ערביי א"י והאינתיפדה (הראשונה) - סקירה ותמונת מצב

תקציר העבודה:

האנתיפדה היא מרי אזרחי של הערבים בא"י שהחלה אצל ערביי השטחים והפכה לסמל לאומי של התמרדות ומהפכנות, על מנת להשיג הטבות והישגים פוליטיים.
התיאוריות אומרות כי קיימת רמת מוסר עליונה, אבסולוטית, אליה עלינו להגיע בהתנהגותנו כפרטים או כאיגודים. רמה מוסרית זו הינה ברורה ואינה נתונה לתנודות או לתופעות חברתיות שונות. בדעה זו אחז אפלטון עוד בזמנו.

בשמות התואר "מוסרי" או "בלתי מוסרי" אנו משתמשים להערכה של החלטות למעשים בתחום היחסים שבין אדם לזולתו, מצד אחד, ושל כללים וחוקים שלפיהם נוהגות חברות של בני אדם ומוסדותיהם, מצד שני. כשאנו אומרים כי אדם נהג בצורה בלתי מוסרית אנו מתכוונים כי מעשהו היה בלתי הוגן כלפי השני למרות שלא מגיע היה לו כי יפגעו בו. באופן כללי אפשר לומר ששאלות של מוסר עולות כשמדובר בתביעות של אנשים כלפי אנשים אחרים: המלים "מגיע", "גמול", "מוסרי" וכד' מעידות על כך.
מרי, לפי כל הגדרה, הוא לא רק שינוי. למרי בעת החדשה יש מעט משותף עם המהפכות בתולדות רומא או אלה ביוון, שבזמנו של אפלטון, גרמו לשינוי טבעי מצורת ממשלה אחת לאחרת. תמיד יש שינויים פוליטיים המלווים ע"י אלימות, אבל אף אחד ממקרים לא הוביל למשהו לגמרי חדש.
על מנת לדון במוסריותם והצדקתם של מרי אזרחי עלינו לדון קודם במלחמות.
הצדקה של מלחמות, במישור התיאורטי, הינה תיאוריה עתיקת יומין שמקורה הוא ברומא העתיקה. על פי התיאוריה באותם ימים (אוגוסטינוס וקיקרו) הרי יש מרי צודק ולא צודק. ההבחנה בינהם היא לא במידת הנחיצות שלהם (מלחמות הגנה לעומת התקפה) אלא במידה שאין דרך אחרת להשגת אותו מעמד. כלומר הצדק הינו
סובייקטיבי ולא אובייקטיבי (אגב, כך טוען גם פרויד בתאורית הסופר-אגו).
חנה הרדנט טוענת כי למהפכות קשר הדוק למלחמות, קשר שהולך ומתחזק במשך השנים ולכן גם מהפכות אמורות להיות בעלות הצדקה מוסרית אובייקטיבית.
למרי המודרני היבט אחר מאשר למהפכות בעת העתיקה: אי אפשר להכחיש את התפקיד הענק שהעניין החברתי משחק בכל מהפכה. אפילו אריסטו גילה את מה שנקרא היום המניע הכלכלי - הפלת הממשלה ע"י העשירים והקמת אוליגרכיה, או הפלת הממשלה ע"י העניים והקמת דמוקרטיה. תמיד ידעו שרודנים עולים דרך התמיכה של העניים, ושהסיכוי שלהם לשמור על כוח נמצא ברצון העם לשוויון תנאים. המהפכות והמרי, למרות שהיו אלימות ומלאות שפיכות דמים עד שקבעו סדר חדש, היו תלויות בהבדל בין העניים והעשירים, הבדל טבעי ובלתי נמנע.

הערבים בישראל ראו את עצמם לא פעם כידידים אולם פעמים רבות הם התעמתו עם השלטון ואף קראו למרי אזרחי. מטרת עבודתי היא לראות האם האינתיפדה הגיעה לערביי א"י, אם כן באיזו עוצמה ומשמעות; מהו התפקיד שערביי א"י "משחקים" במערכת הפוליטית והאזרחית במדינת ישראל ולסיכום: האם, מוסרית, הם אמורים להיות נאמנים למדינה יותר מאשר לאחיהם ולאנתיפדה והאם הם אכן נאמנים.

תוכן העניינים:
1. מבוא ומטרת העבודה.
2. ערביי א"י כאזרחי המדינה.
א. היווצרות הבעיה הלאומית
ב. ערביי א"י כיום.
3. האינתיפאדה ובעיותיה.
א. השתלשלות העניינים
ב. תוכניות להדברתה.
4. התנהגות ערביי א"י בתקופת האינתיפאדה.
א. התנהגות המנהיגות המקומית.
ב. התפיסה הרעיונית.
ג. התנהגות האזרח הקטן.
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה.

מקורות:

אפרת מ, הפליטים הפלסטינים מחקר חברתי וכלכלי, חיבור לתואר שני, אוניברסיטת תל-אביב, 1976.
ברודר דוד, Behind The Front Page ניו יורק, 1987.
יורמן פנחס, מדינה בשידור חי מהקיבוץ המאוחד, 1987.
מאירי ב., יחסי החוץ של ארה"ב במזה"ת, חוברת בהוצאת משרד הביטחון, 1983.
מוריס בני, לידתה של בעית הפליטים הפלסטינים , תל-אביב, 1986.
רכס אלי "ערביי א"י והאינתיפאדה", בתוך ססר אשר וגלעד גלבר, האינתיפאדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ב.
שיף זאב ויערי אהוד, אינתיפאדה, ירושלים , 1990.
ברנרד לואיס, רעיונות חדשים באיסלאם, ת"א ,1984.
I.B. TAURIS INTIFADA, THE PALESTINIANS UPRISING, LONDON, 1988.
PEREZ DON INTIFADA, SAN FRANSISKO ,1990.
ARENDT HANNAH, ON REVOLUTION, N.Y. 1965.
4. ROWLS JOHN, THEORY OF JUSTICE, HARVARD, 1971.
5. MUSSEN P.H. CHILD DEVELOPMENT AND PERSONALITY, NEW YORK, 1984, PP. 228-230.
6. SCHECTMAN J.B. THE ARAB REFUGEE PROBLEM, N.Y. 1952.
7. YEGANEH, NAHID KEDDIE NIKKI. EDS, SHICSM AND SOCIAL PROTEST, YALE UNIVERSITY PRESS, 1986.

תגים:

פלסטינית · פלשתינאית · התקוממות · אינתיפאדה · טרור

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ערביי א"י והאינתיפדה (הראשונה) - סקירה ותמונת מצב", סמינריון אודות "ערביי א"י והאינתיפדה (הראשונה) - סקירה ותמונת מצב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.