עבודה מס' 071188
מחיר: 229.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: כיצד הסופות בנגב גרמו להגירה מול פרעות קישינב, באיזו מידה שונות הפרעות בנגב אל מול פרעות קישינב וכיצד כל אחד מהם השפיע על ההגירה?
9,211 מילים ,21 מקורות ,2016
בעבודתי אבחן ואחקור כיצד הסופות בנגב גרמו להגירה מול פרעות קישינב? בנוסף, אבחן באיזו מידה שונות הפרעות בנגב אל מול פרעות קישינב וכיצד כל אחד מהם השפיע על ההגירה?
ובנוסף אעשה השוואה בין האישים ישראל זנגוויל ויהודה לייב פינסקר ולארגונים, אשר, עמדו בראשם, יט"א וחובבי ציון, אתייחס להשפעות של הפרעות ביהודים "סופות בנגב" ופרעות קישינב, השינוי בתפיסה שנגרם בעקבות פרעות אלו וכיצד פעלו אותם אישים זנגוויל ופינסקר בעכבות אותן פרעות?
אחת התמורות החשובות ומרחיקות הלכת בחיי היהודים מן השליש האחרון של המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הייתה תופעת ההגירה ממזרח אירופה למערבה, וכן לארצות אחרות מעבר לים, בראש וראשונה לארה"ב. בין השנים 1870-1924 היגרו לארה"ב כ 2.5 מיליון יהודים, כאשר באותה תקופה עלו לארץ ישראל כ 60,000 איש.
תהליך הגירה מורכב מגורמים כמו אנטישמיות, מצב כלכלי, דמוגרפי, טכנולוגי וכו', וכך גם ההגירה ממזרח אירופה הייתה תוצאה של גורמים כאלה. מהמחצית השנייה של המאה ה-19 עברו היהודים פרעות וזעזועים רבים כמו שיניים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.
המספר הרב של המהגרים הביא לפולמוס בחברה היהודית בסוגיית ההגירה, כאשר במוקד הדיון עמדה השאלה האם לחפש את הפתרון לבעיה היהודית ביציאה מרוסיה, או שצריך לרכז את המאמצים במאבק לשוויון זכויות בתוך המדינה ובפריצת הגבולות של "תחום מושב" להתיישבות יהודית.
בין אלה שצידדו בהגירה, התנהל ויכוח לאן להגר. תנועות ההתיישבות "בילו" (בית יעקב לכו ונלכה ישעיהו ב' ) ו"עם עולם" הן הנושא העיקרי בעבודתי זו. שתיהן היו תנועות שהסכימו עם ההגירה ולשתיהן מקור רעיוני דומה, אך ביל"ו עלתה לארץ ישראל, "לעולם הישן" ואילו "עם עולם" היגרה לארה"ב, "לעולם החדש". ביל"ו הייתה קבוצת צעירים שדגלה בשיבה לארץ ישראל כדי לבנות בה את הבית הלאומי לעם היהודי. "עם עולם" האמינה שבארה"ב אפשר להקים מושבות חקלאיות באזור אחד, בתקווה שיעלה בידם ליצור ישות יהודית או אפילו מדינה בטריטוריה מוגדרת, וזאת כפתרון לעם היהודי. הדמיון בין התנועות בא לידי ביטוי בעובדה ששתיהן האמינו שהפתרון לבעיה היהודית תהיה באמצעות החקלאות. בנוסף, החברים בשתי הקבוצות ביקשו להיות לחלוצים ההולכים לפני המחנה שמטרתם להביא את המהגרים לחוף מבטחים, לארץ ישראל או לארה"ב, כל תנועה לפי השקפתה.
בחלקה הראשון של עבודתי אסקור את מצב הקהילה היהודית ברוסיה בסוף המאה ה-19, אתאר את מצבם החברתי והכלכלי, את הזרמים הרעיוניים שבלטו שם, את מאורעות "סופות בנגב" ופרעות קישינב כגורם משמעותי להגירה, וכן את גורמי הדחיפה האחרים כמו מצב כלכלי, שינויים דמוגרפיים ושינויים טכנולוגיים. אסקור את גורמי המשיכה לארץ ישראל ולארה"ב כדי להבין מדוע מספר המהגרים לישראל היה מועט.
במרכז עבודתי עומדת השאלה מהם קווי הדמיון והשוני בין האישים יהודה לייב פינסקר וישראל זנגוויל, שני אישים דומיננטיים אשר לקחו חלק רחב בחיפוש הפתרון לבעיית היהודים ואפשרויות ההגירה כפתרון מידי ובנוסף יחד עם זאת גם לתנועות אשר הקימו ועמדו בראשן, תנועת יט"א לבין "חובבי ציון" במישור הרעיוני והמעשי.
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 הישוב היהודי ברוסיה
2.1.1 רקע
2.1.2 המצב ברוסיה בסוף המאה ה-19 והשפעתו על הקהילה היהודית
2.1.3 ראשיתם של שיוניים כלכליים והחברתיים בקרב היהודים ברוסיה
2.2 רקע היסטוריוגרפי סוציולוגי של היהודים במאה ה-19 ברוסיה
2.2.1 היבטים דמוגרפיים
2.2.2 היבטים כלכליים
2.3 השוואה בין מאורעות סופות בנגב לבין מאורעות קישינב
2.3.1 פרעות קישינב 1903
2.3.2 פרעות סופות בנגב1881
2.3.3 השוואה בין מאורעות
2.4 אישיים מהותיים בתקופת הפרעות
2.4.1 יהודה לייב פינסקר (1891-1821)
2.4.2 ישראל זנגוויל ( 1864 - 1926)
3. סיכום ומסקנות
4. ביבליוגרפיה
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגירת יהודי רוסיה לארה"ב", סמינריון אודות "הגירת יהודי רוסיה לארה"ב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.