.
סדן, י., "ר' יהודה אלחריזי כצומת תרבותי", פעמים 68, תשנ"ו, ע"מ 16-67.
פגיס, ד., (תשנ"ג), השיר דבור על אופניו, מאגנס, ירושלים.
פרץ, י., "מבוא", בתוך: אל-חרירי, (תשי"א), מחברות איתיאל, (בתרגום ר' יהודה אל-חריזי), הוצ' מחברות לספרות, תל-אביב, ע"מ ג-מ.
רצהבי, י., "מקאמה ערבית מעטו של אלחריזי", בקורת ופרשנות 15, 1980, ע"מ 5-16.
רצהבי, י., "השפעות ערביות בספרות תקופת-ספרד", בר-אילן ו, תשכ"ח, ע"מ 314-338.
שטרן, ש., "תיאור חדש מר' יהודה אלחריזי על נסיעתו לבבל", צפונות ח, תשכ"ד, ע"מ קמז-קנו.
שירמן, ח., (תשנ"ז), תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת, מאגנס, ירושלים.

תגים:

ערבית · אלחרירי · תחכמוני · רצהבי · פיוט · מקמה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מקור ותרגום ביצירה "מחברות איתיאל" של ר' יהודה אלחריזי", סמינריון אודות "מקור ותרגום ביצירה "מחברות איתיאל" של ר' יהודה אלחריזי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.