דמות 'הזר' ו'האחר' בסרטיו של ריינר ורנר פסבינדר

תקציר העבודה:

עבודה זו דנה באחד הבמאים המוכשרים, המטורפים והקיצוניים ביותר שידע הקולנוע האירופי מעודו - יליד גרמניה המערבית, ריינר ורנר פסבינדר (1945-1982). פסבינדר הטריף עצמו לדעת בטירוף הקולנועי והיצירתי. בודד בעולמו הקר, נטול אהבה כמעט, שקד פסבינדר יום וליל על כתיבת תסריטיו, מחזותיו וכתביו. כאשר מת מדום לב ביוני 82', טענו כי הסתיימה תקופה בקולנוע הגרמני. עד כדי כך היתה השפעתו חשובה בחיי היצירה הקולנועית בגרמניה של שנות ה-70' וה-80'.
כאן אנסה לנתח את דמות 'הזר' וה'אחר' כפי שמשתקפת במכלול סרטיו - יותר מ-40 במספרם.
דמות האאוטסיידר, השוליים, השונה, העסיקה אותו לכל אורך יצירתו והוא הצליח לגשת אל הדיון בה באופן ייחודי לו. עבודה זו בנויה מספר פרקים, המבקשים, באמצעות רצף לוגי, להגיע לניתוח הנושא ברמה פרטנית ודקדקנית למדי.
ראוי לציין, כי אין אני מציב כאן שאלה למחקר. זוהי עבודה המנסה לנתח ולתאר כיצד ניתן להעביר באמצעים קולנועיים ונראטיביים רעיונות חברתיים חשובים - במקרה זה, את נוכחותו של 'הזר'.
אינני שואל כאן שאלה ומנסה להשיב עליה. אני קובע מראש כי פסבינדר מתעסק בנושא זה ורק מנסה לתאר כיצד הדבר בא לידי ביטוי. מבחינה זו, לכן, עבודה זו איננה מחקרית אלא תיאורית בלבד.

העבודה נפתחת בהקדמה, הסוקרת את מצבו של הקולנוע הגרמני לאחר המלחמה ואת ההתפתחות שחלה בו עד לשנות ה-60' המאוחרות. פרק זה חשוב להבנת הרקע לצמיחתו של הקולנוע הגרמני החדש, שפסבינדר, כאמור, נמנה על יוצריו.
החלק הראשון עורך סקירה פסיכולוגית, סוציולוגית ופילוסופית, על מצבה של האומה הגרמנית שלאחר המלחמה. כאן אסקור את הסיבות הפסיכולוגיות להתנערות מן העבר השחור ולזינוק הכלכלי הגדול, תוך התייחסות לדור המלחמה ולדור השני. כן אסקור כאן את הקולנוע הגרמני כ-'קולנוע נטול אבות' בהקשר פסיכולוגי זה.
חלק ב' יעסוק בפסבינדר האיש מול פסבינדר היוצר. כאן אסקור את ביוגרפית חייו ויצירתו, את תפישת עולמו ומקורותיה ואת השתלבותו מחברה הגרמנית וביצירתה. כן אנסה לנתח את ההשפעות שהיו ליוצרים כמו קפקא, ברכט ואנדי וורהול על מכלול יצירתו של פסבינדר, אשר התאפיינה בעיסוק במספר אמצעי מדיה בו-זמנית.
חלק ג' יתחיל את הניתוח הקולנועי. בחלק זה אעסוק בסרטו הידוע והפופולרי ביותר, 'נישואיה של מריה בראון'. כאן אתחיל לדון בדמותו של הזר בחברה הגרמנית שלאחר המלחמה, תוך התמקדות בשני 'זרים': מריה, אישה עצמאית בעולם פטריארכלי, וביל, חייל אמריקאי שחור בארץ גרמנית לבנה.
חלק ד' יעסוק בשני סרטים נוספים העוסקים בתקופה שלאחר המלחמה ומשלימים את טרילוגיית סרטי גרמניה המערבית (RRD) - 'ורוניקה ווס' ו-'לולה'. גם כאן אתמקד בדמות האישה בחברה הגרמנית תוך עריכת השוואה בין שתי נשים אלו לבין מריה.
חלק ה' יעסוק בסרט מוקדם יותר, מתחילת שנות ה-70' - 'עלי: פחד אוכל את הנשמה'. זוהי מלודרמה חברתית ביקורתית ופוליטית קשה, הפועלת בו-זמנית במישורים של דחייה והזדהות. שני 'זרים' בולטים כאן. אישה אלמנה וענייה בעולם בורגני קר, ומהגר שחור ממרוקו, המנסה להתפרנס ולחיות בגרמניה הדמוקרטית ה-'נאורה'. סרט זה מרתק, מפני שהוא בוחן את מידת סובלנותו של הצופה עצמו וזאת, באמצעות שימוש מוגבר בטכניקות צילום והתבוננות, המלוות את הסרט לכל אורכו. כאן, הזרות אינה רק רעיונית - היא ממש פיסית.
לאחר סיכום קצר יופיע נספח קצר לא פחות, ובו מסמך אוברהאוזן מ-1962, אשר היווה את יריית הפתיחה לסגנון הקולנוע המערב גרמני החדש, שיחל עשור אח"כ.

