מדיניות חוץ של המפד"ל בין השנים 1992 - 1967
תוכן עינינים: hd2675 -
1. מבוא.
1.1 מבוא לעבודה.
1.2 מהות העבודה.
1.3 שאלת מחקר.
1.4 מודל תיאורטי.
1.5 מבנה תיאורטי.
1.6 רקע היסטורי.
2.תקופה ראשונה . 1974 - 1967
3.תקופה שניה . 1981 - 1974
4.תקופה שלישית . 1992 - 1981
5.סיכום.
6.בבליוגרפיה.
1. מבוא
1.1 נושא מדיניות חוץ בדרך כלל שייך לממשלות וכאשר חוקרים מדיניות חוץ של ממשלה
בנושאים שונים הדבר הינו יחסית קל. אולם כאשר בוחנים מהי מדיניות של מפלגה מסוימת
חייבים לקרוא בין השורות כדי לראות למעשה מהי מדיניות החוץ של אותה מפלגה.
במצבים אלו קוי מדיניות החוץ במפלגות אשר לא בשלטון הינם בדרך כלל הצהרת כוונות
שניתן לקרוא אותם מעל מצעי המפלגות ולא ניתנים לבדיקה האם אכן התבצעו הלכה
למעשה שכן תמיד ניתן לטעון שהיו חייבים לסגת בהצהרת כוונותיהם עקב הסכמים בין
מפלגות שונות אשר נמצאות בשלטון.
אולם ניתן להשתמש במדיניות חוץ למחקר בכיוון אחר, כלומר לקחת את מדיניות החוץ
ככלי למדידה ולחקור האם מדיניות החוץ אכן זו ששנתה את המפלגה או שמא מדיניות
החוץ הינה עוד מדד בחקירת מפלגות.
המפד"ל מפלגה שהיתה בממשלות ישראל מאז הקמת המדינה עד לשנת 1992 השתתפה
בממשלות הן של מפלגת העבודה והן של ממשלות הליכוד, ו"התישרה" עם הקו המדיני
שהתוותה הממשלה והסכימה עם ממשלות ישראל בכל הנוגע למדיניות החוץ קשה
המלאכה עוד יותר שכן אם נאמר שיש למפד"ל קו במדיניות החוץ לא הביאה אותו לידי
ביטוי אף פעם אלא קו הממשלה הוא קו המפד"ל ולמעשה לא ניתן לחקור שום דבר.
אולם, לאחר עיון מתגלת תופעה אחרת לגמרי שנותנת מקום רב מאוד למחקר והסבר הודות
תופעה שאין שני לה במפלגות ישראל. כאן למעשה נבחנת מדיניות החוץ כמשתנה המסביר
תופעה הגורמת שינוי פנימי בתוך מפלגה.
את היסטורית המפד"ל ניתן לחלק לשני תקופות נבדלות אחת מן השניה.
התקופה הראשונה היא מהקמת המפד"ל ועד שנת 1967 שבו למעשה היתה קיימת אותה
"ברית היסטורית" בין מפלגת מפא"י ובין המפד"ל ובו למעשה השתתפה המפד"ל בכל
ממשלות ישראל והמאפיין את המפד"ל באותה תקופה הוא המאבק עבור חקיקה דתית
ומיסוד הדת בישראל ובתמורה השארת נושאי חוץ ובטחון בידי מפא"י.
בתקופה השניה 1992 - 1967 תקופה שונה לגמרי בהיסטורית המפד"ל.
בשנים אלו ארעו אירועים ומשברים במפד"ל, בעוד שבשנים הקודמות היה במפד"ל (או
המזרחי והפועל המזרחי) יציבות ולא חלו בה תמורות רבות.
בשנים 1992 - 1967 חלו תמורות וכן יציבותה של המפלגה התערערה ועד היום לא חזרה
המפלגה לכוחה שהיה לה בין השנים ...1967 - 1948
42-41).
כתוצאה ממהפכת הצעירים לאחר בחירות 1974 התעוררה מחלוקת בקרב חברי המפד"ל הצעירים בראשות המר שקראה לא ללכת בראשות רבין ואילו הותיקים עקב ראייתם הפרקטית נטו ללכת עם רבין כלומר המשכת הברית ההסטורית שהיתה קיימת עד אז. ניתן לומר שהותיקים שהיו רובם מסיעת "למפנה" אשר היוו את האגף השמאלי במפד"ל
טענו שיש ללכת עם מפלגת העבודה בכל ממשלה שהיא. הראיה של המבוגרים היתה ראיה של קיום המפעל הגדול שהקימו ועקב כך טענו שיש ללכת תמיד עם מי שנמצא בשלטון ומכיוון שעד שנת 1977 מפלגת העבודה היתה היחידה שיכלה להקים ממשלה טענו המבוגרים שיש ללכת איתם בכל מחיר כדי להגן על הקיים. דון יחיא טוען
שלותיקי המפד"ל היתה מסורת שהתפתחה במשך השנים של הליכה עם מפא"י וסיבתם היתה הצורך במימון מוסדות החינוך ושאר מוסדות שהיו מתוקצבים ע"י הממשלה. נראה שהרבה אידאלים לא היו אלא ראיה פרגמטית גרידא וכן סיעת למפנה שהיתה הגדולה מבין סיעות המפד"ל היתה קרובה בדעותיה למפא"י דבר שעזר למגמה זו להמשך.
מנגד עמדו הצעירים שהיו בעלי תפיסה שונה לגמרי וטענו שאל לה למפד"ל להשתתף בממשלה מעין זו אשר נושא ארץ ישראל השלמה לא תואם את עמדותיה. צעירים אלו היו בעלי עמדה ניצית אשר הביאה לביקורת על מנהיגי המפד"ל שהיו בעלי קו מתון יותר בנושאי חוץ ובטחון, וכמו כן טענו הצעירים שיש לצרף את הליכוד לממשלת חירום
לאומי.
