תביעה בגין שטרות שלא הוצגו בשלב המיזוג

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
פרק א: המחאת חיובים ומיזוג חברות
1.1 הגדרות
1.1.1 המחאות חיובים
1.1.2 מיזוג חברות
1.2 המחאות חיובים
1.2.1 המחאת זכות
1.2.2 המחאת חבות
1.3 מיזוג חברות והסדרי נושים
1.4 לסיכום הפרק
פרק ב: חוב הנוצר מערבות שנתבעה לפירעון מאוחר - הדילמה
פרק ג: דין חוב שנוצר מתביעה מאוחרת של ערבות
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
בפקודת השטרות1 מוגדר שטר כשטר חליפין לרבות שיק. גם כאשר השטר שכיר, עדיין, כאשר אדם אחר, אפילו אם הוא מחזיק במסמך, אינו אוחז כמשמעותו בסעיף 1 לפקודה, ובידו לא ניתנו זכויות אוחז2. בעת מיזוג, עלול להיפגע כושר עמידתה של החברה הקולטת כתוצאה מחובותיה של חברת היעד, כאשר כל חוב שאינו מובהר מלכתחילה, עלול לפגוע בכושר עמידותה בהתחייבויות של החברה הקולטת. כאשר דירקטוריון חברה מתמזגת שוקל אם לאשר מיזוג, עליו לדון במצבן הכספי של החברות המתמזגות ולבחון אם כתוצאה ממצבה הכספי של חברת היעד, עלול להיווצר כשל בעמידה בהתחייבויות השונות3. כל עוד קיימת שקיפות ובהירות לגבי התחיבויותיה של חברת היעד, ניתן לבחון את המאזן ואין כל שאלה. מאידך, כאשר מתעורר מצב שבו קיימת המחאת חיוב כלפי חברת היעד, אולם המחאת חיוב זו לא הייתה במקורה המחאה של חברת היעד, אלא כתב ערבות שחתמה חברת היעד לזכות קבלנית משנה ופג תוקפה, כך שלא נכללה ברשומות כתוצאה מהתניה כלשהי, מתעוררת בעיה לגבי זהות החייב ולגבי ממדי החיוב ומקומה של אותה ערבות בסדר העדיפויות של הזוכים.

מצד אחד, החברה הקולטת התחייבה במעשה המיזוג לעמוד בהתחייבויות של חברת היעד. מצד שני התחייבה החברה הקולטת לעמוד רק בהתחייבויות שהוצגו בפני הדירקטוריון ובפני הנושים. גם אסיפת הנושים של חברת היעד, שהתקיימה בעת המיזוג, בהנחה שאישרה מיזוג, אישרה זאת מבלי להביא בחשבון את אותה חבות. יתרה מכך, אין מדובר רק באסיפת נושים של חברת היעד, אלא גם של החברה הקולטת, כאשר הסימטרייה בין האישורים של הדירקטוריונים של החברות נשמרת גם בעניין הנושים, שכן אם לחברה אחת איתנות פיננסית ולשניה הון עצמי שלילי או פעילות הכרוכה בסיכון רב, הרי יועיל המיזוג רק לנושים של החברה השנייה ועלול לפגוע בנושים של החברה האיתנה4. מכיוון שכך חבות שאינה ברורה, עלולה להוביל למצב שאם ייפול החיוב על החברה האיתנה, עלול הדבר לערער, במקרים מסוימים, את יכולת עמידתה בחובות לנושים, ובכל מקרה, ייפגע הדבר בבעלי המניות של אותה החברה.
עולה אם כן השאלה, מה דינו של חוב הנובע מהתניה בהמחאת חבות, כשזו לא נכללה מסיבות הנובעות תום לב, כמו זמן שחלף מתום תקופת ערבות שניתנה על ידי אחת החברות, כשחוב זה אמור היה להיזקף מלכתחילה לחובתה של החברה הממוזגת, אולם לא הודע עליו לדירקטורים ולנושים, כך שאינו מצוי בכלל החובות של החברה ואין להטילו על בעלי מניות ונושים שלא אישרו אותו מלכתחילה.

