הקשר בין משתנים דמוגרפיים לקשר חברתי עירוני

תקציר העבודה:

משתנים דמוגרפיים כמשפיעים על
רשת חברתית


ראשי פרקים hy0889 -

1.מבוא והצגת הנושא

2.סקירת מחקרים

3.הבדיקה האמפירית

4.סיכום העבודה

5.ביבליוגרפיה

מבוא והצגת הנושא
מטרת עבודה זו היא לסקור את הקשר שבין משתנים דמוגרפים לקשר חברתי
עירוני. כלומר, באיזו מידה משפיעים הקשרים הדמוגרפיים על טיב הקשר שבין
אדם לסביבתו, ואל אלו אנשים הוא יתחבר יותר, עם נתוניו הדמוגרפיים הנתונים.
מספר הנחות יובאו במהלך העבודה, והם מסתמכים על מחקרים שנעשו בארץ
ובחו"ל.
העבודה הינה עבודה תיאורטית ואמפירית כאחד ותכלול סקירת מחקרים אודות
שיכון, חברות בתוך השיכון ועוד.

מקורות:

הממצאים שלהם מלמדים כי היומיים (אנשים העוברים לעבוד בעיר אחרת) העוזבים את שוק העבודה המקומי בערי הלווין לטובת שוק העבודה בעיר המרכזית זוכים בהיצע תעסוקתי ברמה גבוהה יותר מאשר אלה המסתפקים בהיצע תעסוקתי מקומי, ובמיוחד נכון הדבר לגבי נשים. האפליה נגד נשים בשוקי העבודה של ערי הלווין גדולה יותר מאשר
בשוק העבודה בת"א. הנשים הנוסעות יומיום לשוק העבודה העירוני מאופיינות בהיצע תעסוקתי מכובד יותר משל נשים בעלות מאפייני השכלה דומים שבוחרות לעבוד בשוק המקומי.
הזדמנויות תעסוקתיות אלה גם מביאות שיעור לא קטן מן התושבים הבוחרים להשתקע בעיר בשנים האחרונות.
בשינויים בדפוסי הפעילות הכלכלית ובמבנה התעסוקתי טמונות השלכות על המבנה החברתי והריבוד בעיר. כניסתן של האוכלוסיות החדשות שהינן בעלות מאפיינים חברתיים וכלכלים גבוהים עלולה להרחיב את הפערים החברתיים.
מחקר
מטרת המחקר
מטרת הבדיקה היא לבדוק מהו הקשר בין משתנים דמוגרפיים ליחסי חיברות ולקשרים תוך שכונתיים.
השערות המחקר
עבודות מחקריות מתבססות בדרך כלל על השערות מחקר שאותן מנסה העבודה לאושש או להפריך. השערה קושרת בין שני משתנים ויותר, כאשר אחד לפחות יהיה בלתי תלוי ואחד לפחות יהיה תלוי. בהסתמך על ספרות המחקר שהוצגה ברקע התיאורטי, השערות המחקר הינם כדלקמן:
1. ככל שמספר הילדים גדול יותר הסיכוי לקשרים עם השכנים גבוה יותר.
2. ככל שהגיל עולה מספר הקשרים חברתים בשכונה גדל.
3. נשים לא נשואות מפתחות קשרים חברתיים ע"י השכנים יותר מאשר גברים לא נשואים.
4. ככל שאנשים יותר משכילים מספר חבריהם מחוץ לשכונה רב יותר.
5. עקרות בית מפתחות יותר קשרים עם השכנים מאשר נשים עובדות.
6. ככל שהעולה ותיק יותר בארץ מספר חבריו מחוץ לעיר רב יותר.
שדה המחקר
שדה המחקר בעבודה זו היא העיר רמת גן, כפי שהיא מתוחמת במפות משרד הפנים. העיר נמצאת במרכז גוש דן ובין עשר הערים הגדולות בארץ מבחינת מספר התושבים כיום. המחקר התפרש על שכונותיה השונות של העיר.
כלי המחקר הוא ראיון באמצעות שאלון. הראיון יכול להיחשב מצב תפקידים בין אישי פנים אל פנים, שבו מציג המראיין שאלות למגיבים כדי לקבל תשובות הנועדות להעשרת המחקר. השאלות בראיון, ניסוחם וסידרם, מגדירים באיזו מידה הראיון הוא מובנה.
בשאלות הסגורות בשאלון הוצעו למתראיין סדרת תשובות שמתוכן התבקש לבחור את זו הקרובה ביותר להשקפתו. השאלות הפתוחות נועדו לאתר גורמים אובייקטיבים וסובייקטיבים נוספים העשוים להשפיע על שביעות הרצון.
עריכת הראיונות התפרסה על פני כחודשיים, ונערכה לכל אורך שעות היממה באופן הגיוני, בראיונות שנערכו בשעות הבוקר או הצהרים, נמצאו לרוב נשים בבית, בעוד שבראיונות שנערכו בשעות אחר הצהרים והערב כבר נמצאו נשים וגברים כאחד. יצויין כי המרואיינים שמחו לשתף פעולה. אחוז קטן ניסה להתחמק ממתן תשובות וכן חלק התרעמו
על אורכו של השאלון.
אוכלוסית המחקר
במחקר השתתפו 513 מרואיינים.
במחקר השתמשו בדגימות אקראיות בחתך לרוחב האוכלוסיה, עובדה המאפשרת לנו כחוקרים להגיע מתוך המדגם להכללות לגבי אוכלוסיה תוך שיעור טעות מצומצמם וידוע. דגימת אקראי גורמת לכך שהסיכוי של כל יחיד להיכלל במדגם ידוע אינו אפס ואינו אחד.
