המדינה הערבית על פי אבן ח'לדון - היחס שבין שררה ומרות לשלטון

תקציר העבודה:

כאשר באים החוקרים לתאר את מערכות היחסים בין המזרח למערב, או ליתר דיוק בין אירופה בעידן הרנסנס לבין הממלכה הדועכת של הערבים, נמצא שרבים מהם שוכחים את השפעתם של הערבים על תרבות המערבית ולהיפך. אך בעולם המערבי לא נשאר חותם משמעותי פרט לאותם המשכילים שחיו באנדלוסיה שבספרד.
השפעתם ניכרת בכמה דורות של משכילים שחיו ב-"תור הזהב" הספרדי. תקופה זו מאופיינת בתרבות מעורבת שבה כתבי אריסטו, הקוראן ואפלטון הם חלק מהדיון בין נוצרים, יהודים וערבים. כולם ספגו מן האחר, ולראיה ניתן לדון בכתיבתו של Averroes (אבן רושיד) אשר חיבר דיונים פילוסופים בסגנון אריסטו וסיפורי קומדיה וטרגדיה.
כוונתי בעבודה היא ליצור תמונה כללית אך מפורטת דיה של תיאור תופעת המדינה הערבית, בעיניים ערביות ובתוך המושגים הערביים. זאת אעשה באמצעות פריסת משנתו של אבן ח'לדון. בנוסף לכך בכוונתי לבחון האם מדובר בתפישה ייחודית לערבים או שמה התקיימה התפתחות מקבילה באירופה של הרנסנס.
משנתו של אבן ח'לדון פרוסה ב- "המקדימה", ספר האקדמה לספר ההיסטוריה הגדול שחיבר, שבו תיאורים תיאורטיים של מבנה החברה מרמת הפרט ועד המדינה בסביבה הבין מדינתית.
ייחודו של הספר הוא בשילוב שבין משנה סוציולוגית לבין משנה כלכלית, נושא שהקדים את אירופה ביותר ממאתיים שנה.
אין בכוונתי לדון בדוגמאות שהספר מציג שכן הן רבות וסותרות ולא תמיד קיים בהן רצף רעיוני ברור. אך במתודה של השוואה והצלבה, ערכתי את הרעיונות, כך שהתוצר הוא דיון תיאורטי סדור המארגן את הרעיונות באופן ריכוזי ובעל סדר הגיוני.
בכדי לעמוד על ההיבטים האוניברסאליים של אבן ח'לדון ערכתי השוואה בינו לבין מקיאוולי, הובס ולוק.

שאלת המחקר - כיצד נוצרה המדינה הערבית ומהם מאפייניה על פי אבן ח'לדון.
שאלות משנה
1. מהם מאפייני ההתאגדות החברתית.
2. מהם מאפייני התרבות הערבית שמעצבים את המדינה ערבית והשפעתם על יציבותה.
3. האם תורתו של אבן ח'לדון אוניברסאלית.
השערות המחקר
1. תופעת המדינה אינה ייחודית לערבים.
2. מאפיינים תרבותיים מהווים מרכיב בעיצוב אופייה של המדינה.
3. תרבות השבט מהווה מרכיב חשוב בעיצוב החברה הערבית.
4. המתח שבין שררה יתר וחוסר מרות לשלטון מהווה מרכיב חשוב בחוסר יציבות שלטונית.

