מרשם השיעבודים ברשם החברות

תקציר העבודה:

עבודה זו תעסוק בשאלת מרשם השיעבודים על נכסי חברות ואגודות שיתופיות. עם התפתחות חיי המסחר נדרשו פתרונות למימון שאינם הפקדת משכון. על כן התפתחו סוגים שונים של מרשמים וכן שיעבודים שונים כאשר לכול אחד מהם ישנם יתרונות והינם מתאימים לשיטת משפט וזמן מסויימים. תכליתו המרכזית של המשכון, היא הגנה קניינית על זכויות הנושה כלפי צדדים שלישיים.
על כן תחילה אסקור את השיטות השונות וסוגי המרשמים ובהמשך אתמקד במרשם החברות בו נרשמים השיעבודים על נכסי חברות.

ההצדקה העיקרית לקיום מרשמים הוא עיקרון הפומביות. לפי עיקרון זה כשמעונינים להטיל אחריות או כפיפות על צד שלישי תם לב שאין לו קשר משפטי ישיר עם בעל הזכות, יש להציב תמרורים אדומים שיש ביכולתם להזהירו מפני קיומן של זכויות שהוא עלול לפגוע בהן. קיומו של מקור פומבי מאפשר לצד שלישי לפנות לאותו מקור ולהיות מודע לקיום הזכות. יכולת זו אף אם היא תיאורטית במקרים מסוימים היא המקנה את ההצדקה להטיל אחריות וכפיפות על צד ג' תם לב. וזאת תוך התייחסות לדעות נוספות שעלו בפסיקה על תפקידו של מרשם השיעבודים ולאילו מן הנושים.

שיטות המשפט השונות הכירו בשלושה מכשירים של פומביות:
א) החזקה.
ב) הודעה.
ג) מרשם.

נושה נוטל משכון כדי להבטיח את זכותו במקרה של פירוק החברה החייבת ובדרך כלל הוא דואג לרישום השעבוד כדי שכוחו יהא יפה בעת הפירוק. מרבית הנושים המובטחים הם מלווים מקצועיים הנעזרים בסיוע משפטי ודואגים לרישומו של הסכם השיעבוד. לפי הוראות פקודת החברות (להלן " הפקודה"), החובה לרשום השעבוד מוטלת על החברה החייבת והדין אף מטיל עליה קנס אם הפרה חובה זו, אך הרישום הוא בעיקר אינטרס של הנושה המובטח ולרוב הוא נוטל על עצמו את ביצועו.

על פי סעיף 178(א) לפקודת החברות (להלן "הפקודה") (1), שעבוד שלא נרשם "יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה". בהעדר רישום, כוחו של הנושה המובטח כשל נושה רגיל בלבד. במקרים רבים שעבוד לא נרשם מפני שהצדדים סברו כי ההסכם בינהם איננו שעבוד ואינו טעון על כן רישום. הטענה בדבר בטלותו של שעבוד לא רשום יכולה לעלות מנושה שלא אגב פירוק החברה. שעבוד לא רשום לא תקף כלפי כונס נכסים שהתמנה על ידי בעל שעבוד צף, על נכסי החברה, ואפילו כונס נכסים זמני.
כדי לפתור את העימות בין נושה מובטח לבין רוכש של הנכס המשועבד העדיפה הפסיקה את הרוכש על הנושה שלא רשם את השיעבוד לזכותו(2).

הלכת שטוקמן(3) חידשה וקבעה כי גם רוכש שאינו תם לב ולכן אינו נהנה מהגנתה של תקנת השוק, עדיף על פני נושה מובטח שלא רשם את השעבוד קודם לעסקת המכר. לדעת ביהמ"ש הרוכש כלול במונח "נושה אחר" שבסעיף 4 לחוק המשכון(4) הדומה בניסוחו לסעיף 178 לפקודה, ולכן כוחו של שעבוד אינו יפה כלפיו בשל העדר רישום.
מהי חשיבות מרשם החברות? חשיבות המרשם באה לביטוי בעימות בין נושים. ככלל קיים סדר עדיפות בין נושים מובטחים, נושים בדין קדימה, נושים בעלי שעבוד ספציפי לרכישת נכס, נושים בעלי שעבוד צף, שעבוד צף עם הגבלה.
כאמור, בסעיף 178 לפקודה מנויים השעבודים הטעונים רישום, וסעיף 179 לפקודה קובע את הדרך ומועדי הרישום.
כך למשל, בעת עימות בין שני נושים מובטחים: הנושה הראשון כרת הסכם שעבוד שלא נרשם במרשם ואחריו כרתה החברה הסכם משכון שני ביחס לאותו נכס והנושה השני ידע על המשכון הראשון. שני הנושים עדיפים על הנושים הכלליים. החשיבות לסדר הגביה בינהם תהיה אם הנכסים המשועבדים אינם מספיקים לכסות את שני החובות(5).

תוכן העניינים
מבוא
שלושת מכשירי הפומביות
מרשמים קונסטיטוטיביים מול מרשמים דקלרטיביים
רישומים אופציונליים
רישומים כפולים
רישומים קונקלוסיביים ושאינם קונקלוסיביים
מרשמים המתנהלים עפ"י דין
ייחוס ידיעה לנתונים הרשומים במרשמים - ידיעה קונסטרוקטיבית
רישומים קונקלוסיביים
רשם החברות
מהי עסקת שעבוד
שעבוד צף על מקרקעין
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

רשם החברות · מרשם שיעבודים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מרשם השיעבודים ברשם החברות ", סמינריון אודות "מרשם השיעבודים ברשם החברות " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.