בעבודה זו ארצה להעלות אפשרות כי לאחר שפג זמנה של הערבות, שוב אינה תקפה. יחד עם זאת, אם יקבל בית המשפט את תוקפה של הערבות, אזי אין לחייב את החברה הממוזגת לעמוד בערבות, אלא רק את בעלי המניות של חברת היעד, כאשר החיוב יופנה בראש ובראשונה לחובות בעלי קדימות ראשונה כמו שכר לעובדים, לאחר מכן שעבודים צפים ורק בסופו של דבר שעבודים קבועים כדוגמת ערבות זו.
על מנת לבסס את טענתי אציג בפרק הראשון את סוגיית המחאות החיובים ומיזוג החברות, תוך התייחסות למקרים כללים. בפרק השני אציג את המקרה המיוחד ואת הדילמות הנוצרות ממנו ואילו בפרק השלישי אנסה לחלץ את פתרונה של הבעיה, כשאת מכלול האפשרויות הנלמדות מכך אביא בסיכום.
--------------------------------------------------------------------------------
1. פקודת השטרות (נוסח חדש), התשמ"ח- 1988, סע' 8.1.
2. י., זוסמן, דיני שטרות,(אמינון, תל-אביב, 1983), עמ' 177.
3. חוק החברות, תשנ"ט-1999, סע' 315א.
4. ע., רוזמן, בעלי מניות בחברה, (ת"א, 1999), עמ' 159-161.

מקורות:

בבצוק א., ופרוקצ'יה, א., "רכישת חברות", עיוני משפט י"ג, התשמ"ח, עמ' 71-92.
בן-פורת, מ., חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, (המכון למחקרי חקיקה ע"ש סאקר, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ז).
בקר, ד., חיסול והחייאה של חברות - תוספת, (פרלשטיין-גינוסר, תל אביב, 2000).
דויטש, מ., "דיני הערבות הכלליים - קושיות, מגמות ברפורמה המוצעת", משפטים כב, תשנ"ג, עמ' 103-105.
האן, ד., "השעבוד הצף בעדיפויות מעגליות", מחקרי משפט טו, 1999, עמ' 117-145.
זוסמן, י., דיני שטרות,(אמינון, תל-אביב, 1983), עמ' 177.
חביב-סגל, א., "זכויות בעלי שעבודים בשיקום חברות",עיוני משפט ט(2), 1991, עמ' 290.
לרנר, ש., "הסכם האוסר המחאת זכות", מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 156-168.
לרנר, ש., "המחאת חיובים", בתוך ד., פרידמן, (עורך), דיני חיובים - חלק כללי, (אבירם, תל אביב, 1994), עמ' 21-151.
מייזלס, א., "התחייבות הערב עד מתי?", רואה החשבון מט(5[429]), 2000, עמ' 574-575.
קסוטו, ש., החתימה בשטרות, (בורסי, תל-אביב, 1997), עמ' 53.
ראבילו, מ.א., פרקים בדיני חיובים, (המכון למחקרי חקיקה ע"ש סאקר, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1977).
רוזמן, ע., בעלי מניות בחברה, (ת"א, 1999).
שטרן, י., "מיזוג חברות בישראל", משפטים כ', תש"ן, עמ' 73-117.
תמיד ד., ויערי, י., דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט, (מהדורה שנייה), (רותם, ירושלים, 2001).
Borcher, E., "Denmark", in: D., Campbell, (ed.), Legal Aspects of Doing Bussiness in Western Europe, (Vol. 1), (Klower Law and Texation Publishers, Deventer, 1983), pp. 105-106.
Guest, A.G., Chalmers and Guest on Bills of Exchange, Cheques and Promissory Notes, (14 ed.), (Sweet Maxwell, London, 1991).
Rogers, J.S., The Early History of the Law of Bills and Notes, (Cambridge University Press, New-York, 1995).

תגים:

נושים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תביעה בגין שטרות שלא הוצגו בשלב המיזוג", סמינריון אודות "תביעה בגין שטרות שלא הוצגו בשלב המיזוג" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.