טענה נוספת שהיה לצעירים היא, שאסור להצטרף בכל מחיר לממשלה בראשות רבין ולוותר על עקרונות והצהרות שניתנו לציבור הבוחרים ערב הבחירות (דון יחיא, 1979, 44) ואכן כאשר הנושא עלה על הפרק האם להשתתף בממשלה בראשות רבין הצעירים לא הסכימו להשתתף בממשלה זו והיו באופוזיציה. דבר זה לא החזיק מעמד ותמורת שר
(שר הסעד) הצטרפו לממשלה. מעיון בכתוב רואים הבדל עצום בין הדור המייסד ובין דור הצעירים שבא כאן לידי ביטוי בעוד שהדור הותיק נוטה להשתתף בכל ממשלה על מנת להגן על האינטרסים הצרים בתחום החקיקה הדתית והגנה על המוסדות הדתיים בלבד וכנגד עמדו הצעירים שלא הסכמו להשתתף לממשלה רק בתנאי שממשלת רבין תצא
באופן גלוי יותר.
לסיכום תקופה זו ניתן לראות את תקופת המעבר בין שתי הדורות במפד"ל בעוד הדור המייסד נלחם בעינינים צרים קרי נושאי הדת בלבד הדור הצעיר לוקח את הדברים אלו כמובנים מאליהם ועובר להתמקד בנושאי חוץ ובטחון.
נשאלת השאלה מה הביא לכך שתהיה מהפכה במפד"ל? האם הרקע הוא חברתי אידאולוגי או שמא ניתן לתת הסבר אחר?
התשובה, נראה שתופעה זו הינה תופעה חברתית, יותר נכון חינוכית שהרי ראינו שהשורשים של הצעירים היו שורשים שונים לגמרי מהדור המייסד. בעוד שהדור המייסד היה מזרח אירופאי, הדור הצעיר היו ילידי הארץ שגדלו והתחנכו במוסדות המפלגה וצמחו בתוך מבנה חברתי זה עברו תהליך סוציאליזציה שונה לגמרי
מאבותיהם דבר הגרם לחשיבה שונה לגמרי מאבותיהם ושינוי מקצה לקצה.
הדור המייסד שהיה חייב לבנות מערכת חינוכית מהשורש במדינת ישראל וכן להתמודד עם אנשים אשר היו נגד חינוך דתי כל שהוא, נאלצו לנקוט בשיטה פשרנית וותרנית ועקב כך הצטמצמו בחקיקה דתית. הצעירים שקבלו את הדברים כמובנים מאליהם ועקב חינוכם נקטו בגישה דתית אקטיביסטית. יוצא מכאן שהחינוך שקיבלו הדור
הצעיר גרם למהפכה שהתבצעה במפד"ל. לא עוד חינוך דתי פושר שהיה עד היום במסגרת התיכון הדתי אלא חינוך דתי לכתחילה במסגרת הישיבה התיכונית. כמובן שאין זו הסיבה היחידה אולם סיבה זו מהווה סיבה עיקרית למהפכה.
ניתן לתת מבנה תיאורטי המסביר תופעה זו והוא המבנה החינוכי כפי שעושה זאת פרופ' בר - לב (כפי שמופיע במאמרו של פרופ' פרידמן המפד"ל בתמורה - הרקע לירידתה האלקטוראלית) כלומר מה שגרם להתהוות מדיניות החוץ של הדור הצעיר הוא המוסד החינוכי בו התחנך הדור החדש היינו הישיבה התיכונית. חוקרים שונים טוענים
שדור זה עבר תהליך של סוציאליזציה כאן בארץ והתנאים היו שונים לגמרי מאשר היו בימי המייסדים. המייסדים נלחמו על סטטוס קוו ואילו הצעירים קיבלו את הסטטוס קוו כמובן מאליו ועקב כך יכול היה להביע דעתו בנושא חוץ ובטחון.
3. תקופה שניה - 1974-1981
תקופה זו הינה תקופה קשה עבור המפד"ל, ירידה דרסטית בכוחה האלקטוראלית ומשבר שממנה לא התאוששה המפד"ל עד היום.
בשנים אלו יורדת המפד"ל מ12- חברי כנסת ל4- חברי כנסת והגורם העיקרי הוא תמיכת המפד"ל בהסכמי השלום.
כפי שציינו למעלה המפד"ל היתה מורכבת מסיעות שונות שייצגו דעות שונות, הן דעות מאגף שמאל והן דעות מאגף ימין וכל אחד משכה לכוון שלה כך שנוצר מאזן בין הכוחות. כאשר עלה נושא שלמות הארץ נוצרה נקודת מבחן עבור המפד"ל שגרם לפילוג הן באגף ימין והן באגף שמאל.
בתקופה הנדונה בארץ בכלל ובמפד"ל בפרט עברה תקופה קשה על מדינת ישראל כתוצאה מהסכמי השלום עם מצרים אולם בתחילת התקופה היה "שידוך" בין המפד"ל ובין גוש אמונים.
תקופה זו נודעת במפד"ל כתקופת משבר אשר את סופה איננו רואים.
הסיבות לכך הן:
1. הצבעת המפד"ל בעד הסכמי השלום.
2. הבעיה העדתית - פרישת אבו-חצירא.
3. חוסר צורך במפלגה דתית בישראל.
אתחיל דווקא בסיבה השלישית - בשנים אלו כאשר ההשתלטות של הצעירים היתה השתלטות מוחלטת והדחת כל הדור המייסד במפד"ל החלו אנשים בציבור הדתי הלאומי לטעון שאין צורך במפלגה דתית במדינת ישראל משום שנושאי החקיקה הדתית ומיסוד הדת כבר ממוסדים במדינת ישראל.
הסיבה השניה - פרישה עקב סיבה עדתית, בשנת 1981 פרש אבו-חצירא מסיבות עדתיות מהמפד"ל והקים את תמ"י. אבו-חצירא במהלך מסע הבחירות של שנת 1981 פרט על נימים עדתיים ועקב כך הצליח להוריד את המפד"ל ב2.5- מנדטים נושא זה אינו מענין חיבור זה ולכן לא אאריך אולם השפעתה היתה רבה בירידת המפד"ל מכוחה.
הסיבה הראשונה לירידת כוחה האלקטוראלי של המפד"ל היה בנושאי חוץ ובטחון מובהקים כוונתי יחסה של המפד"ל לגבי הסכמי קמפ דויד.
