בדיקת הז'אנר של הסיפור "מצולה" לד.בארון על פי צ.כגן ומ.גלובינסקי

תקציר העבודה:

סיפורה של דבורה בארון "מצולה", עוסק במציאות אנושית ממועטת גיבורים, שבה בולטים ברוך ברן, "התנא דמסייעא" של הרב מז'וז'יקובקה והד"ר פבלובסקי, אשר שניהם מופיעים בספור כמי שמסייעים לרב ומטפלים בו. מסביבם מורגשת הנוכחות הסביבתית של בת הרב, חנה בת העשר, פולינה - המשרתת הבלונדית של הד"ר פבלובסקי הפולני, הרבנית, אשתו של הרב ופטקה, נער הרועים החלכאי.

העלילה סובבת סביב הרב, שאינו גיבור העלילה אלא דמות פאסיבית, אשר בעיקר תורם את נוכחותו כמרכז המארג הנרטיבי, המורכב מאוסף אפיזודות המציגות את המציאות היומיומית של ריכוז יהודי זעיר, אשר אינו מגיע אף לכלל קהילה.

בסיפורה זה של בארון ניתן להבחין דרך עיניה של חנה הילדה במעמדו של הרב החולה, כאשר מצד אחד הרב הינו הפוסק ומי שמכשיר את הבשר גם בימי חוליו (שם: 123) ומאידך - דבר שניתן לראות בראשית הסיפור (שם: 121) - מוצגת תכליתו של הרב כריקה מתוכן מעשי, כאשר המקום מאוכלס במרבית הימים בשניים-שלושה חנוונים שאינם מסוגלים כלל לקלוט את חידושיו ואת הגיגיו.

והרופא הפולני, המעדיף את פולינה הענייה, בתו של מסיע הדוברות השיכור למחצה, על פני בת זקוניו של יוטקה איש האחוזות, מטפל ברב ומעודד אותו בשלב ראשון תוך שימוש במילים עבריות אחדות, כאשר ככל שמחמיר מצבו הבריאותו של הרב וההוויה היהודית המקומית שוקעת ביוון המצולה, כך גם גס ליבו של הרופא הפולני ברב ובסביבתו היהודית, תוך שהוא מפסיק להשתמש בשפת היהודים, מכנה את הציצית "קושולה" ומתכנן להשתלט על כתלי ביתו של הרב, שהינו שכיב מרע.

הסיפור, המתחיל בימי ספירת העומר שבין פסח לשבועות (שם: שם) ומסתיים בימות הסתיו, נושא אופי אלגורי, לא רק בשל ההתייחסות לחיים כאל יוון המצולה, אלא גם בשל ההתייחסות לעונות, כאשר ההתרחשות מתוארת כשראשיתה בתקופת הפריחה ומתקדמת אל ימות השלכת.
ניתן לראות גם בספור שקיעתה של קהילה שככל הנראה פרחה בעבר ושוב הינה שוקעת והולכת, בסגנון תיאורו של ביאליק בשירו "על סף בית המדרש". (ביאליק, תש"ך: ז)

ואמנם הסיפור כולו מצוי תחת התחושה שאותה הוויה יהודית נמצאת על אותו גשר רעוע שהמליץ הפניני ממשיל אליו את הזמן, הבנוי על פני המצולה, אליה משול העולם היא צרה כאמת איש וללא מסגרות.
המליץ, הוא ידעיה הפניני שכתב במאה ה- 11 כי "העולם ים זועף/ רב מצולה רחב ידיים./ והזמן גשר רעוע/ בנוי עליו..." (הפניני, "בחינת עולם"), ומעניק למעשה את מימד הזמן לסיפורה של בארון.
עולם הדימויים דומה לסגנון המופיע בסיפוריו של ביאליק, בעת שמול "בית המדרש המאובק, נותן ההד, עם שניים שלושת החנוונים הלועסים 'חיי אדם' יבש" (בארון: 121), קיימים זכרונות העבר "מן הוילאות הגנוזים, אלה אשר בשביל חלונות בית הקהל נראו פעם ל'יפים יותר מדי'". (שם: 124) מול בית המדרש המאובק המציג את המצב הנוכחי, ישב בעבר הרב באוויר הצח מול שולחן ספריו.

אותו גשר רעוע, כלומר הזמן, מהווה את הזמן השאול עבור כל ברואי עולם אשר איש לא ידע את הסכנה המצפה לו ואת גורלו הצפוי.

הדיון שיעמוד במרכז העבודה העוסקת בסיפור "מצולה" (בארון, 121-130), הינו לגבי מהות הז'אנר הספרותי אליו ניתן לשייך את הסיפור. האם מדובר בנובלה, או שמא בז'אנר השונה מנובלה והאם ניתן לאפיין באופן מובהק את הז'אנר, או שמא קיימת גמישות מסויימת בהתייחסות המודרנית לז'אנר. מול המבנה הנראטיבי של "מצולה" אעמיד את גישותיהם של גלובינסקי (1969: 14-25) ושל כגן (1983), תוך נסיון לאפיין את הז'אנר של יצירה ספרותית זו.

מקורות:

ביאליק, ח.נ., (תש"ך), כל כתבי ח.נ. ביאליק, דביר, תל-אביב.
גלובינסקי, מ., "הז'אנר הספרותי ובעיות הפואטיקה ההיסטורית", הספרות, כרך ב [1], ספטמבר 1969, ע"מ 14-25.
כגן, צ., (1983), מאגדה לסיפורת מודרנית ביצירת ברדיצ'בסקי, הקבוץ המאוחד, תל-אביב.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בדיקת הז'אנר של הסיפור "מצולה" לד.בארון על פי צ.כגן ומ.גלובינסקי", סמינריון אודות "בדיקת הז'אנר של הסיפור "מצולה" לד.בארון על פי צ.כגן ומ.גלובינסקי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.