היישום אינו מחובר לאינטרנט

הצטרפות מצרים לארגון הבלמ"ז

עבודה מס' 068973

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת הסיבות להצטרפות מצרים כמדינה מייסדת של ארגון המדינות הבלתי מזדהות (NAM) בשנת 1961.

3,864 מילים ,7 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

בשנת 1961, בוועידה בבלגרד שבה השתתפו מדינות רבות מאזורי "העולם השלישי" - אסיה, אפריקה ודרום אמריקה - הוחלט על הקמת גוף מאגד לכל אותן מדינות שאינן תומכות במובהק בגוש הסובייטי או במערב במלחמה הקרה, ורוצות לשמור על עצמאותן בתחום מדיניות החוץ. מדינות אלה, "המדינות הבלתי מזדהות", פעילות עד היום, והארגון הלך וגדל לאורך השנים. כיום, חברות בו כשני שליש מהמדינות החברות באו"ם. מדינות אלה שותפות, באופן מוצהר, לעקרונות של עצמאות, פיתוח כלכלי, ואי-אלימות; וכפי שמשתמע משמן, הן מסרבות להזדהות עם המעצמות הגדולות.
שלוש מדינות נחשבות למובילות של ועידת בלגרד - יוגוסלביה של טיטו, הודו של נהרו, ומצרים של נאצר. שותפותה הפעילה של מצרים בארגון מציבה תהיות קשות: החל בשנת 1955, ובאופן ברור יותר מאז 1960, היא קיבלה סיוע צבאי משמעותי מבריה"מ; היא הובילה מדיניות אגרסיבית מול המערב ומול שכנותיה, מדיניות שאחד משיאיה היה במשבר סואץ ב-1956; ועל פניו, לפחות, קשה לראות אילו רווחים גרפה מהיותה חברה בארגון הבלתי מזדהות. מדוע, אם כן, הצטרפה מצרים לארגון, ואף הייתה מן היוזמות של הקמתו?
על שאלה זו אנסה לענות בעבודה שלהלן. אבחן את הגורמים המדיניים שהביאו את מצרים לבחור במדיניות של אי-הזדהות דווקא; אציג את הרווחים הכלכליים והצבאיים שהניבה לה מדיניות זו; וכן, אראה כיצד השפיעה תפישתן של האליטות, ושל האומה בכלל, על הבחירה להצטרף לארגון המדינות הבלתי-מזדהות. לבסוף, אראה כיצד השתלבו גורמים אלה יחד על מנת ליצור את המעורבות המצרית הגדולה בארגון.
בעבודה זו, הסתייעתי במספר מקורות מתקופות ומדינות שונות, ובעלי אופי שונה. סייעו לי במיוחד ספרו של אלי פודה החתירה להגמוניה בעולם הערבי: המאבק סביב ברית בגדאד, שמציג סקירה מרתקת של מדיניות החוץ המצרית לאורך שנות ה-50; ספרו של ריצ'ארד ל. ג'קסון,The Non-Aligned, the UN and the Superpowers, שסיפק לי מידע רב בנוגע לארגון הבלתי-מזדהות ותהליכי הקמתו; וספרו של ליאו מייטס (Mates), Nonalignment , שעזר לי להבין את הלכי-הרוח ברבות מן המדינות הבלתי-מזדהות, ובארגון בכלל. עם זאת, לגבי מקור אחרון זה, שיצא ביוגוסלביה בשנות ה-70, יש לציין חשש להטיה מסוימת, והתייחסתי לעובדה זו בבואי להסתמך עליו כמקור.

תוכן העניינים:
מבוא
רקע היסטורי
פרק א - גורמים מדיניים
פרק ב - גורמים כלכליים וצבאיים
פרק ג - גורמים תפישתיים
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

סיום מלחמת העולם השנייה הביא עמו גל של דה-קולוניזציה, בעקבות היחלשותן המשמעותית של האימפריות הקולוניאליות הוותיקות (אנגליה וצרפת, בעיקר). כתוצאה מתהליך זה, הוקמו מדינות חדשות רבות באפריקה ואסיה לאורך שנות ה-50 וה-60. רבות ממדינות אלה מצאו את עצמן בדילמה מדינית קשה, שנבעה מן המלחמה הקרה: כל אחת מן המעצמות שאפה לקנות לה השפעה בעולם השלישי, ומדינות רבות לא ידעו כיצד לנהוג אל מול הדרישות, ההבטחות, ולעיתים גם האיומים, מצד המעצמות.

תגים:

NAM · נאצר · מדינות ערב · ועידת בלגרד · מצרים · המזרח התיכון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הצטרפות מצרים לארגון הבלמ"ז", סמינריון אודות "הצטרפות מצרים לארגון הבלמ"ז" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.