נושא זה גרם למחלוקת קשה מאוד בתוך המפד"ל וכתוצאה מכך גרם לפילוג בתוך המחנה הדתי הלאומי. ניתן לחלק את נקודת המחלוקת בין סיעת הצעירים שטענו בלהט שיש ליישב את כל שטחי ארץ ישראל מול הסיעות האחרות שטענו שיש להסכים לתהליך השלום המוצע ע"י הליכוד. בסופו של דבר הצביע המפד"ל בעד הסכם השלום ופרשו
ממנה התומכים בסוגיית ארץ ישראל השלמה שהיוו את הגרעין שהקים את גוש אמונים.
מי הם למעשה אנשי גוש אמונים ומה היתה השפעתם על המפד"ל?
גוש אמונים הוקמה בשנת 1973 ע"י קבוצה של דתיים ציוניים יוצאי בית מדרשו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שלמדו בישיבת מרכז הרב וספגו את תורת רבם לגבי נושאי ארץ ישראל. דתיותם היתה הרבה יותר מוחצנת מאשר דור הצעירים במפד"ל. תנועה זו קמה לאחר מלחמת יום הכיפור כתנועת מחאה נגד פעולות הממשלה כאשר התקיימו
דיונים על עתיד ארץ ישראל השלמה. תפיסתם היתה שונה מתפיסת שאר הציבור הדתי הלאומי באותה תקופה. הם נתנו פירושים דתיים ואפילו משחיים לנעשה באותה תקופה. הם טענו בלהט שיש לקחת את הענינים בידים על מנת למנוע ויתורים בשלמות הארץ , יש להתיישב באופן אקטיבי בכל חלקי ישראל הן ביהודה ושומרון וחבל בימית.
תחילת פעולותיהם היו מחאתיות בעיקר כגון התנחלות ראוה בסבסטיה באפריל 1975 צעדות ראוה מבית- אל ליריחו באביב 1976 וכן הפגנות רחוב בשנת 1975 (רענן,1980, 42).
אולם לפני כל מחאות אלו התקיימו כינוסים וישיבות בפורום מצומצם יותר בין חברים אשר הכירו עוד מימי הלימודים בישיבת מרכז הרב. בין המייסדים היו הרב חיים דרוקמן, הרב יוחנן פריד, הרב יואל בן-נון, הרב משה לוינגר, וחנן פורת. ההקמה הרשמית התקיימה בכפר עציון במרץ 1974 (שפרינצק,1981, 23). בהתחלה היו
עוד סיעה בתוך המפד"ל אולם פרשו ממנה לאחר תקופה קצרה. הסיבות לכך היו:
1. מקימי הגוש שפעלו כתנועה חוץ פרלמנטרית לא רצו להזדהות באופן מוצהר עם מפלגה כל שהיא משום שטענו שבעית שלמות הארץ הינה בעיה כלל ארצית ולא מתמקדת באנשים דתיים ציונים בלבד ורצו לגייס לתוכם אנשים אשר מאמינים בשלמות הארץ אולם אינם דתיים.
2. אנשי הגוש התייאשו מן הממסד הדתי שיוצגה ע"י המפד"ל וראו שהרבה תועלת לא תצמח מן המפד"ל שכן נציגיה היו פשרנים מדי עבורם וראו שלא יכלו להתקדם הרבה דרך המפד"ל ולכן פרשו.
המפד"ל בהנהגת הצעירים ראתה בגוש מעין המשך ישיר לקו שלה והשתמשה בתנועה זו כדי להמריץ את דעותיה שלא יכלה עקב מגבלותיה כמפלגה שכן היתה מחוייבת לעבוד על פי החוק מה שתנועה חוץ פלמנטרית לא מחוייבת לעשות כן. תנועה זו משכה הרבה צעירים שראו בה את התגשמות האידאולוגיה שלהם ושלה התחנכו. בימיה
הראשונים לפני פרישת גוש אמונים מהמפד"ל קיבלה גוש אמונים הרבה עזרה מן המפלגה ואכן צעירי המפד"ל היו ועזרו בהקמת ההתנחלויות הראשונות. אולם מכיוון שהמפד"ל באותם ימים ישבה בממשלה בראשות רבין דבר הגרם לעיכוב במתן עזרה פיננסית ממשלתית למתנחלים משום שהממשלה לא היתה מוכנה לעזור למתיישבים אלו. בזמן ממשלת
בגין חשבו כולם שהבעיות הפיננסיות של הגוש תפתרנה אולם גרם הדבר לאליה וקוץ בה. ראשי העם שהיו בעד הישובים ביהודה ושומרון נטלו על עצמם את האחריות ליישוב יהודים ביהודה ושומרון וכך למעשה נטלו את העוקץ מגוש אמונים.
מדוע תפס הגוש תאוצה רבה ובעקיפין גרם לירידה במפד"ל?
התשובה היא, אנשי הגוש נתנ הסבר דתי למתרחש במדינה והציבור הדתי הלאומי הזדהה עם אנשי הגוש שנתנו הסבר יותר משכנע מהמפד"ל. הראיה הדתית וכן הראיה הלאומית של הגוש שכנע הרבה צעירים לעזוב את המפד"ל ולהצטרף לשורות הגוש, שמתוכה קמה מפלגת התחיה ששילבה רעיון בסיסי שאותו ייסד הרב קוק מורם הרוחני של הגוש,
שאומר שהגאולה תבוא לעם היהודי לאו דוקא ע"י אנשים דתיים אלא איחוד כלל האומה היהודית היא זו שתביא את הגאולה. לכן נדרשת מידת שותפות של כלל ישראל בנושאי א"י והמפד"ל נתנה ראיה פרטנית מדי עבור אנשי הגוש.
גוש אמונים לא דגל בתפיסת המפד"ל וכתוצאה מכך צירף אליו אנשי א"י השלמה כגון גאולה כהן ופרופ' יובל נאמן. מפלגה זו אכן לקחה שני מנדטים מהמפד"ל דבר שהוריד מכוחה האלקטוראלי, פועל יוצא מכל אלו שכאשר כוח אלקטוראלי יורד הרי הכוח וההשפעה יורדת בהתאם.
