יחסם של חכמי ההלכה היהודים והמוסלמים כלפי קברי קדושים יהודים ומוסלמים.

תקציר העבודה:

כל דת מקדשת לא רק את רעיונותיה כי אם גם מקומות מסוימים, שביניהם נמצא את קברי הקדושים במקום רב חשיבות. לא תמיד הדבר היה לרוחם של מנהיגי הדת, אך דומה שהמון העם המאמינים ראה בקידוש קברי הקדושים דבר המהווה חלק אינטגרלי מחייהם, ומסיבות רבות: דתיות, חברתיות, חינוכיות ואף כלכליות. קידוש קברי הקדושים שימשו לא אחת נושא לאגדות ופולקלור, ונתפתחה לידם ספרות ענפה ומנהגים מיוחדים. לאתר הקדוש יוחסו סגולות יוצאי-דופן. מהם שנחשבו לאתרי מרפא, אחרים שמשו כמקום שמילא אחר משאלות הלב של מאמינים או להתגשמות מאוויהם, ומקור השראה למעשים יוצאי-דופן. עדויות על הצלחת הריפוי או על התגשמות הנבואה המשיכו והוסיפו לקדושת המקום. הטקסים באתרים אלו נשאו אופי מיוחד, ולעתים אף נכתבו תפילות והודיות מיוחדות לכבודם.
אף באיסלאם, קברי הקדושים והפעילות הפולחנית שהתפתחה סביבם הינם ביטוי מובהק לדת עממית. הריחוק בין האל לבין מאמיניו במסגרת הדת הממוסדת, שבה הטקסים והפולחן מאורגנים בסדר קבוע, אין בהם לענות על ציפיות המאמין הפשוט המבקש את קרבת האל בדרך בלתי-אמצעית, כדי שיעתיר עליו את ברכתו ויענה על מבוקשו בחיי היומיום. האיסלאם, אינו שונה מדתות אחרות בעניין זה; מידת הריחוק בין האל לבין המאמין אינה פחותה מזו שביהדות. ואולם, לצד הדת הממוסדת התפתחה באיסלאם מערכת מקבילה של דת עממית, שחיפשה דרכים שונות לקשר עם האל ושלוחיו. אמירה ומעשה חברו יחד כדי לקרב את משאלות האדם בפני האל .
מתוך האמור לעיל, עבודה זו תנסה לענות על השאלות הבאות:
* מהם מקורותיו של מנהג העליה לרגל למקומות הקדושים באיסלאם? האם יש במקורות אלו מקבילה למנהג זה בדת היהודית?
* מהי הפעילות הפולחנית הנעשית במקומות הקדושים לאיסלאם? האם יש לפעילות זו מקבילות במקומות הקדושים היהודים?
* מהו יחס חכמי הדת המוסלמים והיהודיים לעלייה לרגל למקומות הקדושים?
* מהו השווה ומהו השונה בין יחס חכמי הדת המוסלמים למקומות הקדושים לבין יחס חכמי היהודים למקומות הקדושים בעת העתיקה?

מסגרת הזמן בה ייבחנו שאלות אלו היא מסגרת הזמן החובקת אלף שנים, מהמאה הראשונה עד סוף המאה העשירית לספירה (התק' הרומית, הביזאנטית והמוסלמית הקדומה). לעתים במספר מקומות, חרגתי ממסגרת זמן זו, כדי לחזק נקודה מסוימת, או כדי להשלים תמונה מתקבלת. כך או כך, בפרק הזמן הרחב הנדון בעבודה זו, אשתדל לתת מענה בחתך רוחב לשאלות אלו, בידיעה כי חתך זה יבוא על חשבונה של ההעמקה במספר עניינים.
המקורות לעבודה זו כוללים כמובן מספר מקורות מהתקופה הנדונה, הן מוסלמיים והן יהודיים, וכן כמה מאמרים ומחקרים שנעשו בנושא. רשימה ביבליוגרפיות של כל המקורות הללו נמצאת בסוף העבודה.

תוכן העניינים
מבוא ומטרת העבודה
עליה לרגל לקברי הקדושים במסורת המוסלמית
עליה לרגל לקברי הקדושים במסורת היהודית
יחסי חכמי ההלכה המוסלמיים והיהודים לעליה לרגל לקברי הקדושים
השווה והשונה בפולחן קברי הקדושים באיסלאם וביהדות
הערכת הממצאים וסיכום
ביביליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אילן צ, קברי צדיקים בארץ-ישראל, ירושלים תשנ"ז.
גולדציהר יהודה, הרצאות על האיסלאם, ירושלים תשי"א.
לצרוס-יפה חוה (עורכת), פרקים בתולדות הערבים והאיסלאם, תל-אביב תשל"א.
לצרוס-יפה חוה, עוד שיחות על דת האיסלאם, אוניברסיטה משודרת, 1992.
ספראי זאב, "קברי צדיקים ומקומות קדושים במסורת היהודית", בתוך: שילר אלי (עורך), ספר זאב וילנאי, ירושלים 1987, עמ' 303 - 313.
קליין ש, ספר הישוב, ירושלים 1977.
קליין ש, תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל, תל-אביב תרצ"ה.
שילר אלי (עורך), דת ופולחן וקברי קדושים מוסלמיים בארץ-ישראל, אריאל י"ח (117 - 118), 1996.

תגים:

יהודים · מוסלמים · חכמי · הלכה · קברי · הקדושים · איסלם · איסלאם · תפילה · פולחן

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסם של חכמי ההלכה היהודים והמוסלמים כלפי קברי קדושים יהודים ומוסלמים.", סמינריון אודות "יחסם של חכמי ההלכה היהודים והמוסלמים כלפי קברי קדושים יהודים ומוסלמים." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.