אופן קליטתה של הטכנולוגיה התאית (סלולרית) במדינת ישראל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
א. מבוא
ב. רשת התקשורת הסלולרית
ג. סכנות המערכת הסלולרית
ד. המצב החוקי במדינת ישראל
ה. חלקן של החברות הסלולריות-האינטרס הכלכלי
ו. הצד השני של המטבע
ז. סיכום ומסקנות

הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים אך לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת.

ההתפתחות הטכנולוגית במאה העשרים, ובעיקר במחצית השנייה שלה, הביאה לשימוש הולך וגובר במכשירי חשמל, בטלפונים ובמערכות תקשורת אלחוטיות, ובכלל זה מכשירי רדיו וטלפונים ניידים.
הפעלתם של אלה יוצרת שדה אלקטרומגנטי - שדה שיש בו פעילויות גומלין של כוחות חשמליים ומגנטיים - המפיץ קרינה אלקטרומגנטית אשר עלולה להיות מסוכנת.

הטלפון הסלולרי הוא ללא ספק, אחד המכשירים השימושיים והפופולריים ביותר של שלהי המאה העשרים. מכשיר זה מאפשר למשתמש לתקשר עם משתמשים אחרים מכל מקום לכל מקום בעולם.
הוא גם מאפשר למשתמש להיות זמין בכל מקום ובכל זמן. בארה"ב בלבד ישנם כיום יותר מ-80 מיליון משתמשים בטלפונים ניידים, עפ"י התחזיות יצטרפו אליהם בשנתיים הקרובות שלושים מליון משתמשים נוספים .1
אם בעבר מכשיר טלפון סלולרי הצביע על רמה מסוימת של רמת חיים אליה משתייך המשתמש, הרי שכיום, רבים מבין המשתמשים, אין להם הסבר הגיוני מה להם ולטלפון צמוד הטורד את מנוחתם.
הרצון להיות זמין בכל מקום ובכל עת הופך יותר ויותר לנחלת הציבור כולו. בנוסף, נראה כי ברב המקרים, ניסיון לברוח מהמגיפה הסלולרית המתפשטת נידון לכישלון, ובמידה ואין בבעלותך טלפון נייד, ידאגו גורמים שונים במערכת אשר בסביבתך הקרובה להצמיד לך מכשיר כזה, אם זה מקום העבודה אשר זמינות עובדיו חשובה לו, הורים שרוצים שילדיהם יהיו זמינים וכד'.
במהלך שנות התשעים גבר מאוד גם בארץ השימוש במערכות תקשורת, ובכלל זה בטלפונים ניידים.
בסוף שנת 1998 הגיע מספר הטלפונים הניידים שהיו בשימוש במדינת ישראל לכ2.1 - מיליון (לעומת 2.7 מיליון טלפונים קוויים), ובסוף שנת 2000 מגיע מספר הטלפונים הניידים שבידי הציבור עד לכ- 4.5 מיליון !!!.2

במסגרת עבודה זו, אסקור בקצרה מהי רשת התקשורת הסלולרית, כיצד היא פועלת ומהן סכנותיה.
לאחר מכן, אציג את הטיפול השלטוני בשאלות אשר מעלה מערכת התקשורת הסלולרית ואת המצב החוקי הקיים במדינת ישראל בעניין זה. כפי שיוצג בהמשך, נראה כי קיים יחס הפוך ביחסו של השלטון לנושא הסלולרי המתבטא בהענקה יעילה וזריזה, לעיתים זריזה מדי, של רשיונות והיתרים להפעלת המערכת הסלולרית מחד גיסא, ואוזלת יד, איטיות ורשלנות בהתקנת תקנות בטיחות, חקיקה, פיקוח ובקרה אשר נדרשים להגנת הציבור מפני סכנות הקרינה, מאידך גיסא. לבסוף, אציג את האינטרסים הכלכליים אשר בוחשים בקלחת, בראש ובראשונה של החברות הסלולריות, אשר בהעדר הסדר חוקי נאות של העניין, קוראים דרור לשיקוליהם הכלכליים ומסכנים בכך את הציבור כולו. בהצגת הדברים, אנסה לשמור, עד כמה שניתן, על הסדר הכרונולוגי של ההתפתחויות בתחום, תוך שימוש במשפט המשווה במקומות שהדבר רלוונטי.
--------------------------------------------------------------------------------
1. מ. בן ישי, "השיחה מסוכנת לבריאות?", המודיע 14.1.00, עמ' 5.
2. ע. מורג, אסטרטגיה ליחידה עסקית-סלקום וענף התקשורת הסלולרית בישראל (מהדורה ראשונה, ח' כהן עורכת, 2000), עמ' 12.

תגים:

אורנג · אלקטרומגנטית · אנטנות · טלפון · מירס · נייד · סלולארי · סלקום · פלאפון · פרטנר · קרינה · תאית · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אופן קליטתה של הטכנולוגיה התאית (סלולרית) במדינת ישראל", סמינריון אודות "אופן קליטתה של הטכנולוגיה התאית (סלולרית) במדינת ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.