ניתן להסביר באופן ישיר קשר בין מדיניות חוץ של המפד"ל ובין ירידת קרנה בקרב הדתי הלאומי. המפד"ל כחלק מבדק הבית שעשתה בשנים הבאות היתה לצאת בקו ימני הרבה יותר כחלק מהמאמצים להחזיר את המצביעים הפוטנציאלים חזרה לשורותיה.
בשנת 1981 נערכו בחירות בישראל ובשנה זו ירד כוחה של המפד"ל לחצי מ12- חברי כנסת ל6- חברי כנסת. פרידמן טוען שהסיבה היתה שבבחירות אלו היה סיכוי שהמערך ינצח בבחירות ואנשי ארץ ישראל חשבו שעדיף לתת את הקול לליכוד מאשר למפד"ל. הסיבה למעשה מורכבת מ2-.
1. נושאי הדת כבר מעוגנים בחוק כך שלא צריך מפד"ל חזקה.
2. עדיף לחזק את הליכוד כדי שהמערך לא יזכה.
רואים מפה כיצד שתי סיבות מתקשרות אחת בשניה הדת שהיתה ספינת הדגל של המפד"ל כבר לא דומיננטית בציבור הדתי לאומי ונושאי חוץ ובטחון שלא היו בולטים בצורה מספקת הצליחו להבריח בוחרים מידי המפד"ל.
אם נסכם את התקופה נוכל לראות כמה דברים בולטים שקרו. האחד השפעת גוש אמונים על המפד"ל והיחסים בינהם. יחסים שהתחילו בהרמוניה בכך שהמפד"ל פרשה את חסותה על תנועה חוץ פלמנטרית זו ועזרה לה בתחילת דרכה כדי להתגבש ולפעול ועד ניתוק בין השניים מתוך ראיה שהגוש לא רצה להפוך לעוד סיעה בתוך המפד"ל ובכך
להפסיד את ציבור האוהדים החילוני. השני הקשור לראשון בצורה עקיפה והיא ירידת כוחה של המפד"ל עקב אי הצורך במפלגה דתית שכן חוקי הדת מעוגנים בחוק ואין צורך להלחם על חוקים אלו. אנשים דתיים שבעבר הצביעו עבור המפד"ל הפעם לא הצביעו עבורם משום שטענו שנושאי חוץ ובטחון חשובים יותר מנושאי דת ולכן צריך
להצביע לליכוד או לתחיה.
השפעת התחיה על המפד"ל היתה בשני מישורים:
1. הצד הדתי - התחיה טענה שנושאי ארץ ישראל אינם נחלת מפלגה דתית שכן ישנם תומכי ארץ ישראל השלמה שאינם דתיים ולכן אנשים דתיים יכולים להצביע עבור התחיה.
2. הצד חוץ מדינתי אפשר להצביע לתחיה משום שהיא יותר ברורה בנושאי ארץ ישראל השלמה.
הדבר קיבל את הביטוי הטוב ביותר כאשר במסע הבחירות של התחיה היתה כרזה שבו רואים בחור עם כיפה סרוגה ובחור בלי כיפה ולמעלה כתוב "הולכים ביחד". היינו שנושאי ארץ ישראל משותפים גם לדתיים וגם לחילונים ואנשים דתיים יכולים להצביע למפלגה זו ובדרך זו לבטא את יחסם כלפי שלמות הארץ.
4. תקופה שלישית - 1981-1992
תקופה זו ניתנת לחלוקה פנימית לשניים. תקופת השפל שהיתה משנת 1981 עד 1985, תקופה של משבר פנימי מתמשך מהשנים 1992-1985 תקופה של איחוי קרעים ובניית מפלגה מחדש. הסממן העיקרי והרלוונטי לעבודה זו היא "משיכת" המפד"ל ימינה כדי לזכות באמון הציבור הדתי לאומי שוב, ובראיה לאחור ההצלחה הינה חלקית, ימים
יגידו מה תהיינה התוצאות.
בתקופה זו היו תהפוכות גדולות במפלגה בכלל ובארץ בפרט. בתחילת התקופה הנסיגה מימית ומחצי האי סיני גרם למשבר בציבור הימני במדינת ישראל. חלק מהבעיתיות היתה שדוקא המפלגה שהיתה בשלטון היתה בעד שלמות הארץ והיא זו שעקרה ישובים בפיתחת ימית והחזירה את חצי האי סיני. הציבור קיבל דברים אלו בתדהמה ולא
האמין שדוקא מפלגת הליכוד היא זו שתפנה ישובים, דבר שגרם לנטישה של מצביעי הליכוד. מבוכה זו קרתה גם בקרב מצביעי המפד"ל שהצביעה בעד הסכמי השלום וגרם לנטישה של תומכי המפד"ל מקירבה. נוטשי המפד"ל הצטרפו לשורות גוש אמונים, דבר שגרם להרמת קרנה בקרב הציבור הימני. דבר זה קרה ככורח משום שהמפד"ל היתה
צריכה להיות פרקטית לגבי תהליך השלום משום שהיתה בתוך הממשלה והיתה חייבת לתמוך במהלכי הממשלה. מנגד עמדו אנשי גוש אמונים שלא היו מוכנים לויתורים משטחי ארץ ישראל. הגוש לא היה חייב להיות פרקטי כמו המפד"ל אלא היה יכול להיות הרבה יותר ניצי כדי לבטא את דעותיה ברבים. כאן מתגלית הבדל בין המפד"ל
לגוש אמונים, בעוד שהמפד"ל נתונה לאילוצים קואליציונים, גוש אמונים אינו נתון לאילוצים אלו, דבר המביא לתמיכה מסיבית בגוש.
ניתן לראות בשנים אלו תופעה חדשה בפוליטיקה הישראלית. המפד"ל שקמה בהתחלה כמקדמת הנושאים הדתיים במדינת ישראל ועברה מהפכה ויצגה את נושאי חוץ ובטחון מתוך ראיה דתית נקלעה לפרדוקס. אותם צעירים אשר הנהיגו את המפלגה היום התמסדו ואותם טענות שהיו להם כלפי המייסדים התחילו לטעון כלפם. טענות הציבור היו
שהמנהיגים לא יוצאים בקו מדיני ברור ולכן יש לתמוך במפלגה אשר הקו המדיני שלה ברור יותר.
