תרופות בשל הפרת ביטוח

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בנושא חוק חוזה הביטוח ככל שזה קשור בנושאי כריתת החוזה, המשא והמתן לכריתתו, תום הלב והגילוי הנדרש מצד המבוטח.
בתחילה נזקקו לדיני הפרשנות ולאחר מכן לחוק החוזים (חלק כללי) ובשנת 1981 הוחק החוק הנוגע לכריתת החוזה הביטוח.
אחת השאלות היותר שנויות במחלוקת בפירוש חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 שהעסיקה בתי משפט הוא כיצד יפורש סעיף 12(א) לחלק הכללי. הסעיף קובע: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
המחוקק גילה את דעתו בהצעת חוק הביטוח שאין לנגד עיניו חובת גילוי כללית בכריתת סוג חוזה זה כי כאן גילוי מצטמצם כאמור לאמירת האמת. אם זה הפירוש הנכון של כוונת המחוקק כי אז למרות שבתקופת הביניים יכולים היינו עקרונית לישם את סעיף 12 (א) לחלק הכללי הכולל בחובו חובת גילוי כללית.
הסדר הגילוי בחוק חוזה הביטוח גובר על הסדר שבחוק החוזים הכללי. סעיף 61(א) לחוק החוזים הכללי הקובע מפורשות כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון". הוראה צולבת מקבילה ניתן למצוא בחוק חוזה הביטוח: סעיף 73 קובע כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין...בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון". בהיות הוראות של סעיפים 6-8 לחוק חוזה הביטוח הוראות מיוחדות לעניין חובת הגילוי בחוזי הביטוח הרי הן- ולא הוראות החוק הכללי -חלות ומסדירות עניין זה.
למרות כל ההגבלות על המבוטח בנושאי תום לב מציינת גבריאלה שלו כי במשפט המקובל בולט חוזה ביטוח לעומת חוזים אחרים דווקא בהפליית המבוטח לרעה ע"י דרישה לגילוי מירבי. המשפט האנגלי המודרני מאפשר ביטול חוזה ע"י המבטח מחמת אי גילוי בלא הוכחת יסוד נפשי כלשהו של המבוטח. גם אי גילוי בתום לב מקנה שם למבטח את זכות הביטול. חובת הגילוי של המבוטח משתערכת באנגליה גם על עובדות שהיה על המבטח לדעתו במהלך הרגיל של עסקיו, והיעדר ידיעה, בכח או בפועל אינו מהווה הגנה כנגד ביטול חוזה הביטוח ע"י המבטח מחמת אי גילויו.
באנגליה מוטלת איפוא על המבוטח חובת גילוי רחבה החלה גם על ידיעה קונסטרוקטיבית.
בתחום אי הגילוי דומה גישת המשפט האמריקאי לגישה המשתקפת בחוק חוזה הביטוח. המשפט האמריקאי מעדיף את המבוטח על פני המבטח, ודור- בדרך כלל וברוב המדינות כוונת מרמה וכן כי העניין המוסתר יהיה מהותי. עם זאת ריככה הפסיקה האמריקאית את הדרישה להוכחת כוונת מרמה בקובעה כי כאשר מתייחס אי הגילוי לעניינים מהותיים ניתן להסיק כוונת מרמה מצד המבוטח. למבוטח שידע על עניין מהותי ולא גילהו למבטח מייחסים שם כוונת מרמה. יש גם מצבים ונסיבות שבהן מיוחסת למבוטח ידיעה.
אשר לחופש הפרט נראה מהסקירה דלעיל כי אומנם קיימת צנעת הפרט והיא חשובה ביותר במשטר דמוקרטי אולם זכות הצבור לדעת- במקרה דנן זכות חברת הביטוח כנראה עולה עליה.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת העבודה.
2. תרופות בשל הפרת חוזה לפי חוק החוזים.
3. עקרי החוק החדש.
4. סקירת הפסיקה.
5. התנגשות החוק עם עיקרון חופש הפרט.
6. סיכום העבודה.
7. ביבליוגרפיה.

מקורות:

ברק א., "עצמאותה של הקודיפיקציה הישראלית החדשה: סיכונים וסיכויים", משפטים, ז', (תשל"ו) 15.
דורות אביגדור, "משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח- יזהר המבוטח?!", הפרקליט, 1987.
סגל זאב, "הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת", עיוני משפט, ט', תשמ"ג.
פאל חיים, "זכות הציבור לא לדעת", הפרקליט, ל"ט, תש"ן.
פלפל דרורה, "תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה", עיוני משפט, תשל"ז.
פרידמן דניאל וכהן נילי, חוזים, הוצאת אבירם, 1988.
צלטנר ז., דיני חוזים (חלק כללי כרך ראשון), הוצאת אבוקה, תל-אביב, 1963.
שלו גבריאלה, "חובת הגילוי בחוזי הביטוח", הפרקליט, מ', (א), 1991.
ששון מ' דוד, דיני ביטוח, הוצאת שוקן, 1988.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תרופות בשל הפרת ביטוח", סמינריון אודות "תרופות בשל הפרת ביטוח" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.