תביעות נזיקין ע"י צדדים שלישיים בגין שביתות

תקציר העבודה:

מדינת ישראל אשר חרטה על דגלה את היותה מדינה דמוקרטית וליברלית נדרשת לא אחת למצוא את נקודת האיזון, מודוס ויוונדי בין זכויות אדם מתנגשות. נקודת איזון אחת כזו היא מעניינה של עבודה זו אשר עוסקת בצורך לאזן בין הבטחת חירות השביתה שהינה בבחינת זכות יסוד הלכתית לבין הטלת אחריות על פי פקודת הנזיקין.
בג"צ 525/84 חטיב ואח' עמד על מהותה של שביתה וקבע כי מדובר ב"פעולת לחץ מתואמת, הננקטת על ידי קבוצת עובדים במסגרת המאבק המקצועי של העובדים עם מעביד לשם השגת דרישות בקשר לתנאי עבודתם או בקשר לדרישות של עובדים אחרים שהוצגו למעבידם(1)". מאליו מובן כי קיומה של שביתה גורמת נזקים כלכליים, תדמיתיים ואחרים בעיקר למעביד אך גם לגורמים נוספים (צדדים שלישיים) שלא אחת מתרגמים ומבקשים ל"גלגל" את הנזקים שנגרמו להם ע"י הגשת תביעות נגד השובתים.
עניינה של עבודה זו בתביעות פיצויים שמגיש צד שלישי החש עצמו נפגע כתוצאה מהשביתה (צד שלישי הינו גורם המעורב בקשר המתקיים בין שני צדדים. לצד השלישי, אין קשר ישיר לצדדים המעורבים בסכסוך מבחינת היותו צד להסכם הקיבוצי, אך פעולה כלשהי הקשורה בהם - משפיעה עליו). הבעייתיות העולה בעניין זה היא כפולה: מחד, הרחבת האפשרות להכרה בתביעות נזיקין המוגשות ע"י צדדים שלישיים עלולה לצמצם את זכות השביתה; מאידך, העדר הכרה בתביעות אלה מגינה על זכות השביתה.
התמודדותה הראשונה של המערכת המשפטית עם סוגיה זו היתה בתיק ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל ואח'(2). עניינה של עתירה זו בערעורם של 5 מפעלי תעשייה ויבואן אחד הטוענים כי עקב שביתת האיגוד הארצי לקציני-ים שהוכרזה באפריל 1977, הם נאלצו להסיט את האוניה שפריקתה בחיפה נמנעה לעבר נאפולי ועקב כך נגרמו להם נזקים כספיים ניכרים. בפסק הדין קבע ביהמ"ש כי לחירות השביתה יש מגבלות ועל השובתים חלה חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד), העלולים להיפגע מהשביתה. במקרה דנן נקבע בפסה"ד, הפרו השובתים חובה זו.
ביהמ"ש הציב כמדד ראשי לקביעת 'עוולת רשלנות' את שאלת 'חובת הזהירות' וקבע כי עליה להיבחן עפ"י 3 מדדים:
(1) קיומה של חובת הזהירות; (2) הפרת חובת הזהירות; (3) קיומו של נזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות. בהתקיים שלושת התנאים דלעיל, תיחשב תביעה עפ"י 'עוולת הרשלנות' כמוצלחת.

שאלת המחקר:
פס"ד מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק ניתן כאמור בשנת 1981. בחלוף 26 שנים בהן פקדו את המשק הישראלי סכסוכי עבודה רבים ומגוונים ובכלל זה שביתות, מעניין לבחון באיזו מידה, אם בכלל, השפיע פסה"ד על חירות השביתה. האם העובדה שביהמ"ש חייב שובתים לפצות צדדים שלישיים בגין נזקים כספיים שנגרמו להם צמצמה את חירות השביתה, הרחיבה אותה ואת היקפה, או שכלל לא השפיעה עליה?
---------------------------------------------------------------------
1. בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693-695.
2. ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל ואח', פ"ד מא(3) 169, 30/7/1987.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון:מעמדה של חירות השביתה בישראל
פרק שני: ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' אדם ציזיק ז"ל ואח' - משמעויות
פרק שלישי: זכות השביתה וההגנה על צד שלישי בלתי מעורב בסכסוך
פרק רביעי: הטלת אחריות נזיקית בגין שביתות -
פסיקה מאוחרת:
• ת.א. 017226/95 בית"ר תור בע"מ נ' מועצת הפועלים
• בש"א 511/03 רשות הנמלים נ' ההסתדרות החדשה
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

חירות · השביתה · עוולת · הרשלנות · פקודת · הנזיקין · חובת · הזהירות · נזק · בית · הדין · לעבודה · שביתה · שביתות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תביעות נזיקין ע"י צדדים שלישיים בגין שביתות", סמינריון אודות "תביעות נזיקין ע"י צדדים שלישיים בגין שביתות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.