מפלגות כמו התחיה ומולדת ראו זאת וכדי לזכות בתמיכת הציבור הדתי הנ"ל הציבו אנשים דתיים בתוך מפלגתם כדי לגנוב אותם מהמפד"ל.
תופעה זו היתה חדשה ולמפד"ל בהתחלה לא היה כלים להתמודד איתם.
בשנים אלו עוברים על המפד"ל תהפוכות שונות שגורמות לה ללכת מדחי אל דחי. המפד"ל שיורדת ל6- חברי כנסת יורדת ל4- חברי כנסת. נעשה נסיון רציני לבדק בית אולם הדבר אינו מביא לשינוי. כוונתי היא לועדות יגר וועדת פריבס אשר בודקות את הקורא במפד"ל ואת הסיבות שגרמו לירידתה.
המסקנות הנובעות אינן מדינתיות אלא מראות על סיאוב בתוך המפלגה ואת הדרוש תיקון. המענין הוא והדרוש מחקר, הוא שמה שהצעירים עשו לדור המיסד בשנים 1974-1967 קורה אותו דבר להם. הצעירים שהיו בהתחלה מהפכנים עם השנים התמסדו והחלו להתנהג כמו הדור המייסדים. כתוצאה מכך קוראת נטישה ואי קבלת מנהיגותם.
כתוצאה מכל התהליכים הללו המפד"ל נכנסת לעין מילכוד שהרי רבים מבין בוחריה הפוטנציאלים (דתיים לאומיים) טוענים בקול שאין צורך יותר במפלגה כמפד"ל ולכן לא מצביעים עבורה. המפד"ל שאינה רוצה להיעלם מהנוף הפוליטי עושה בדק בית וחלק מהמסקנות המתבקשות הינם להיות הרבה יותר ברורים בנושאי חוץ ובטחון.
לאחר הבנת ציבור התומכים הרי אין ברירה אלא להיות הרבה יותר בוטה בעניני חוץ ובטחון וללכת ימינה על מנת להשיב הביתה את כל הפורשים. אולם ישנה בעיה עם הדבר מכיון שבתוך הציבור הדתי הלאומי ישנם אנשים בעלי דעות ימניות וכן בעלי דעות שמאליות והמפד"ל שניסתה לייצג את כולם נקלעה לדילמה האם ללכת ימינה
באופן מוצהר או שמא לא להתבטות באופן ברור לשום כיוון. כל צד גרם לבעיה שהרי אם ילכו ימינה יאבדו את כל מתוני המפד"ל ואם לא ילכו ימינה יאבדו את כל התומכים הימנים שבה. המפד"ל בחרה ללכת ימינה ועקב כך הפסידה המפד"ל את כל מתוניה שפרשו והקימו את מפלגת מימ"ד, שקמה כתוצאה מאכזבה מדרכה של המפד"ל
בשנים 1988-1981 בהציבה את פרופ' אבנר שאקי בראש המפד"ל. מימ"ד שהיתה מורכבת מכמה זרמים בתוך הציונות הדתית ביניהם אנשי הגות שהיו חבר רבנים ואנשי אקדמיה בראשם הרב יהודה עמיטל וכן הרב אהרון ליכטנשטיין וכן אישים כמו פרופ' שלום רוזנברג ודר' דניאל טרופר. הם טענו שיש צורך לגשר בין דתיים
וחילונים והתנגדו לחקיקה דתית. קבוצה שניה שהיתה בתוך מימ"ד היו אנשי עוז ושלום ונתיבות שלום אנשים דתיים לאומיים אשר היו נגד סיפוח חלקי ארץ ישראל ובעד פשרה טריטוריאלית. הם טענו שסיפוח יגרום לשלטון ישראלי על אוכלוסיה ערבית דבר שיביא לירידה מוסרית בחברה הישראלית.
נתיבות שלום היו קבוצה של חיילי הסדר ורבנים ידועים שהיו מזועזעים מהפצצות צה"ל על בירות וכן כתוצאה מפינוי סיני והפגנת אלימות זו, היו בעד הסדר שלום על מנת למנוע אלימות בהמשך. קבוצה שלישית היו נאמני תורה ועבודה - שרובם היו אנשי הקיבוץ הדתי.
אנשי מימ"ד אשר כינו את עצמם כמפלגת מרכז טענו שיש לתת סדר עדיפות לאומי אחר מזו שהמפד"ל הציע. מימ"ד כמפלגה דתית נשענה על התנ"ך ועל הספרות הדתית אולם נתנה לכך פירושים שונים מהפירושים שניתנו ע"י אנשי הימין הדתי וכן מאנשי גוש אמונים.
הרב עמיטל טען שישנו המשולש של עם ישראל, תורת ישראל, וארץ ישראל.
היינו קודם כל דואגים לעם ישראל ולתורת ישראל ואחר כך לארץ ישראל.
כלומר שישנה חשיבות לעם ישראל, ולעם ישראל חשוב השלום כדי להתקיים, וכדי להתקיים היא חייבת את תורת ישראל וכמובן את ארץ ישראל אולם עם ישראל ותורת ישראל קודמים לארץ ישראל ולכן על מנת להשיג שלום הוא מוכן לוותר על שטחי ארץ ישראל כדי שתורת ישראל ועם ישראל יוכלו להתקיים. הם לא קיבלו את האינטרפטציה של
גוש אמונים לגבי קדושת ארץ ישראל וטענו שהנ"ל סילפו את הסבר רבם, הרב קוק האב, בהסבר קדושת הארץ. דבר נוסף בולט בתנועת מימ"ד היתה הטענה שהמפד"ל הנוכחית הינה סוטה מהדרך המקורית של המזרחי והפועל המזרחי וקראה לשיבה לדרך המקורית שהיתה בימי הרב ריינס בתחילת המאה. דרכו של הרב ריינס היתה מתן הסבר
רציונלי לתקופה שהיתה מתן קרש הצלה לעם היהודי היושב ברוסיה ובמזרח אירופה ועל מנת להציל אותם מהשמד שעלול לקרות להם באם לא יצאו מאירופה. דרכו של הרב ריינס היתה דרך פרגמטית ועובדה לכך היתה הצבעה בעד תוכנית אוגנדה ותמיכה בדרך המדינית של הרצל.
