הנפט כמרכיב שהשפיע על מדיניות יפן במזה"ת

תקציר העבודה:

יפן הינה מדינה מודרנית תעשייתית מתקדמת, אשר תלויה במקורות אנרגיה חיצוניים. יפן נכנסה למרוץ אחר השגת מקורות אנרגיה עוד בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. בשל חוסר באוצרות טבעיים מקומיים חיפשה יפן מקורות אנרגיה מחוצה לה על ידי כיבושים בדרום מזרח אסיה.
התפתחות התעשייה יצרה צורך במקור אנרגיה אלטרנטיבי לפחם, בו נעשה שימוש עד כה, ומדינות המזרח-התיכון סיפקו מקור זה - הנפט. המחסור בנפט התגלה לראשונה במלחמת העולם השניה בהתקפה על פרל הרבור ב-1941, זו באה כתוצאה מהחלטה של ממשלת יפן להגיב כנגד אמברגו הנפט עליה. יפן ידעה, שבמצבה תוכל לשרוד שנה בלבד עם עתודות הנפט שברשותה. לאחר מלחמת העולם השניה הלכה יפן והתעצמה מבחינה כלכלית ותעשייתית, דבר אשר הגדיל את הצורך שלה באספקות נפט גדולות יותר.
משבר הנפט ב-1973, גרם ליפן לשקול מחדש את מדיניותה באזור המזה"ת. מדינות Organization of Arab Petroleum Exporting Countries) OAPEC) הטילו סנקציות על המדינות ה"לא ידידותיות" להן או לאלו התומכות בישראל. על מנת להסיר את האמברגו הציבו מדינות אלה תנאים, להם נענתה יפן.
בעבודה זו אנסה להסביר כיצד הנפט משפיע על מדיניות יפן כלפי המזה"ת. נושא זה נחקר רבות על ידי חוקרים אמריקאים, ערבים ויפנים בשל חשיבותו לכל אחד מצדדים אלו. על-מנת להראות השפעה שכזו אסביר בפרק הראשון את ההנחה המרכזית בעבודתי - והיא, שתלות יפן בנפט היא הגורם מכריע בעיצוב המדיניות הפרו-ערבית במזה"ת. בפרק השני אסקור את מדיניות יפן כלפי אירן, עיראק, הפלשתינאים ומדינות לא מייצרות נפט אחרות במזה"ת כפועל יוצא מתלות זו.
בפרק הביקורת אציג כמה סברות, לכך שמדיניות יפן מושפעת מהסנקציות של מדינות ערב בלבד ואראה שמדיניות זו מושפעת גם ממחויבותה של יפן לארה"ב בעולם הדו-קוטבי של תקופת המלחמה הקרה. ועוד אראה שמדיניות יפן שמרה על יחסים ניטרליים עם ישראל תוך שמירה על דיפלומטיה רב-צדדית עם מדינות ערב ועם ארה"ב ולא מדיניות פרו-ערבית בלבד.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע היסטורי
תאור כלכלת יפן
השלכות פוליטיות וחשיבות הנפט
פרק א': תלות יפן בנפט
פרק ב': מדיניות יפן כלפי המזה"ת
החרם הערבי והשפעתו על הסחר בין יפן למזה"ת
מדיניות יפן כלפי אש"ף
מדיניות יפן כלפי איראן ועיראק
מדיניות יפן כלפי מדינות לא מייצרות נפט במזה"ת
ביקורת
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

אחירם אפריים, "השפעות התהפוכות בשוק הנפט על כלכלת העולם", סקירה חודשית, דצמבר 1990.
גיאן רוברט, יפן - עוצמה ללא פצצה, תל-אביב: עם עובד, 1983.
שילוני בן עמי, יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה, תל-אביב: שוקן, 1997.
Al: azzat G: world energy markets and oper stabilitiy, NEW-YORK, 1978.
Blaustin Albert P. and Plaust Jordan J., The Arab Oil Weapon, New York: Oceana Publication, 1977.
Cohen Daniel, Michael Philippe, "Laissez Faire and Expropriation of Forein Capital in a Growing Economy", European Economic Review, 35, 1991.
Dore R. P. Aspects of Social Change in Modern Japan Prinston 1987.
Eisuke Naramoto, "Japanese Perception on the Arab-Israeli Conflict", Journal of Palestine studies, Vol. 20 (3), 1991, pp. 79-88.
Eisuke Naramoto, "Japan Aligned With the P.L.O.". Japan Quarterly, Vol. 37 (1), 1990, pp. 19-23.
Fukai Shigeko N., "Japan's Energy policy", Current History, Vol. 87 (528), 1988, pp. 169-172, 182-184.
Knousky, e. an economic analysis of middle east oil' BAR ILAN UNIVERSITY, 1981.
Lang David C. K., "Japan's Middle East Diplomacy", ASIAN Profile, Vol. 13 (4), 1985, pp. 307-318.
McKean Margaret A., "Japan's Energy Policies", Current History, Vol. 82 (487), 1983. pp. 385-389, 392-395.
Morse Ronald A., "Japanese Energy Policy", In Kohl Wilfrid L. (ed.), After the Second Oil Crisis, Toronto: Lexington Books, 1982, pp. 255-270.
Ott Marvin, "Japan's Growing Involvement in the Middle East", SAIS Review, Vol. 5 (2), 1985, pp. 221-232.
Wanner Barbara, "Japan's Policy Toward the Middle East: Striving to Evolve Beyond Resource Diplomacy", Japan Economic Institute, Vol. 47A, 1995, pp. 1-18.
Yorke Valerie, "Oil, The Middle East and Japan's Search For Security", International Affairs, Vol. 57 (3), 1981, pp. 428-448.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הנפט כמרכיב שהשפיע על מדיניות יפן במזה"ת", סמינריון אודות "הנפט כמרכיב שהשפיע על מדיניות יפן במזה"ת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.