טווח הגילאים של המרואיינים היה 18-70. בכל מקרה התנאי להכללות בראיון היה משך מגורים עד עשר שנים. אדם שמשך מגוריו היה עשר שנים ומעלה לא נכלל בראיון; כל המרואיינים הסכימו להשיב מרצונם החופשי; אופי אוכלוסית המחקר היה מגוון והטרוגני: נשים גברים, צעירים מבוגרים ללא הבדלי מעמד סוציואקונומי, מין וגזע. יש
להזכיר כי כל שכונה שנבדקה התאפיינה בסטטוס סוציואקונומי שונה.
להלן הקבוצות השכיחות בכל תת קבוצה:
גיל המרואיינים: הקבוצה השכיחה היא בין 30-39.
מוצא המרואיינים: השכיח ילידי הארץ.
מין המרואיינים: השכיח הוא נקבה.
משך זמן מגורים בדירה: השכיח הוא מגורים של חצי שנה עד שנה.
השכלה: השכיח הוא השכלה תיכונית.
מספר ילדים: השכיח הוא ללא ילדים.
כלומר, אם ננסה לאפיין את אוכלוסיה המחקר נגלה כי רובה מורכבת מנשים, רוב האוכלוסיה בני 30-39, ממוצא מערבי, הגרים בשכונתם או בדירה בין 7-10 שנים, ללא ילדים בדירה, ובעלי השכלה של 13-15 שנה.
לצורך הניתוחים הסטטיסטים השתמשתי ב5- סוגי סטטיסטיקות בתוכנת SPSS:
1.מתאם פירסון- מבחן הבודק קורלציות בין שני משתנים או יותר, האם הקשר הוא חיובי או שלילי והאם עוצמתו נמוכה או חזקה.
2.מבחן -T מבחן הבודק האם ההבדל של הממוצעים בין שתי האוכלוסיות במדגם הוא מובהק.
3.מבחן חי בריבוע- מבחן הבודק האם המציאות מתנהגת לפי השערתנו, כלומר האם קיים קשר בין שני משתנים (שאחד מהם לפחות נומינלי).
4.צילווחים- בדיקת הצלבות בין משתנים.
5.שכיחויות- לצורך תאור אוכלוסית המחקר.
הגדרת משתני המחקר
המשתנה מספר השאלה
השכלה 2(6)
מצב משפחתי 59
גיל המרואיין 79
מספר הילדים במשק הבית 60
מוצא המרואיין 80
מין המרואיין (2)20
מצב סוציואקונומי 10-15 72-76 2)19(2)8 (2)9 (2)10 )21(2 )23(3 )2)28 (2)24 )
רשת חברתית 26 22 28 29 35 26 41 42
המוצא הוגדר כדלקמן:
1.מוצא מזרחי (אסיה אפריקה)
2.מוצא מערבי (אירופה אמריקה)
3.ילידי בריה"מ.
4.ילידי הארץ (האב יליד הארץ או ממוצא מזרחי או מערבי).
תאור המדגם
הבדיקה היא בדיקת קורלאציה-בדיקה הבודקת מתאם בין טורי משתנים (קורלציה נעה בין 1 ל- -1 והיא השונות המשותפת מחולקת במכפלת סטיות התקן) כאשר מובהקות נמדדת ע"י מיתאם פירסון. אני אבדוק את המובהקות לרמה של 95%, כלומר מתאם פירסון חייב להיות קטן מ- 0.05.
כמו כן יבדקו מתאמים וממוצעים.
השערה מספר 1: ככל שמספר הילדים גדול יותר הסיכוי לקשרים עם השכנים גבוה יותר.
נשאלו כאלו אשר יש להם ילדים בדירתם וכן כאלו הגרים ללא ילדים:
נמצא מתאם של 26% בין מספר הילדים לעזרה לשכנים- מתאם נמוך.
נמצא מתאם של 24.27% בין מספר ילדים למספר לביקורי שכנים- מתאם נמוך אך הוא מובהק לרמת מובהקות של 99%. אי לכך נקבל את ההשערה.
השערה מספר 2: ככל שהגיל עולה מספר הקשרים חברתים בשכונה גדל.
מתאם בין הגיל להכרת האנשים
מכיר את מיעוט האנשים 13.8
מכיר דיירים חדשים 19.12
עזרה הדדית 10.96
ביקורים הדדיים 24.43
כל התוצאות מובהקות לרמת מובהקות של 95%; אי לכך נקבל את ההשערה.
השערה מספר 3: נשים לא נשואות מפתחות קשרים חברתיים ע"י השכנים יותר מאשר גברים לא נשואים.
לאימות השערה מספר 3 נשאלו גברים רווקים ונשים רווקות. האם אתה: עוזר רבות לשכנים, עוזר לשכנים, עוזר לשכנים בצורה מועטה, לא עוזר כלל (הראשון קיבל נקודה אחת, השני שתיים וכן הלאה).
ממוצע תשובות אצל הנשים 2.3 ואילו אצל הגברים 2.4.
מבחן T סטטיסטי לבדיקת מובהקות השונות בינהם הראה כי הממוצעים אינם שונים באופן מובהק.
השערה מספר 4: ככל שאנשים יותר משכילים מספר חבריהם מחוץ לשכונה רב יותר.
ככל שמספר שנות הלימודים עולה כך החיברות עולה, מחוץ למקום המגורים, כדלקמן:
אחוז החברים מחוץ לעיר
מספר שנות הלימודים
4.3
עד 8
8
9-11 שנה
28.2
12 שנה
41.2
13-15 שנה
18
16 +
מתאם פירסון הוא 0.00117, כלומר קטן מ0.05-, ולכן ההשערה מתקבלת.
השערה מספר 5: עקרות בית מפתחות יותר קשרים עם השכנים מאשר נשים עובדות.