סיסמתו היתה שקודם כל הצלת יהודים ולא משנה איזו דרך שהיא העיקר שיצאו מאירופה על מנת למנוע שואה אפשרית.
ראיה שונה נוספת שהיתה לאנשי מימ"ד היתה הראיה האוניברסלית מול הראיה המשחית שהיתה לאנשי הימין. לטענתם התורה הינה אוניברסלית בעיקרון ומלאה בתיאורים הומניסטיים כגון אהבת הגר לעומת שנאת הזר.
על פי ניתוח מצביעי מימ"ד לאחר הבחירות נראה היה שמימ"ד פנתה לציבור מאד ספציפי ומשום כך היתה לה בעיה אלקטוראלית. על פי ניתוח המאפיינים הסוציולוגים נראה שהרוב המכריע בבוחרי מימ"ד היו אנשי אירופה/אמריקה בעלי השכלה גבוהה ומשכונות מבוססות. נעשה נסיון לטשטש זאת ע"י הצגת פרופ' ספרדי בראשות
המפלגה (פרופ' בר-אשר) אולם הוא סירב לעמוד בראש הרשימה.
הסיבה העיקרית שלשמה הוקמה מימ"ד היתה למעשה תיקון הסטיה שהיה עפ"י מיסדי מימ"ד בציבור הדתי לאומי ושכל מעינים היה לבטא שוב את מיסדי המזרחי והפועל מזרחי. עפ"י טענתם הם לא היו סוטים אלה היו הממשיכים האמיתיים של מיסדי התנועה המקורית וכאן למעשה התגלו אחת המחלוקות עם המפד"ל או יותר נכון בוחרי המפד"ל
שכן רוב הבוחרים במפד"ל לא הכירו את עיקרי הפועל המזרחי והמזרחי כך שכאשר הופיע מימ"ד ראו בה כגורם זר אשר נוגד את תפיסות עיקרון שלמות הארץ ולמעשה נוגד את המפד"ל וראו בה גורם מעכב ומפריע.
מדיניות החוץ של מימ"ד היה שונה מהמפד"ל עקב הראיה השונה שהיה לה מאנשי הימין שכן אמרנו שראיתה היתה אוניברסלית בעיקרה וכן סדרי העדיפויות שונים משל המפד"ל. את מקורותיה שאבה מן ההלכה אולם פירושיה היו שונים לגמרי. הם שמו את חשיבות עם ישראל לפי התורה ולא ארץ ישראל לפני הכל וזאת היתה שאיפת
מימ"ד להחזיר את סולם העדיפויות האמיתי על פי דרכם. אנשי מימ"ד אמרו שארץ ישראל מובטחת לעם ישראל על פי התורה וכן הם בעד ארץ ישראל השלמה אולם עקב ראיתם הפרקטית הם מוכנים במציאויות שונות להתגמש עבור ערכים שונים החשובים לא פחות. כלומר לבנות סדר עדיפויות לאומי דתי אחר על פי תורת ישראל והם:
1. השגת שלום בר קיימא.
2. הבטחת בטחונה של ארץ ישראל.
3. שמירה על אזורי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
4. הבטחת אופייה היהודי של המדינה מבחינה דמוגרפית.
כלומר מוכנים לדבר על פשרה טריטוריאלית למען השגת שלום באזורנו.
גישת מימ"ד לנושא השלום הינו מורכב ומעורפל והיתה אחת הסיבות לכשלון המפלגה בבחירות משום שהציבור לא הבין את מסר המפלגה. ראשי מימ"ד טוענים בלהט שזהו למעשה הדילמה שיש בכל תהליך השלום ומוכנים להתמודד עם בעיתיות זו.
מימ"ד שהתארגנה שלושה חודשים לפני הבחירות התקשתה להעביר את המסר המורכב לציבור הבוחרים וכן פנייה לשיכבה מאוד ספציפית באוכלוסיה הישראלית נכשלה ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ונשארה כתנועה רעיונית בתוך הציבור הדתי הלאומי.
מפלגת מימ"ד מבטאת בצורה הטובה ביותר את הדילמה או התנועתיות והזרמים השונים הקיימים בציבור הדתי הלאומי כפי שצויין למעלה. עקב הפסקתה של המפד"ל להיות מפלגת מחנה פרישות מסוג אלו אינן מפתיעות.
כפי שכבר טענתי למפד"ל היתה דילמה האם להמשיך בקו פרגמטי או שמא ללכת בעקבות הציבור הימני האקטיביסטי שכן בחירה בכל דרך שהיא תגרום לנטישה. ואכן בכל דרך שבחרה המפד"ל אכן קרתה נטישה. בהתחלה כאשר המפד"ל לא היתה ברורה בנושאי ארץ ישראל נטשו אותה לטובת התחיה וכאשר כן היתה ברורה בנושאי ארץ ישראל
נטשו אותה מתוני המפד"ל והצביעו עבור מימ"ד. בפרסטקטיבה לאחור ההליכה ימינה אולי זו שהצילה את המפד"ל משום שאנשי הימין רבים יותר מאנשי מימ"ד.
על פי דר' גולדברג ההסבר לכך הינו שהמפד"ל שקמה לקדם אינטרסים דתיים גרידא לא טיפלה בנושאי חוץ ובטחון אלא קמה על מנת לדאוג לציבור הדתי הלאומי במדינת ישראל וכאשר נושאים אשר לשמה היא קמה כבר לא קיימים כלומר מיסוד החקיקה הדתית. משנות ה70- נושאי הדת כבר לא אקוטיים כמו שהיו בשנות החמישים והשישים המפלגה
נמצאת בחפוש אחר נושאים אחרים בהם יכולה לתת עליהם את הדעת. כך שניתן לאמר "שהגמגום" שהיה למפד"ל בשנות ה70- וה80- היה למעשה חפוש אחר סיבת קיום והצדקה בעיני הבוחר הדתי הלאומי.ובכל דרך שלא תפנה היא תחדול להציג את הדעות השונות הנמצאות בציבור הדתי הלאומי ובכך לאבד אותם.
