המערה - הכפייה, הצורך, הצביעות

תקציר העבודה:

משל המערה של אפלטון בא להציג בפנינו את הניוון שבנוחות, היינו ההליכה בתלם הנסלל על ידי מנהיגים, כאשר בעצם קבלת עול המלכות וההימנעות ממאבק על עקרונות, מובטחים חייהם השקטים של הנתינים. מדובר בחיים ללא התעלות, ללא מימוש עצמי, אלא רק חיים של צרכים.
מסלאו (Maslow, 1954: 67) מציג את מדרג הצרכים שבבסיסו עומד המניע הפיזיולוגי שבלעדיו לא ניתן להתקיים. לאחר מכן הצורך בבטחון, בטחון אישי, כלכלי או חברתי. לאחר מכן הצורך בשייכות לקבוצה חברתית או לתא משפחתי, ובסופו של דבר הצורך בהערכה מצד הסובבים. את כל אלה מכנה מסלאו (שם) 'מניעי חסך', בעוד שאת המימוש העצמי, שניתן לראותו במאבק למען ערכים נשגבים, במטרה שיש להיאבק למענה או באהבה אמיתית, כדוגמת אהבתם של רומיאו ויוליה, מכנה מסלאו 'מניעי גדילה'. הגדילה הינה אותה התעלות החסרה במערה ובין המיעוט השואף למימוש עצמי לבין הרוב הדבק רק במניעי החסך קיים מאבק מתמיד, כשהראשונים נתפסים בעיני הרוב כסוטים, כלא נורמלים וכמאיימים על שלמותה של החברה.
אך לא רק את מניעי החסך מול מניעי הגדילה מציג משל המערה של אפלטון (ספר ז', א'), אלא מספק לנו מבוא לשימושם של שליטים למיניהם בתכונה זו של בני האדם, כדי לדכא את מחשבתם וכדי לבטל יוזמות עצמאיות שאינן מקובלות על אותם שליטים. החוקים כפויים על הנתינים, ונתונים לשינוי, בהתאם לרצונם של השליטים, כפי שכבר הקדים תרזימכוס (שם, ו) וטען כי החוק הוא הצדק של החזקים. הכפייה שירתה את כוחם של חזקים בכל הזמנים, כדי לאטום את רוחם ומחשבתם של הנתינים, כפי שבתקופת האינקוויזיציה חששו בני אדם לומר מילת ביקורת פן יועלו על המוקד, בסין הקומוניסטית הנהיגו את החינוך מחדש ובאפגניסטן הטאליבנית כפו על כלל הגברים לגדל זקנים ועל כלל הנשים הוטל להסתתר מתחת לגלימת הבורקה. הכפייה לא נבעה בהכרח מאמונה עמוקה ואמיתית של כלל השליטים, אלא היתה מיועדת במקרים רבים למנוע מאנשים לחשוב ולגרום להמונים להטיל ספק בעקרונות השלטון. ניתן להביא כדוגמה את דבריו של הקרדינל בלרמינו בשיחתו האחרונה עם ג'יורדנו ברונו, לאחר שנשאל על ידי האחרון אם אכן הוא מאמין כי בכל היקום קיים עולם אחד בלבד, קבוע ומוגבל. על כך ענה בלרמינו, כי ייתכן שאנשי מדע גילו תגלית מהפכנית, אלא שאסור לו להכיר בה ולאשר אותה בפומבי, שכן במשך 50 שנה הוא טורח בכל כוחו לבצר את בית הכנסיה וחומותיה (הרמן, 277:1997).
יוצא אם כן, כי הצורך האנושי במילוי חסכיו מהווה כלי בידי שליטים החפצים בחיזוק שלטונם, כאשר הם משתמשים בצרכים האנושיים כדי לכפות את חוקיהם על האוכלוסיה ולחזק את שלטונם. אולם בכך לא מסתיים המעגל, שכן צביעות רבה מלווה את התנהגותם של השליטים. ברוסיה הסובייטית וברומניה הקומוניסטית חיו השליטים כמלכים ועושרם ניקר עיניים. נזירים וראשי כנסיות בתקופת האינקוויזיציה נהנו משירותיהן של פרוצות ונאפו עם נשים נשואות. הצורך האנושי, הכפייה והצביעות, הפכו להיות דבוקה אחת המאפיינת כל משטר ובעיקר משטר טוטליטרי הנשען על צווים ודוגמות. העם פחד להתקומם, השליטים ניצלו זאת לצורכיהם וליבו את שנאתם השקטה של ההמונים, אשר חיכו לרגע שבו תתפרץ שנאה זו ותסיים את מסכת שלטונם של אותם שליטים.