עקרות בית
נשים עובדות
עזרה לשכנים
2.75
2.44 *
ביקור אצל שכנים
2.90
2.51
ציון בין 1 ל4- כאשר 4 מציין חוסר עזרה ו1- מציין עזרה מלאה.
ההבדלים לא היו מובהקים.
השערה מספר 6: ככל שהעולה ותיק יותר בארץ מספר חבריו מחוץ לעיר רב יותר.
שנת עליה
רוב החברים מחוץ לר"ג
רובם בר"ג
-60
11.8
21.5
60-69
7.7
0
70-79
9.1
9
80-88
11.1
22.7
+89
30.8
7.7
כלומר ככל שהאדם בשנת עליה מאוחרת יותר כך יש לו פחות חברים באזור מגוריו ורובם מחוץ לאזור.
מתאם פירסון הוא 0.19, ולכן ההשערה נדחית.
סיכום העבודה
עבודה זו עסקה ברשתות חברתיות בעיר גדולה בישראל, על מנת למצוא מאפיינים לרקימת הרשת ומהם הגורמים המדרבנים את הקמתה ושמירתה.
הרשתות החברתיות בחברה הישראלית כמעט ולא נחקרו. בשנות ה50- נעשתה הבחנה דיכוטומית בין הרשתות המצומצמות של האוכלוסיה החדשה לבין הרשתות הרחבות והמגוונות של האוכלוסיה הוותיקה. עד לשנים האחרונות לא היה לכך המשך למעט עבודות מספר, אולם המחקרים משנות השבעים ועד ימנו בחנו לעומק ובאינטנסיביות את הרשתות הללו.
העניין המהותי של ניתוח הרשת הוא לבדוק את טיב הקשרים הארגוניים והאנטרקציונים בין יחידות חברתיות. מחקרי הרשת של העיר הם גם פרספקטיבה המובילה אותנו להתמקד בסוגי נתונים מסוימים וסוגי שאלות מסויימות, וגם במתודולוגיה לניתוח הנתונים הללו.
המורכבות הרבה של החיים החברתיים בעיר היא כזו שסוציולוג המנסה להבין אותם חייב תמיד להאמץ איזו אסטרטגיה שבעזרתה יכוון את מחקרו. לעיתים קרובות הוא ניגש לבעיה זו על ידי אסטרטגיה פשוטה של סיווג, אולם לעיתים ניתן לסווגם לפי אסטרטגיה הנותנת קדימות לאופן הארגון של החיים החברתיים, כלומר ניתוח באמצעות מערכות
אמפיריות מפורשות של אינטרקציה ותיאום. סוציולוגים המאמצים גישה כזו אינם רואים את העיר דווקא כמכלול גדול של בני אדם ומוסדות, אלא כריבוי רשתות חברתיות, חופפות ומשולבות בדרכים שונות. גישה מעין זו מדגישה שאלות כגון "מי קשור עם מי", "מהו תוכן הקשר", ומהו מבנה רשת היחסים בינהם.
מטרת המחקר האמפירי דלעיל היתה לבדוק מהם המאפיינים הדמוגרפייים של רשתות אלו. ההשערות, היו:
1.ככל שמספר הילדים גדול יותר הסיכוי לקשרים עם השכנים (התקבלה).
2.ככל שהגיל עולה, מספר הקשרים החברתיים בשכונה עולה (התקבלה).
3.נשים לא נשואות מפתחות קשרים חברתיים ע"י השכנים, יותר מאשר גברים לא נשואים (לא התקבלה).
4.ככל שאנשים יותר משכילים, מספר חבריהם מחוץ לשכונה רב יותר (התקבלה).