מפלגה המתחרה על אותם קולות קל למעשה לקחת קולות אלו שכן המפד"ל שהיתה חד נושאית (דת) לא נתנה תשובות ברורות בנושאים אחרים כך שאם קמה מפלגה המעבירה מסר ברור בנושאים אחרים יהיה קל לגזול קולות אלו מן המפד"ל.
אם נסכם את שנות ה80- מבחינת המפד"ל היו אלו שנים של מעבר ממפלגה חד נושאית למפלגה רב נושאית דבר שהתחיל בשנות ה70- אולם קיבל תוקף לאחר הסכמי השלום.
בבחירות 1992 המפד"ל היתה מפלגה ימנית לכל דבר שהרי סיסמת המפד"ל היתה "המפד"ל לימינך" ואם הצהרות אלו קשה לדון ולשאול מה היתה דרכה של המפד"ל משנת 1992 ואילך מה גם שהמפד"ל הצהירה לפני הבחירות שתלך לממשלה רק ברשות הליכוד. ישיבתה באופוזציה של המפד"ל לאחר הבחירות מראה שאכן הטרנספורמציה של המפד"ל
ממפלגה פרגמטית בעלת ברית הסטורית עם מפא"י הפכה למפלגה ימנית שהולכת עם הליכוד למרות ימניותה של המפלגה הפרגמטיות לא נמחקה ממנה לחלוטין שכן לאחר הבחירות היו אי-אלו גישושים ללכת עם מפלגת העבודה לקואלציה, אולם כמה מכשולים מנעו ממנה את הדבר. בשיחה שקיימתי עם ד"ר גולדברג נטען שאם המפד"ל לא היתה
מצהירה דברים אלו יכול להיות שהיום אולי היו עם ארבעה חברי כנסת אבל עם שני שרים לפחות - דבר שלא ניתן לבדיקה אולם יתכן וכך.
בעת מסע הבחירות לכנסת ה13- הבינה המפד"ל שגם כיום נמנים על בוחריה אנשים בעלי דעות ניציות וכן בעלי דעות יוניות וכדי להחזיר את כוחה עליה ללכת בנתיב שיביא את שני הקצוות לתמוך בה. היונים ביותר כמובן לא יכלו להצביע עבורה עקב הצהרותיה אולם המפד"ל ניסתה לפרוט על נימים שאכן ישכנעו את הבוחרים היונים
להצביע לה.
חוקרי המפד"ל טוענים (דון יחיא, פרדימן) שכל עוד לא יהיה איום לחינוך ולתרבות הדתיים לאומיים במדינה ינטשו אותה בוחריה הן לימין והן לשמאל ולא יצביעו עבור המפלגה שכן לטענתם אין צורך במפלגה דתית לאומית.
במסע הבחירות האחרון הוציאה המפד"ל קלטת ובו מרבים לדבר על מסדות החינוך בישראל וכמה נחוץ לציבור הדתי לאומי שר חינוך דתי במדינת ישראל ועקב כך עליהם להצביע עבור מפלגה דתית לאומית.
לדעתי הסיבה שהדגשו את החינוך הדתי היא משום הרצון להזכיר לציבור הדתי לאומי, על כל גווניו, את הצורך במפלגה דתית לאומית, שאם לא כן החינוך הממלכתי דתי שהתקבל כבר כדבר המובן מאליו יהיה בסכנת קיום.
ניתוח תוצאות הבחירות מראה שדווקא הקו הימני הברור שבו נקטה המפד"ל היא זו שעזרה לה שכן עלתה מחמשה חברי כנסת לששה חברי כנסת.
סביר להניח שחזרו הביתה מצביעי התחיה הדתים והסיבה לכך היתה שעד בחירות אלו פרשו ממנה בוחרים אלו משום שלא היתה ברורה מספיק בנושאי חוץ ובטחון, והפעם שהיא כן ברורה ניתן להצביע עבורה.
מצביעי מימד סביר להניח שהתפזרו בכל הקשת הפוליטית יתכן וחלקם חזרו למפד"ל. בעיה נוספת שהיתה למפד"ל בבחירות אלו בנושאי חוץ ובטחון היתה מולדת. גנדי שרצה להבחר לכנסת הבין שרוב תומכיו הינם דתיים לאומיים ולכן הציב ברשימתו אנשים דתים לאומים. נראה שהרציונל שעמד מאחוריו היה שהציבור הדתי לאומי לא משתקף
נאמנהמשום שלטענתו המפד"ל עדיין לא מביאה קו ברור בנושאי חוץ ובטחון ולכן, יש להצביע עבורו לכנסת.
רואים מפה שישנה מגמה חדשה מקרב הציבור הכללי והיא הסתערות על מצביעי המפד"ל וכדי להבחר לכנסת יש להערך על מנת "לגנוב" קולות מן המפד"ל. סוד ההצלחה הינו להיות טיפה יותר קיצוני מן המפד"ל בנושאי חוץ ובטחון שכן הקיצוניים בציבור הדתי לאומי מסתבר אינם מועטים.
5. סיכום
לאחר עיון במחקרים השונים ניתן לסכם שהתקופה הנידונה בעבודה זו היתה תקופה קשה עבור המפד"ל. בתקופה זו היה עליה להתמודד עם תהפוכות רבות דבר שהביא נזק חמור ותהליך שבו יצאה המפד"ל בהפסד ניכר דבר שגרם לירידה משמעותית בכוחה האלקטוראלי וירידת כוחה כנותנת הטון מבין המפלגות הדתיות במדינת ישראל.
תקופה שהחלה במהפכת הצעירים שהביאו לשינוי ניכר בתפיסת עולמה של המפד"ל - לא עוד מפלגה של עסקנים מפלגתיים שראו את דרכה כמפלגה פרגמטית אשר ראתה את דרכה כדרך של פשרנות על מנת להשיג תוצאות בחקיקה הדתית - אלא דרך של צעירים אשר התחנכו בישיבות התיכוניות ובאולפנות ובישיבות הגבוהות שראייתם היתה דרך
"משקפיים" דתיים בחיים הציבוריים הישראלים מביעים דיעה ברורה בנושאי ארץ ישראל השלמה, ועד למשבר גדול שבו אותם מהפכנים הפכו כמו אבותם ל"מגמגמים" בנושאי ארץ ישראל אשר גרמו לנטישתם של אלפי בוחרים.
