הסכם שוק העבודה בין בן גוריון לז'בוטינסקי

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו היא לסקור את ההסכם בין בן-גוריון, נציג ההסתדרות הכללית מחד וזאב ז'בוטינסקי מתנועת הרוויזיוניסטים מאידך, שהוסכם בשלהי 1934 אודות שוק העבודה בארץ.

ההסתדרות הכללית היתה מעוניינת לשלוט על השוק בארץ ולקבוע את השכר בו על מנת להעצים את כוחה. היא ראתה עצמה כדוברת של הפועלים ורצתה לאגד תחתיה את כל הפועלים הארץ ישראלים.
אולם ככל שעלו לארץ גורמים מהמעמד הבינוני הם חיזקו את הרוויזיוניסטים והפכו אותם למתחרה של ממש לתנועת העבודה. המעמד הבינוני שעלה בעליה הרביעית הצטרף בחלקו לתנועת הרוויזיוניסטים הימנית, והעצים את כוחה, על לשכות העבודה שלה.
תנועת העבודה, דרך ההסתדרות, ניסתה לקיים מו"מ עימם על מנת לשנות את דפוסי העבודה העכורים. דבר זה בא אחרי גל של שביתות, שהגדולה שבהן היא השביתה הגדולה במפעל 'פרומין' ב1934-.
תקופה זו היתה תקופה של גיבוש המעמד הפועלים בא"י, תקופה של פעילות פוליטית ערה ופעילות מפלגתית, וההסכם בין ז'בוטינסקי לבן-גוריון עורר פולמוס חריף בין מתנגדים רבים לתומכים מעטים. יצויין כי הדעות של שני הצדדים היו שונות בתכלית: סוציאליזם מזה וקפיטליזם מזה.
אם בשנות העשרים התמקדה הפעולה מקצועית של ההסתדרות במאבקה על כיבוש העבודה למען הפועל העברי- הן במושבה והן בעיר- נוספה עליו בשנות השלושים בעיית העבודה המאורגנת שהתנכלו לה לא העובדים הערבים אלא דווקא עובדים יהודים, בעיקר חברי המפלגה הרוויזיונסטית (ומשנת 1934 גם חברי "הסתדרות העובדים הלאומית"). אלה שמו להם למטרה להחליש את כוחה של ההסתדרות בהפרת השביתות שההסתדרות אירגנה, ובתחרות בעובדים המאורגנים על ידי הורדת שכר וכיו"ב.
כיוון שעדיין לא היתה קיימת אז לשכת עבודה אחת לכל ארגוני הפועלים, ולפועלים הרוויזיונסטים פעלה גם "הסתדרות הפועל המזרחי" שאיגדה פועלים דתיים והיו לה לשכות עבודה נפרדות, אפשר היה על נקלה להפלות בין עובד לעובד ולהתחמק מעבודה מאורגנת.
באותה עת אירעו מצד אחד מקרים קשים של נישול הפועל העברי מעבודה בפרדסים (הגיעו לשיאם בפרדסי כפר סבא בשנת 1934, כאשר העמידה ההסתדרות ממשמרות למניעת כניסתם של פועלים ערביים לפרדסים, ואילו הפרדסנים הזמינו את המשטרה הבריטית, שפגעה בפועלים ואסרה אותם), ומצד שני- שורה ארוכה של התנגשויות חמורות בין פועלים חברי ההסתדרות לבין פועלים חברי התנועה הרוויזיוניסטית. בהקשר זה יש להזכיר את שביתת פועלי הבניין בפתח תקווה בשנת 1933, כאשר התנכלו פועלים רוויזיוניסטים לעבודה המאורגנת בבניין במושבה וגרמו להתערבות אלימה של המשטרה הבריטית. על רקע זה הוחלט, ע"י בן גוריון ואחרים, כי טוב שלום ממלחמה והחליטו על חתימת הסכם.

ראשי פרקים:
1.מטרת העבודה ומבוא
א.מטרת העבודה
ב.מבוא

2.הקדמה- המצב בתחילת שנות השלושים
א.העליות הרביעית והחמישית
ב.עמדתו של בן גוריון

3.ההסכם
א.המהלכים להסכם
ב.מרכיבי ההסכם
ג.הוויכוחים
ד.ההחלטה

4.סיכום
5.ביבליוגרפיה

מקורות:

אבן שושן צבי, תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, עם עובד, תל-אביב, 1965.
אופנהיים ישראל, תנועת החלוץ בפולין, ירושלים, תשמ"ב.
בן גוריון דוד, משמרות, הוצאת דבר, תל-אביב, תרצ"ה,
בן גוריון ד., הסכם עבודה, תל-אביב, אדר ב', תרצ"ה.
בן מאיר דב, ההסתדרות, ירושלים, 1978.
ברסלבסקי משה, תנועת הפועלים הארץ ישראלית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ז.
גולומב אליהו, מדבריי, הקיבוץ המאוחד, 1966.
גורני יוסף, מראש פינה ודגניה עד דימונה,האוניברסיטה המשודרת, תל אביב,1980.
גלעדי דן, הישוב בתקופת העליה הרביעית,בחינה כלכלית ופוליטית, אוניברסיטת תל אביב, 1968.
מנדלסון עזריאל, התנועה הציונית בפולין, ירושלים, תשמ"ו.
פרץ מרחב,תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, ספריית הפועלים, 1967.
טבנקין י., דברים, כרך א', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, 1967.

תגים:

ההסתדרות הכללית · בן גוריון · קום המדינה · ז'בוטינסקי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסכם שוק העבודה בין בן גוריון לז'בוטינסקי", סמינריון אודות "הסכם שוק העבודה בין בן גוריון לז'בוטינסקי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.