לפיכך ארצה לטעון במאמר זה, כי מכיוון ששלטון הולך ושלטון בא והחוקים לעולם הם הצדק של החזקים, הרי שלעולם יחזרו בני האדם לאותה מערה, שתסמא את עיניהם, כאשר מעת לעת יתחלף צבע הערפל, אולם תמיד יחזרו הנתינים לחוש את הנחושתיים על שוקיהם וצוואריהם ויהיו כבולים לאותו מקום בלבד. ארצה להראות כי דברים אלה היו מבוא לימי עולם ועל כן קשה להימנע מלהציג כדוגמה למערה את תקופת האינקוויזיציה הקתולית ואת ג'יורדנו ברונו, כאותו אדם שיצא מהחשכה, ראה את האור ומעוניין להתיר את יושבי המערה ולהוליכם למעלה, אולם יושבי המערה, "אם רק יוכלו לתפסו בידיהם ולהרגו, בוודאי שיהרגוהו" (אפלטון, ספר ז', ב'). הבסיס למערה הינו רעיון שמירת השלטון, תוך הצגה של מוסר מזויף ושוויון מזויף, כאשר לשם תמיכה בטענה, אסתייע גם ב"טרטיף" למולייר (1985), "קלות דעת וצביעות" לאהרון וולפסון (1977), "הנפילה" לקאמי (1984", 1959") לאורוול (1995) ואחרים, אולם אפתח בסקירה קצרה של משל המערה.

תוכן העניינים
א. הקדמה
ב. המערה - מסגרת הנשמרת מבפנים
ג. הראייה והעיוורון
ד. צביעות (1)
ה. צביעות (2)
ו. שקיעה או זריחה? - המעגל חוזר למערה (מעין סיכום)
ביבליוגרפיה

מקורות:

אורוול, ג'., (1995), 1984, עם עובד, תל אביב.
אפלטון, (1936), המדינה, (כרך ב'), (תרגום: דיזנדרוק, צ.), מצפה, תל אביב.
ברנט, ג'., נטלשיפ, ר.ל. וגילברט, מ., (תשי"ד), מחשבת יון, מגנס, ירושלים.
גלבוע, מ., "'אבטליון' ראי לתפישה היסטוריוגרפית של ההשכלה הקיצונית", מהות ח-ט, 92-1991, עמ' 214-218.
הרמן, צ., (1997), רוח לא כבולה, ירון גולן, תל אביב.
וולפסון, א., (1977), קלות-דעת וצביעות, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תל אביב.
ליבס, י., (1968), אפלטון: חייו ואישיותו, שוקן, ירושלים.
מולייר, (1985), טרטיף, אור עם, תל אביב.
מירון, ד., "על אהרון וולפסון ומחזהו 'קלות-דעת וצביעות'", בתוך: וולפסון, א., (1977), קלות-דעת וצביעות, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תל אביב, עמ' 5-55.
ניטשה, פ., (1978), שקיעת האלילים, (תרגום: אלדד, י.), שוקן, ירושלים ותל אביב.
סאראמאגו, ז'., (2000), על העיוורון, הספריה החדשה, תל אביב.
עפרת, ג., (1997), שלש חשיכות, אקדמיה, ירושלים.
פרקי אבות, (תשט"ו), מכון קלארק, ירושלים.
קאמי, א., (1959), הנפילה/גלות ומלכות, ספרית פועלים, תל אביב.
Boss, J., (1991), Giordano Bruno and the Embassy Affair, Yale University Press, New Haven.
Boulting, W., (1914), Giordano Bruno, Kegan Paul, Trench, Trubner Co., London
Maslow, A.H., (1954), Motivation and Personality, Harper Row, New York.

תגים:

אפלטון · ברונו · טרטיף · יוספכי · משל · סיאוב · צביעות · שלטון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המערה - הכפייה, הצורך, הצביעות", סמינריון אודות "המערה - הכפייה, הצורך, הצביעות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.