השפעת ציפיות לפיחות על שוק ההון

תקציר העבודה:

התיאוריה הקלאסית (מודל IS LM) טוענת שפיחות גורר בעקבותיו ירידה בתוצר, עליה בשער הריבית, עלית מחירים מקומית (ירידה בשכר הריאלי), ירידה ביתרות ריאליות, שיפור במאזן התשלומים (מצמום יבוא, והגברת היצוא).
ישראל סובלת מגירעון תמידי גבוה במאזן התשלומים, ואחד האמצעים החשובים לצמצום הגירעון הוא הפיחות. בשנים האחרונות תפסה בעיית האינפלציה מקום ראשון בכלכלת ישראל. מדיניות הקפאת שער החליפין יחד עם הקפאת המחירים של תכנית יולי 85, הביאו להאטה ניכרת של האינפלציה. אולם שיחרור הדרגתי של מוצרים מקומיים מפיקוח ועלית מחיריהם, וכן המשך עליות השכר במשק גרמו לתיסוף ריאלי ניכר של השקל. מדידה נכונה של היקף התיסוף הריאלי אינה בהשוואת שינוים בשער חליפין עם עליית מדד המחירים לצרכן, שבו יש משקל רב ליבוא ותחליפי יבוא שהתייקרו רק במעט.
את שיעור התיסוף הריאלי ניתן למדוד בשתי דרכים:
א. השוואת התמורה שמקבל היצואן הישראלי עם עלות העבודה לירידת תפוקה.
מאחר שעלות העבודה היא העלות המקומית העיקרית של יצואן ישראלי, מלמדת השוואה זו על שינויים ברווחיות היצוא.
ב. השוואת שינויים במחירם של מוצרים ושרותים מקומיים עם מחיריהם של מוצרי יבוא ותחליפי יבוא בשוק המקומי ומוצרי יצוא בשווקי חוץ.
קשה לחזות במדויק מתי יבוצע פיחות, שיתקן את התיסוף הריאלי שכבר חל ויבטיח שיפור מסויים ברווחיות היצוא, לפחות בטווח הקצר. אף שהפיחות בלתי נמנע ההחלטה על עיתויו היא בידי הממשלה ובנק ישראל, אם יחליטו ליטול את היוזמה לידיהם ולהקדימו, או בידי הציבור שיכפה את הפיחות ע"י גל של דרישות ספקולטיביות של מט"ח, הן מבנק ישראל (ציבור הזכאים יבואנים נוסעים לחו"ל וכו') והן בשוק השחור.
כמו כל פיחות יביא גם הפיחות הבא לשינוי מסויים במגמת התיסוף, אולם כל עוד נמשכות עליות המחירים, והשכר במשק החפשי יישחקו השגיו של הפיחות תוך תקופה קצרה.
ניתן לראות שבעיית רווחיות היצוא עשויה להיפתר ע"י פיחות בשיעור של %5 בלבד. זהו שיעור יחסית נמוך וכאשר קופת המט"ח נמצאת בעודף יחסי קיים חשש מזעזוע היציבות המשקית ע"י פיחות.
הציפיות לפיחות משפיעות על התנהגותם של פרטים ופירמות. מחקרים רבים מנסים להתחקות אחר התנהגות הציפיות, בעיקר על ידי בדיקת התפתחותם של משתנים שונים שאמורים להשתנות עקב שינויים בציפיות הציבור. הבעיה בגישה זו היא שמניחים ובודקים באופן סימולטני את תהליך היווצרות הציפיות ואת הציפיות עצמן, ולכן לא
ניתן לזהות באופן בלתי תלוי את הציפיות לפיחות, אלא בהנחה שהמודל אמנם נכון.
גישה אחרת גוזרת ישירות את הציפיות לפיחות מתוך שוקי הכספים. גם כאן מתעוררות בעיות הקשורות בעיקר למידת השיכלול של השווקים הפיננסים, ולקושי בהפרדת הפיחות הצפוי, האינפלציה הצפויה ושער הריבית הריאלי מתוך המשתנה הנומינלי שנצפה. מטרת העבודה הנוכחית איננה להציע מודל חדש לאמידת ציפיות, אלא להצביע
על קשרים בין שוק ההון לבין הציפיות לפיחות.