מתודולוגיה
שלב ראשון - משנתו של אבן ח'לדון דנה בסוגיות סוציולוגית ככלל ושל החברה הערבית בפרט, דבר שמחייב דיון במושגים ומשנתו החברתית טרם דיון בתופעת המדינה הערבית. שלוש תופעות מפתח לדיון זה: התאגדות חברתית, צורות הציוויליזציה (נוודות וישוב קבע) והתודעה הקיבוצית. סיכום דיון זה יהווה בסיס לתיאור תופעת החברה והמדינה הערבית.
שלב שני - אציג ניתוח המדינה הערבית בשני פרקים - פרק ראשון הינו ניתוח התופעה החברתית ומרכיביה התרבותיים בכל אחת מצורות הציוויליזציה לשיטתו של אבן ח'לדון. פרק שני הינו ניתוח תהליך היווצרות המנגנון המדיני וניתוח השפעת היבטים תרבותיים על מאפייניה של המדינה הערבית.
שלב שלישי - אציג דיון על אוניברסאליות התופעות המוצגות באמצעות דיון השוואתי בין אבן ח'לדון להוגי הרנסנס - דיון השוואתי עם מקיאוולי יעסוק במאבק על הכוח הפוליטי כמאפיין של היווצרות המדינה ודיון השוואתי עם ג'ון לוק ותומס הובס אשר יעסוק בבחינת התורה החברתית פוליטית של אבן ח'לדון.
העבודה מחולקת לחמישה פרקים:
פרק ראשון עוסק ברקע על חייו של אבן ח'לדון, תקופתו וייחודו כמדען חברה.
פרק שני עוסק בשאלת ההתאגדות החברתית, צורות הישוב השונות והמקור ללכידות החברתית ה-"עצביה".
פרק שלישי הוא ניתוח של התודעה הקיבוצית הערבית בצורות הישוב השונות ולכן הצורך ב-"עצביה" דתית.
פרק רביעי עוסק בהצגת המדינה הערבית, מבני השלטון ואתגריה.
פרק חמישי הוא דיון השוואתי בין אבן ח'לדון לבין ניקולו מקיאוולי, תומס הובס וג'ון לוק אשר מסכם את העבודה.
השתמשתי במקורות רבים ללמוד את הנושא שהיה לי זר לחלוטין, אך בסיום המחקר, עת כתיבת העבודה מצאתי ש-"המקדימה" הוא המקור היחידי ממנו ניתן לשאוב את תפיסתו של אבן ח'לדון, שכן רוב החומרים המתורגמים מניפולטיביים. ולכן העבודה משופעת ציטוטים מן "המקדימה". אציג ביבליוגראפיה ובה רוב החומר ששימש ללימודי, למרות שלא כולם מצוטט בעבודה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א' - רקע
1. מיהו אבן ח'לדון
2. הניסיון הפוליטי וכתיבת המֻקַדִּימַה
פרק ב' - צורות ההתאגדות החברתית
1. מדוע חי האדם בקיבוצים
2. ישובי הקבע ונוודות
3. "עַצַבִּיָה" או התודעה הקיבוצית
פרק ג' - התודעה הקיבוצית הערבית עפ"י אבן ח'לדון
1. מרכיבים לניתוח התודעה הקיבוצית
2. התודעה הבדואית - "ערביי המדבר"
3. התודעה הערבית של יושבי הקבע
4. התודעה הקיבוצית הדתית כבסיס לאחדות ערבית
פרק ד' - המדינה הערבית
1. היווצרות של מלוכות ושושלות
2. הממשל - מנגנוני ניהול המדינה
3. דיון - המדינה הערבית - שררת יתר או חוסר קבלת מרות יסודי?
4. מדוע עסק אבן ח'לדון בסוגיית המדינה הערבית?
פרק ה' - דיון ומסקנות
1. המאבק על הכוח הפוליטי על פי מקיאוולי ואבן ח'לדון
2. המדינה והפרט - ג'ון לוק, תומס הובס ואבן ח'לדון
3. התפיסה האוניברסאלית של אבן ח'לדון
4. סיכום

ביבליוגרפיה
נספח א' - מפת התנועות של אבן ח'לדון
נספח ב' - מפת העולם כפי שהייתה מוכרת לאבן ח'לדון

קטע מהעבודה:

תגים:

מוקדימה · אבן ח'לדון · אבן חלדון · תודעה קיבוצית · המדינה הערבית · לוק · הובס · מקיאוולי · ממשל · מחזור החיים · שושלת · מלוכה · שבטיות · תרבות איסלאמית · מחשבה מדינית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המדינה הערבית על פי אבן ח'לדון - היחס שבין שררה ומרות לשלטון", סמינריון אודות "המדינה הערבית על פי אבן ח'לדון - היחס שבין שררה ומרות לשלטון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.