5.עקרות בית מפתחות יותר קשרים עם השכנים מאשר נשים עובדות (לא התקבלה).
6.ככל שהעולה ותיק יותר בארץ מספר חבריו מחוץ לאזור מגוריו רב יותר (לא התקבלה).
נושא נוסף, שלפי דעתי ראוי להחקר הוא השפעת האמונה על הרשתות, קרי האם עובדת היות בני האדם דתיים תורמת לרקימת רשתות ולצפיפותן.
עניין נוסף הוא השפעת שירותי הרשות המקומית. ישנן רשויות המפתחות מעין סביבה קהילתית (מתנסי"ם, מועדונים וכיו"ב).
ביבליוגרפיה
1.אחימאיר א., עידן י. (עורכים), רשתות חברתיות בחברה מתגבשת, מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל, 13, 1985.
2.גינזברג יונה, דפוסי התנהגות ויחסי שכנות בבניינים רבי קומות- מחקר השוואתי, אוניברסיטת חיפה, 1978.
3.גינזברג יונה וצ'רצמן א., דפוסי התנהגות ויחסי שכנות בבניינים רבי קומות, אוניברסיטת חיפה, 1978.
4.גילה מנחם ושפירו שמעון, "השפעתם של מוצא עדתי ומרחק גיאוגרפי על קשרי שכנות בעיר ישראלית", מגמות, כ', 1974.
5.דוידוביץ מרטון רונית, מגורים בעיר ותעסוקת נשים, הקשר בין מאפייני שכונת מגורים ופעילותם של נשים מחוץ לביתם, חיפה, 1985.
6.ויינטראוב דב, "דיפרנציאציה חברתית ומקום מגורים: פיזור והרכב אוכלוסייה מרחביים וריבוד בישראל", מגמות, כ"ז, 4, 1982, עמודים 367-381.
7.כהן יהושוע, קשר אל שכונת המגורים ורשתות ידידות: מחקר בשלוש שכונות בירושלים, האוניברסיטה העברית, 1983.
8.ממן דניאל, "עדה, סטטוס חברתי, ורשתות חברתיות", בתוך איזנשטדט ש.נ. ואחרים (עורכים), עדות בישראל ומיקומן החברתי, ירושלים, 1993, עמודים 131-135.
9.נחמיאס דוד ומנחם גילה, "העיר המשכיות ותמורות", מחקרי ת"א, תהליכים חברתיים ומדיניות ציבורית, ת"א, תשנ"ד.
10.שמגר י., הנדלמן לאה, "קידום חברתי ורשתות חברתיות במשפחות טעונות טיפוח בירושלים", בתוך, אחימאיר א. וירון ע. (עורכים), רשתות חברתיות בחברה מתגבשת: רב שיח, ירושלים, 1985, עמודים 35-55.
1.COHEN YEHOSHUA, "ATTACHMENT TO PLACE AND SOCIAL NETWORKS IN TIMES OF CHANGE", IN MORELEY D, SHACHAR A., (EDS), PLANING IN TURBULENCE, JERUSALEM, 1986, PP.114-126.
2.CARVAN P., WELLMAN B., "THE BETWORK CITY", IN EFFRAT M.P., THE COMMUNITY, N.Y. 1974, PP.57-88.

תגים:

חברה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין משתנים דמוגרפיים לקשר חברתי עירוני", סמינריון אודות "הקשר בין משתנים דמוגרפיים לקשר חברתי עירוני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.