בשבועות האחרונים התעורר הדולר השחור וצבר עליה של כמה אחוזים. כלי התקשורת בשרו על שמועות וציפיות לפיחות והסוחרים מיהרו לנצל זאת. ההפרש הגדול בין מחיר הדולר בשוק השחור לבין הדולר לנוסעים יצר ביקוש לדולר השחור (עונתיות).
ניתן לראות את תיזמון הפיחות ע"י הממשלה כמשחק שני שחקנים בין הממשלה לציבור, כאשר הממשלה מנסה להפתיע את הציבור מבחינת מועד הפיחות במטרה להגיע לשחיקה מקסימאלית של היתרות הריאליות שבידי הציבור (ניטרול השפעת מנגנוני ההצמדה וההגנה של הציבור מפני הפיחות).
הפיחות בישראל, שידע ימים "טובים" מימים אלו היה אחד הגורמים במשק שהפריעו ביותר לניהול תקין של המסחר; הן המסחר הרגיל והן המסחר באגרות חוב ובדומיהם.
כאשר יש פיחות קשה יותר לחזות את התשואה עתידית מהשקעה וקשה לתכנן דברים לטווח ארוך.
בעבודתי זו שהיא עבודה תאורתית ואמפירית כאחד אנסה לעמוד על השפעת הציפיות לפיחות על שוק ההון בישאל.
ראשית נסתמך על מאמרו (וכן נביע את דעתנו על הכתוב בו) של WILLIAM SCHWERT מJ. OF FINANS - ממרץ 1981 שישמש לנו כרקע לעבודתנו וכבסיס לבדיקה האמפירית שלנו. המאמר גם הוא מאמר אמפירי ותאורתי ומביא רק את השפעת המידע לאינפלציה על שוק ההון. הוא אינו מנתח בצורה מעמיקה את השפעת הפיחות על שוק ההון, דבר שהוא רלוונטי ביותר לישראל. זאת ועוד, הפיחות גורם לעבור ממניות בעלות בסיס הצמדה זה לבסיס אחר ולחזור אליו כעבור זמן עם עליית המדד.
המאמר מבחין בצורה ברורה בין אינפלציה צפויה ללא צפויה ומדגיש זאת בכמה מקרים.
המאמר אינו מדבר על השפעת פרסום מאזנים על מחיר המניה שבכל מקרה של בדיקה אמפירית יש לנטרל אותו.
כמו כן, הוא לא העלה את בעית חלוקת הדיבידנד שיכולה להיות לו השפעה על המחיר.
בארה"ב מקובל כי מדיניות הדיבידנד של הפירמה הינה כלי פיננסי ראשון במעלה. יש הגורסים כי גם החברות הישראליות שגייסו הון בבורסה, תגבשנה בעתיד מדיניות קבועה של חלוקת דיבידנדים. לאפקט זה יכולה להיות השפעה על מחירי המניות, ויכולה להיות לו השפעה לתוצאות הנמדדות.
נסתמך גם על מאמרם של פרופ' שמחה סדן ויוסף לקונישוק בנושא שפורסם בנובמבר 1981 ב.J. of Financial and Quantitative Analysis -

תוכן העניינים:
א. הקדמה- הסבר המאמר, השיטות המוצעות בו וחלק ממסקנותיו. המאמר יוסבר בצורה די כללית רק לצורך הבנת שיטת האמידה שלו.
ב. בדיקה אמפירית - בדיקת מחירי מספר מניות כמשתנה מוסבר ע"י גורמים שונים.

מקורות:

William Scm Wert. J. Of Finans 3/81
Josef Lakonishok and Simcha Sadan. J. of Financial and Puantitative Analysis 11/81.
דן יריב אמידת הצפיות לאינפלציה בישראל וניתוח התפתחותן על רקע תוכניות כלכליות לדיסאינפלציה.
צבי זוסמן "אינפלציה כבושה".
מדדי ומחיר מניות. הבורסה בת"א.

תגים:

ניירות · מניות · ישראל · ערך · בורסה · כלכלה · אינפלציה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת ציפיות לפיחות על שוק ההון", סמינריון אודות "השפעת ציפיות לפיחות על שוק ההון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.