הזמן כנושא וכמעצב הגיבור והסיפור ב"היום השביעי של החיים" לרמון קנו

תקציר העבודה:

בעת שואלאנטן מבקר בפריז ופוחד לאחר את הרכבת, מתאר לו נהג המונית את מסלולו לרכבת, דרך שדרות ינה וגשר ינה ובסופו של דבר, יגיע בזמן לרכבת (קנו, ר., (1987), היום השביעי של החיים, עם עובד, תל-אביב, ע"מ 60-61.) ואלאנטן ברו הוא גיבור הרומן "היום השביעי של החיים", אינו בעל סקרנות ועניין במגוון רב של נושאים
וכן אינו מגלה עניין רב בהיסטוריה, להוציא את שאיפתו הגדולה לבקר בשדות הקרב של ינה, שם לחם סב-סבו. במארג של עבר והווה, ניכרת משיכתו של ברו לאותו קרב מיתי שנתרחש בעבר ובו בזמן, הוא מסרב לפגר אחרי הקצב של התקדמות הזמן בהווה. קצב זה, הנרמז ככל הנראה בחששו לאחר את הרכבת, יוצר את מעגל הזמן
החוזר על עצמו שוב ושוב, כאשר שום דבר מהותי אינו מתחדש ובכך בא לידי ביטוי קץ ההיסטוריה, אשר מהלכיה לא אמורים ליצור בעתיד הצפוי כל חידוש עקרוני מבחינת סוג הארועים שיתרחשו.

המשמעות של קץ ההיסטוריה היא חזרה - מצב ממנו ואילך אין התפתחות משמעותית, כאשר ההיסטורה השלימה את ציר התפתחותה ומכאן ואילך היא נעה במעגליות שיגרתית. הדבר נרמז בדבריו של פול (שם, ע"מ 65) כי הליכתו ללוויות אינה דבר קבוע, "זה בא במחזורים... לפעמים עוברות שנתים-שלוש בלי שהולכים ללויות, ולפעמים זה בא כל שבוע, או כמעט."

השאלה שתעמוד במרכז עבודתי תהיה איפוא, האם האדם מודע לקץ ההיסטוריה והאירועים הקונקרטיים חסרי משמעות וחידוש, מדוע מנסה ואלאנטן למחוק את התמונות מזכרונו? ארצה לטעון כי התפיסה המובילה, היינו תפיסת קץ ההיסטוריה, מבטאת את מעגליות החיים, לא רק מבחינה זו שההיסטוריה אינה יכולה לחדש דבר, אלא מבטאת בראש ובראשונה את עצם הרעיון כי התנהגותו של האדם במסגרת הנורמה החברתית והקונבנציות המקובלות בחברה אינה משתנה ובוודאי שמאז תקופתו של נפוליאון לא חלו מהפכות ראויות לשמן, המעידות על תקוה כלשהי של האדם כבעל ישות וחשיבה עצמאים. מחיקת הזכרונות מהווה לא רק מחיקת זכרונות מבחינת שיכחה, אלא ראשית כל התנתקות מוחלטת מהנורמה החברתית ומהמוסכמה החברתית וצעד בעל משמעות, לקראת חיים וקיום אינדיוידואלי אוטונומי. הריקנות הבאה לידי ביטוי במעגלי ההיסטוריה החוזרים על עצמם, מצטיירת כנראה בדבריו של ברו על "ריקנותו הערומה של הזמן".(שם, ע"מ 129).

לצורך תמיכה בטענתי, אציג בפרק הראשון רקע תיאורטי לתפיסת הזמן הנראטיבי לצורך עיצוב הגיבור. בפרק השני אדרש לתפיסת הזמן ב"היום השביעי של החיים", לצורך עיצוב הגיבורים והעלילה. בפרק השלישי אתייחס לעיצוב הגיבור והסיפור באמצעות מוטיב הזמן ב"היום השביעי של החיים", תוך התייחסות לתפיסת הזמן אצל הגל, קוז'ב (Kojeve), כאשר אנסה להציג את השפעותיו של קוז'ב על קנו ברומן זה.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א: הזמן הנראטיבי ככלי לעיצוב הגיבור והעלילה
פרק ב: הזמן כמעצב העלילה ודמויות הגיבורים ב"היום השביעי של החיים"
פרק ג: רעיונותיהם של הגל וקוז'ב ביצירתו של קנו (1987)
סיכום
ביבליוגרפיה

תגים:

רומן · היגל · הגל · קוז

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הזמן כנושא וכמעצב הגיבור והסיפור ב"היום השביעי של החיים" לרמון קנו", סמינריון אודות "הזמן כנושא וכמעצב הגיבור והסיפור ב"היום השביעי של החיים" לרמון קנו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.