משלים בדרשות חסידיות

תקציר העבודה:

יסוד מרכזי במחשבה החסידית הנו גאולת הפרט ופדות נשמתו. על רקע הקטסטרופה שחוללה המשיחיות הלאומית השבתאית; מבקשת ההגות החסידית ליטול את העוקץ המשיחי מתוך אותם היבטים של הקבלה שיש בהם בכדי להשפיע על חוגים רחבים ככל האפשר - בד בבד עם שימורם של היבטים אלו.
גרשם שלום כינה מהלך זה כ- "נייטרליזציה של הגורם המשיחי", אך סבור כי נטילת המשמעות המשיחית הטמונה בתורה הלוריאנית הישנה בדבר "העלאת הניצוצות הקדושים", נעשתה באמצעות: "אבחנה בין שני היבטים של גאולה: הראשון - גאולת היחיד, או יותר נכון - גאולת נשמתו, והשני - הגאולה המשיחית המובהקת המתייחסת, כמובן, לכלל ישראל ולא לנשמת הפרט"(1). לדברי שלום, סבורים במחקר כי אבחנה זו מניחה כי פעולות האדם ל"העלאת הניצוצות" מתייחסת רק להיבט הראשון של הגאולה ואילו גאולת ההוויה וגאולת עם ישראל תתממש ע"י האלוהים לבדו וללא התערבות של האדם. הנה כך, גישה זו אל המשיחיות, דחקה לקרן זווית את המשיחיות הלאומית והעמידה במרכז את גאולת הפרט.
טיבה של גאולת היחיד טמון במושג מרכזי נוסף במחשבה החסידית, הוא מושג הדביקות. הדביקות ע"פ י' יעקובסון, "מציינת את התקשרותו המיסטית של האדם עם האלוהי, עם היסוד האלוהי הפנימי שבקרבו, או עם המהות האלוהית שמקיפה אותו וסובבת סביבו, אפילו עד כדי ביטולו הגמור של ה- 'אני'"(2).
מאחר וע"פ הזוהר - "לית אתר פנוי מיניה", המציאות המוחלטת של האלוהים מפקיעה ישות מכל הוויה אחרת. לכן המציאות בעולם הזה, ה"יש", הנה אשליה בלבד ועל ה"אני" לצאת מגבול תודעתו העצמית המהווה מחיצה, קליפה, בין הניצוץ האלוהי הגנוז בקרבו לבין האלוהי הסובב אותו ומפר את האיזון ההרמוני ואת האחדות האלוהית. קיומו המובחן של ה"אני" הנו הפגם החמור של האנושות. הוא גילוי הרע בעולם; ולפיכך - משמעותו של הרע קיימת רק במימד הפסיכולוגי - ע"פ משנת החסידות. ע"פ חב"ד, גילוי זה של הרע בעולם, הנו אלוהי ושורשו אף גבוה משורש הטוב. העיקרון כאן הוא שבמציאות שלנו, ככל שגילוי הדברים פגום יותר, כך שורשם האלוהי גבוה יותר. לכן, כדי להגיע לדביקות ולגאולה, על האדם לעבור תהליך של ירידה לצורך עלייה ייתרה וחוזר חלילה. תהליך זה יאפשר לאדם להגיע לשורשו הגבוה של הרע (הקליפה, ה"אני") כדי להגיע לדרגה גבוהה יותר מדרגת שורש נשמתו הוא.
בעבודתי זו בחרתי לעסוק במשל של ר' שניאור זלמן מלאדי, משל האדם הרוכב על סוס (תורה אור, וישב, ל,ג). למשל זה מספר גרסאות מקבילות, אם כי נראה שהנמשל שונה מגרסה לגרסה(3). יחד עם זאת, הרעיון המובע במשל - זהה בכל הגרסאות והוא מתייחס לתהליך ההסתייעות באמצעי כלשהו כפרקטיקה להגעה לדביקות או להמשכת אור אין סוף למטה. כאן המקום לציין גם כי רש"ז מלאדי, בהציגו משל זה מציג לצידו גם את הנמשל. אמנם המשל מביע את הרעיון באופן פשוט וציורי המושך את לב השומעים (בהיותו לקוח מחיי היום יום של המאה ה - 18 כאשר היה הסוס אמצעי תחבורה נפוץ), אך ייתכן כי דרשה זו נישאה בפני פורום מצומצם של בעלי השגה רוחנית גבוהה ולכן אך טבעי היה שיוכלו להשיג גם את הנמשל הקבלי עיוני אותו פותח בפניהם רש"ז ולגזור ממנו משמעות פרקטית. מאידך, לו בחר רש"ז להתבטא ישירות בנמשל, היה נגרע ההיבט הפיזי של התהליך עליו הוא מדבר והייתה הרטוריקה של הדרשה חסרה את התיבול שמהווה המשל בתוכה ונושאת אופי עיוני-תיאורטי ללא מוטיב הפגתי.

תוכן העניינים:
הקדמה
ר' שניאור זלמן מלאדי
משל האדם הרוכב על סוס
ביבליוגרפיה
נספחים
1. הדרשה בה מופיע משל האדם הרוכב על סוס
2. השוואה בין משלים מקבילים

קטע מהעבודה:

תגים:

חסידות · משל · קבלה · קבלה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "משלים בדרשות חסידיות", סמינריון אודות "משלים בדרשות חסידיות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.