על פי המודל שהראנו הרי שהיה קשר ישיר בין ציבור הבוחרים שבו הצעירים שהיו הכוח העולה בפולטיקה הציונית הדתית הביאו למפלגה את דעותיהם של צעירי המפלגה ושינו מהיסוד את המבנה ותפיסת עולמה של המפלגה הטמיעו בתוכם את מבנה המפלגה והביאו עקב כך לנטישה של חברים.
נשאלת השאלה האם המפד"ל אינה מדינתית או אתנו לאומית?
כתשובה ניתן לענות שעל פי האמור לעיל המפד"ל הינה אתנו לאומית באופן הברור ביותר שכן על פי המודל שהצגנו, רואים שהמפלגה השתנתה בהתאם לרצון הבוחרים שהיו לאומיים שכן תמכו בשלמות הארץ והעמידו את הלאום או הדת היהודית כמקור לפעולתיהם.
בשאלת המחקר שאלנו האם למפד"ל היתה מדיניות חוץ וכיצד השפיעה מדיניות החוץ על המפד"ל. הראתי בעבודה זו שאכן בהתחלה אכן היתה לה מדיניות חוץ ברורה שכן טענה בלהט שיש לשמור על שלמות הארץ; אולם אחר כך לא השכילה לשמור על אותו קו ברור - דבר שגרם לעזיבת חברים.
בעבודה זו רציתי להראות שמשתנה מדיניות החוץ יכול להיות גורם שבעזרתו ניתן לחקור כיצד מדיניות החוץ משפיעה על מפלגה.
המפד"ל שהתחילה כמפלגה העוסקת בנושאי דת ומשאירה את נושאי חוץ ובטחון למפלגת השלטון הופכת למפלגה העוסקת בכל תחומי הפולטיקה הישראלית.
כמו כן הראתי את העליות והמורדות במפלגה כתוצאה מהתעסקות בנושאי חוץ ובטחון. ניתן לומר שבשנים שבהם מתעסקת העבודה, נפער בחברה הישראלית שסע פוליטי ביחס לשאלה לגבי שלמות הארץ. המפד"ל, שהיתה צריכה להתמודד עם שאלות אלו, עשתה זאת תוך נטילת סיכונים קיומיים מבחינתה, כלומר הפסקת ההתעסקות בנושאי דת ויציאה
בעמדה ברורה בנושאי חוץ ובטחון ואובדן חברים עקב ההליכה ימינה של המפד"ל.
ראינו בתקופות השונות שההליכה ימינה גרמה לירידה בכוחה של המפד"ל שכן לרבים מבין תומכיה הקצב שבו הלכה המפד"ל ימינה היה איטי מדי ולכן נטשו אותה.
תופעה נוספת שהראתי בעבודה היה שבישראל קמו מפלגות שקראו את המפה הפוליטית והבינו את הפוטינציאל הטמון בציבור הדתי לאומי שהמפד"ל לא השכילה ללכת בדרכם, ושכנעו אותם להצביע עבור מפלגתם. כוונתי היא למפלגות התחיה ומולדת שיצאו בהצהרות שהשפיעו על הציבור הדתי לאומי וגרמו לירידה נוספת בכוחה של המפד"ל. אולם
בשנת 1992 עברה המפד"ל שינוי והבינה שעליה לצאת בהצהרות ברורות לציבור בוחריה, ועל כן טענה שתלך לממשלה ימנית בראשות הליכוד - דבר שגרם לה לעלות במנדט אחד בכנסת.
רשימה ביבליוגרפית
אשבל, שמואל. מפלגות דתיות ומדיניות חוץ: המפד"ל ועמדותיה בשאלות חוץ ובטחון בין השנים 1948-1967 . רמת גן,דיסרטציה לקבלת תואר מוסמך - בר-אילן, 1985, עמ' 28-24, 141-39.
דון יחיא, אליעזר. "דתיות ועדתיות בפולטיקה הישראלית: המפלגות הדתיות והבחירות לכנסת ה12-". מדינה ממשל ויחסים בנלאומיים חוברת 32 (1990), עמ' 21-11.
דון יחיא, אליעזר. " יציבות ותמורות במפלגת מחנה: המפד"ל ומהפיכת הצעירים ". מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, חוברת 14 (1979) , עמ' 5.
ילינק,צבי. המפד"ל משבר והתחדשות עבודת מחקר לברור סיבות ירידת כוחה הפוליטי של המפלגה הדתית לאומית ועקירת התחדשותה. תל-אביב, התנועה הדתית לאומית, מחלקת הדור הצעיר, מחלקת ההסברה. 1988. עמ' 39-23.
פרידמן, מנחם נחום. "המפד"ל בתמורה - הרקע לירידתה האלקטורלית".
מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, חוברת 20-19 (1982), עמ' 122-105.
רודיק,יוחאי ברוך. ארץ גאלה. ירושלים.המכון לחקר משנת הראי"ה קוק, תשמ"ט. עמ' 102-3.
רענן, צבי. גוש אמונים. תל-אביב, ספריית פועלים, 1980. עמ' -39 55.
שפרינצק, אהוד." גוש אמונים-"מודל הקרחון" של הקיצוניות הפוליטית".
מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים, חוברת 17 (1981), עמ' -22 49.
"עם שיר על השפתיים ואמונה בלב" - קלטת שהוצאה לקראת בחירות 1992.
לקט רעיונות עם מועמדי המפד"ל לכנסת ה13-.
Don - Yehiya, Eliezer. "Jewish Messianism, Religious Zionism and Israeli Politics: The Impact and Origins of Gush Emunim". Middle Eastenrn Studies VOL.23 2, (1987), pp. 215-234.
Lawson, Kay. Editor Political Parties and Linkage. New Haven and London, Yale University press, 1980.PP.10-11.
מצע · דתי · לאומי · פוליטיקה · מחנה · ממשלה
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות חוץ של המפד"ל בין השנים 29-'67'.מדיניות החוץ כמשתנה המסביר את השינוי הפנימי שחל בתוך המפלגה.", סמינריון אודות "מדיניות חוץ של המפד"ל בין השנים 29-'67'.מדיניות החוץ כמשתנה המסביר את השינוי הפנימי שחל בתוך המפלגה." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.