שחיקה בהוראה

תקציר העבודה:

ההגדרה המילונית של שחיקה היא "התמוטטות" (אבן שושן).
התפיסה התיאורתית המקובלת של שחיקה רואה בה צורה תגובתית ללחץ ומועקה ((STRAIN. במילים אחרות לחצים כרוניים נמשכים כגון קונפליקט תפקידי, עומס יתר ועמימות תפקידית) וכן לחצים אירועים כגון איום בפיטורין, גורמים לשחיקה. מתוך ההגדרות שהוצעו בספרות לשחיקה (בר גל, 1984) שתיים הן בולטות במיוחד.
תפיסה אחת רואה את השחיקה כתופעה רב מימדית, ותפיסה נפוצה אחרת מגדירה שחיקה כתגובת הפרט על מצבי לחץ. בדומה לחוקרים אחרים נראית בשחיקה תוצאה של הצטברות לחצים שונים בעבודתו של הפרט ובחייו; התהליך של כרסום איטי ומתמשך במשאבי הכח והאנרגיה הנפשית של הפרט עד להתרוקנות משמעותית של כוחות פיזיים ונפשיים.
יש הטוענים שהשחיקה חריפה במיוחד במקצועות הכרוכים באינטרקציה מתמשכת של עזרה לזולת או השקעה רגשית בו, כגון אחיות, עובדי הוראה, שוטרים ועובדים סוציאליים. הטענה הנגדית היא ששחיקה קיימת גם במקצועות אחרים, אלא שהרבו במיוחד לחוקרה במקצועות שירותי אנוש (בר גל 1984).
שלבי התפתחות השחיקה אצל עובדי הוראה תוארו על ידי מספר חוקרים. כאמור במאמר של בר גל, התפיסה המושגית של שחיקה שהנחתה את החוקרים היא שתופעה זו מאופיינת בעיקר ע"י עייפות כרונית, הן פיזית, הן נפשית והן ריגשית.
פרידנברג (1974) (בתוך פרידמן ולוטן (1988)) הגדיר את השחיקה כביטוי לתגובתם של עובדים ממרכזי בריאות לבעיות הנגרמות להם כתוצאה מעומס יתר בעבודה וממגע ממושך עם מטופליהם. לדעתו אנשים הנמצאים בשירותי אנוש סובלים מהיותם תחת לחץ עד שהם כורעים תחת הנטל.

על מנת לענות על השחיקה יש לאמץ שיטות של איכות חיי עבודה.
איכות החיים בעבודה הינה מטרה הבאה לשפר את תפוקתו של העובד שכתוצאה מכך יחול שינוי בתפוקתו ובהרגשתו של העובד. מטרה זו תתבצע תוך שיתוף פעולה של כל הגופים והפרטים המרכיבים את הארגון ותוך שימת דגש על מעורבותם של העובדים במקום העבודה.

תוכן עניינים:
1. הגדרת השחיקה
2. הגורמים לשחיקה בהוראה והבדלים בין מורים שונים
3. האם שיפור המעמד המקצועי של המורה עשוי להאט את השחיקה
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה

מקורות:

אנטמן י.,שירום אריה,(1988), שחיקת מורים, פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך, שנתון תשמ"ז, עמודים 45-65.
בנט סוניה (1992), קחו אחריות אישית והתמודדו עם שחיקה, הד החינוך, ס"ו, עמודים 16-17.
בר גל ד., לחצים בעבודה במקצועות שירותי אנוש, מגמות, כ"ח, 1984, עמודים 57-582.
גזיאל ח. (תשמ"ז), יסודות בניהול צבורי, דקל, ת"א.
גלנטה עירית (1985), שחיקת מורים במערכת העל יסודית והשפעת האקלים הארגוני עליהם, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לחינוך.
דיאמנט אסתר ורן לחמן (1986), אפיונים ארגוניים, השקעה בעבודה, שחיקה והשפעתם על הנטיה של מורים לעזוב את ההוראה, עיונים במנהל ובארגון החינוך, עמודים 25-38.
דיאמנט אסתר (1981), הקשר בין אפיוני בית הספר ותק, שחיקה בעבודה לבין סגנונות מנהיגות של מורים במערכת החינוך הטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב.
דיאמנט אסתר, רן לחמן (1982), גורמי דחיפה ובלימה בנטייתם של מורים לעזוב הוראה, אוניברסיטת תל אביב, המכון למחקר עסקים.
דרור יובל, החינוך החברתי בזרם העובדים בתקופת המנדאט הבריטי- מעבר לחינוך עכשווי, אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ד.
לומרמן אוליבר עמליה (1984), לחצים ותוצאותיהם בעבודת מורי תיכון, עיונים בחינוך, 40, מאי, עמודים 95-102.
לומרמן אוליבר עמליה (1983), לחצים ועקות בעבודת ההוראה בישראל- ההשפעה הממתנת של תמיכה חברתית וזרימת מידע מסייע, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג ללימודי עבודה.
ניר יניב נחמה (1983) עשור לקדמ"ה, ירושלים: מינהל החינוך.
פרידמן יצחק (תש"ן), אוטונומיה בחינוך, ירושלים: מכון סולד.
פרידמן יצחק (1991), התנהגות תלמידים המשרה לחץ: היבט פסיכולוגי חברתי על שחיקת המורה, עיונים במנהל ובארגון החינוך, 17, עמודים 155-174.
פרידמן יצחק (1985), השחיקה הנפשית של המורה בישראל (בחינוך היסודי), ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, 12.
קוויק ת.,(1981),שיפור המוטיבציה בעבודה, אור-עם, ת"א.
קלקין פישמן דבורה (1986), "שחוקים או מנוכרים- כיצד לתאר את מצבם של מורים בבתי ספר על יסודיים., עיונים במנהל ובארגון החינוך.
שי א.,(1975) (עורך) ביחד- עיונים בשתוף עובדים, פועלים, ת"א.
שימרון יוסף (תשמ"ז), למי נחוצה אוטונומיה בחינוך?, ירושלים: מינהל החינוך, חוברת ה'

תגים:

חינוך · מורה · הוראה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שחיקה בהוראה", סמינריון אודות "שחיקה בהוראה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.