העבדות בעולם העתיק ומשמעותה הפילוספית

תקציר העבודה:

עד לפני כמה מאות היתה העבדות מחזה נפוץ בכל ארצות העולם. עבדים היו בדרך כלל אנשים מארצות לא מפותחות, אנשים בעלי מעמד כלכלי נחות ביותר אשר לעיתים לא היתה להם ברירה אלא למכור את עצמם לעבדים, ולעיתים היו אנשים אשר נחטפו ממקומותיהם על מנת להימכר לעבדות. לעיתים היו אלו עמים שלמים אשר נכבשו ע"י כובש זר והיו כולם לעבדים.
העבדות היתה מעוגנת בחוקים של העולם העתיק ולעיתים היה מותר לאדון להרוג את עבדו ללא כל עונש. היה זה כאילו רכושו הפרטי ללא זכות שיחרור או עירעור. לעבד כמעט ולא היו זכויות חברתיות והוא נחשב לעיתים אף נחות מבהמה.
העבדות היתה נוהגת בעולם העתיק ,בקרב היונים והרומאים וכן בתקופות מאוחרות יותר של האיסלם ועד למאה השמונה עשרה (מלחמת האזרחים בארה"ב). גם כיום היא נפוצה אולם בקנה מידה מצומצם ביותר והאו"ם, ע"י מחלקת זכויות האדם, פועל לביטולה הכללי.
הוגי הדעות של העולם העתיק וכן הוגי הדעות של היום לא התיחסו רבות לרעיון העבדות אולם רובם התיחסו לרעיון של צדק חברתי ומהותו בחברה בעלת רבדים שונים.
הראשונים בהם היו אפלטון ואריסטו אשר התיחסו למקומו של היחיד בחברה וכן למעמד השליט במדינה. הוגי דעות מאוחרים יותר הם רוברט נוזיק (ארה"ב) וכן גוהן רולס (ארה"ב).
הוגי הדעות הקדומים ראו בעבדות מצב טבעי. אריסטו סבר שע"פ טבעה מתחלקת האנושות לבני חורין ועבדים. במשך כל תקופת העבדות העתיקה לא קם הוגה דעות אחד בעל משקל אשר חשב את ביטול העבדות. אפילו העבדים המתמרדים לא הציעו את ביטולה אלא רצו מצדם לשעבד את אדוניהם. העבדות היתה מוסד החברתי בעל הרציפות הרבה ביותר בתקופה עתיקה.
במאה ה-18 העלה רוסו את בעיית העבדות כתופעה חברתית ושלל אותה מכל וכל.
המאה ה-19 החלה התענינות השיטתית של הוגים בעבדות והוטל ספק במוסריותה.
במשך מרבית המאה עמד חקר העבדות בסימן המאבק האוולוציוני. חסדי קיום העבדות מקרב גורמים כנסייתים ודתיים מתנגדי הדארוויניזם נסתיעו בתפיסות המיקראיות וצידדו בגישה שעבדים כושיים הם תת-אנושיים.
במאה ה-20 נחלקו הדעות ביחס לעבדות בין האסכולה הלא מרכסיסטית הרואה במוסד השיעבוד רק אחת מהתופעות מבין רבות שאיפינו את העולם העתיק- לבין האסכולה המרכסיסטית שראתה את עצם הוותיה של החברה העתיקה מותנית בקיום העבדות.

מטרת עבודתי זו היא לסקור את נושא העבדות ולהשוות אותו אל הוגי הדעות של העולם העתיק וכן אל הדעות החדשות של מוסר וצדק חברתי ולראות האם היה להם בסיס מוסרי. כמו כן ברצוני לבדוק האם חלו שינויים בגישות של צדק חברתי במהלך השנים.
העבודה תתיחס גם להיבט היהדות, שהיא אחד המקורות הפילוסופיים החשובים ביותר ו"העמידים" ביותר לאורך השנים.
לאור מיעוט הספרות על הנושא והסתמכותי על הספרות המקורית של הוגי הדעות, כולי תקווה כי לא אחטא לאמת במסקנותי.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. סקירת העבדות בעולם העתיק
3. העבדות על פי הוגי הדעות בעולם העתיק
4. העבדות על פי היהדות
5. העבדות על פי הוגי דעות מודרניים
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

האוניברסיטה הפתוחה מבוא לפילוסופיה של המוסר. תל-אביב 1986.
כשר נעמי מבוא לתורת המוסר תל-אביב 1989.
כשר אסא מוסר והשכל, מאמרים בפילוסופיה של המוסר והחברה. תל אביב 1985.
אפלטון כתבים ירושלים ,שוקן תשט"ו.
אפלטון פוליטיקה (י.ל. טיבס תירגם) כתבי אפלטון (הוצאת שוקן ת"א תש"ז) .
סייבן ג'ורג', תולדות תורת המדינה חלק א'. (אורי רפ מתרגם). הוצאת יחדיו ת"א 1963,
קליינברג רות פרקים בתולדות המחשבה המדינית. הוצאת דגה ת"א.
ROBERT NOZICK, ANARCHY,STATE AND OTOPIA.N.Y ,1974.
J. ROLS, THEORY OF JUSTICE N.Y 1972.
VOGT JOSEPH ANCIENT SLAVERY AND THE IDIAL OF MAN,HARVARD 1975.
KREIZMAN B. HISTORY OF U.S.A. ,N.Y. 1983.

תגים:

זכויות · אדם · סחר · בבני · אדם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העבדות בעולם העתיק ומשמעותה הפילוספית", סמינריון אודות "העבדות בעולם העתיק ומשמעותה הפילוספית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.