מוזיקה פופולרית-אמנות או תבנית כללית?

תקציר העבודה:

מה הגורם ההופך מוזיקה למוזיקה פופולארית? העדפה של חברה מסויימת, או של קבוצות אתניות מסויימות, למוזיקה מסוג מסויים, שונה בדרך כלל מהעדפתה של חברה אחרת. ובכל זאת, ההתלהבות שמגלים בני קבוצות שונות למוזיקה החביבה עליהם - דומה.

קל להבין מדוע חברות שונות מעדיפות סוגים שונים של מוזיקה. הדבר נובע משפה, מצב חברתי, הזדהות או מרד כנגד יש תרבותי כלשהו או מבילים פשוטות, הבדלים תרבותיים. כמובן מתבקשת השאלה האם פופולאריות של מוזיקה מסויימת נמשכת זמן רב או לחילופין, מדובר בעניין אופנתי בלבד.
בעיית ימינו היא עודף היצע לעומת שובע ביקוש. (רינג, 307 :1994) תהליך זה של עודף היצע, גורם להמוני הצרכנים להרגיש כמעט נמחצים בין עודפי עיתונים, ספרים, שידורי טלויזיה ותכניות בידור שונות. עודפי ההיצע גורמים לתחרות פרועה בין המצרכים התרבותיים השונים וחלק מתוצאותיה של אותה תחרות הינו שכרון צריכה, כאשר בני אדם צורכים וזורקים. צורכים ומחליפים, מפסיקים לפתח קשר לנכסים יציבים. (שם: שם)

מטרת העבודה היא לברר את מעמדה של המוזיקה הפופולארית. נקודת ההנחה הראשונה שאצא ממנה היא שאכן, במהלך תקופה מסויימת, שוקע סוג מסויים של תרבות ומפנה את מקומו לסוג חדש לאור ריבוי ההיצע, אשר בין השאר נובע מההתפתחות הטכנולוגית, המרעיפה עלינו אינספור תכניות בידור ותכנים מוזיקליים.

הבעיה בה נתקלתי בתחילת העבודה, הינה כיצד להתמודד עם תחומי הפופולאריות בעידן זה של תחלופות. אייזנשטדט (תשל"ט: 122) רואה את השינויים במבנה תנאי העבודה קשורים קשר הדוק לאינפלציה ולהשכלה וכן כמשפיעים בתחומי הפוליטיקה והתרבות. הוא מציין כי קבוצות שונות שואפות להיות שותפות במערכת ערכים כללית ומערכת ערכים זו נוגעת גם לתחומי תרבות ובכללן המוזיקה. לפיכך ארצה לטעון, כי בהתייחסות למוצר תרבות פופולארי כמו מוזיקה, אצטרך להתייחס לאוכלוסיה עממית בלבד.

באותה מידה, אטען כי קיים ריבוד בין-דורי ולא רק בין-מעמדי, כאשר הדור הצעיר סופג את ההשפעות החברתיות והתרבותיות בבית הספר, בצבא, או בחברה שבה הוא נוהג לבלות. עם זאת, ארצה לטעון שתי טענות משנה נוספות, כאשר האחת היא שהשינויים הנובעים כתוצאה מריבוי ההיצע, קטנים יותר בקרב השכבות העממיות וטענה נוספת תהיה שככל הנראה, הדבר נובע מכך שהמוזיקה העממית הינה קליטה יותר וקשורה לתרבות הגדילה, יותר מאשר המוזיקה החדשנית הפורצת אלינו בהיצע הכללי חדשות לבקרים.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: שדה המוזיקה ותכונותיו האופייניות (עפ"י בורדייה)
פרק ב: היצירה המוזיקלית לאור מורשת העבר
פרק ג: בדידות וניכור באמנות המודרנית על פי רעיונותיו של אורטגה איגזט
בספרו: הוצאת האנושי מן האומנות
פרק ד: מוזיקה פופולארית
ד.1. המבצע
ד.2. המוזיקה עצמה
ד.3. טקסט רלבנטי
פרק ה: המעבר בין השדות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביבי, ג., "פרידתה של להקה פוליטית", מוזיקה 2, נובמבר 1996, ע"מ 4-6.
אביבי, ג., "היושב בשורה הראשונה", מוזיקה 3, יולי 1997, ע"מ 42-43.
אדורנו, ת.ו. והורקהיימר, מ., (1993), אסכולת פרנקפורט, ספרית פועלים, תל-אביב.
אייזנשטדט, ש.נ., (תשל"ט), דיפרנציאציה וריבוד חברתי, מאגנס, ירושלים.
איילון, י., (עורך), (1994), תקשורת ההמונים המשודרת - והחברה, הוצ' איילון, תל-אביב.
בורדייה, פ., "על כמה מתכונות השדה" [הרצאה מנובמבר 1976], (תירגמה מצרפתית: נ. בן-ארי), בתוך: פ. בורדייה [בעברית בהכנה], אבל מי יצר את היוצרים?, (בעריכת א. אבן-זוהר), מכון פורטר והקיבוץ המאוחד, ע"מ 1-6.
בירנברג, י., "איך שיר נולד", זמנים מודרנים ידיעות אחרונות, 22.10.1997, ע"מ 4-9.
בן ישראל, ד., "חולם על לאס וגאס", אנשים 38, 30.9.1997, ע"מ 71.
בן-שחר, א., ופרי, ט., "השיר שזכה ברוב קולות המאזינים", תרבות מעריב 183, 1.10.1997, ע"מ 4-11.
רינג, י., (1994), שגשוג תרבותי - היש בו חוקיות?, ספרית הפועלים, הקיבוץ הארצי, תל-אביב.
שיר, ס., "ולפיכך, הוסכם בין הצדדים להביא לעולם ילד", מוסף זמנים מודרניים ידיעות אחרונות, 22.10.1997, ע"מ 24-25.
Jose' Ortega Y Gasset, (1968), The Dehumanization of Art,
(and other essays on art, culture, and literature) Princeton University Press, Princeton, New Jersey.

תגים:

אומנות · עממי · איגזט · מוסיקה · בורדייה · אורטגה · ריבוד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מוזיקה פופולרית-אמנות או תבנית כללית?", סמינריון אודות "מוזיקה פופולרית-אמנות או תבנית כללית?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.