תוכן העניינים:
מבוא
הקדמה - הקולנוע הגרמני לאחר המלחמה
חלק א' - על גרמניה והגרמנים של אחרי המלחמה
חלק ב' - ריינר ורנר פסבינדר - גאון אקסצנטרי ומורד
חלק ג' - 'הזר' האמריקאי בעולם גרמני, 'האחר' האשה בעולם גברי- 'נישואיה של מריה בראון'
חלק ד' - נשים עצמאיות בעולם של גברים - 'לולה', 'ורוניקה ווס' - סרטי נשים.
חלק ה' - 'הזר' המהגר השחור בחברה גרמנית לבנה, 'האחר' האשה ממעמד הפועלים
בחברה בורגנית-זעירה - 'עלי, פחד אוכל את הנשמה'
סיכום
נספח - מניפסט אוברהאוזן - הדרך להצלת הקולנוע הגרמני
רשימה ביבליוגרפית

מקורות:

Braad, Thomsen Christian, Fassbider: the life and work of a provocative genius, London, Faber Faber, 1997.
Dawson, Jan, A Labyrinth of Subsidies - The Origins of the New German Cinema, Sight Sound, 50 (winter 1980-81'). Pp. 14-20.
Elsaesser, Thomas, Fassbinder's Germany - History, Identity, Subject, Amsterdam, Amsterdam University Press, 1996. Cp. 4, 10.
Elsaesser, Thomas, Primary Identification and the Historical Subject: Fassbinder and Germany, in: Narrative, Apparatus, Ideology, Rosen Phil (ed.), New York, Columbia University Press, 1986. Pp. 544-548.
Kaes, A, From Hitler to Heimat: The return of History as Film, Cambridge, Harvard University Press, 1989.
Katz, Robert, Fear Ate His Soul, American Film, V10 July/Aug. 1985. Pp. 38-.
Kuhn, Anna K., RWF: The Alienated Vision, New German Filmmakers: From Oberhausen Through the 1970s, Phillips, Klaus (ed.), New-York, Ungar, 1984.
Mayne, Judith, Fassbinder and Spectatorship, New German Critique 12 (Fall 1974). Pp. 61-74.
Medhurst, Andy, The Long Take, Sight Sound, ns6 Feb. 1996. Pp. 20-22.
Mitscherlich, Alexander Margarete, The Inability to Mourn: principles of collective behavior, New-York, Grove Press, 1975.
Rentschler, Eric (ed.), West German Filmmakers On Film, visions and voices, Holmes Meier, New-York / London, 1988.
Rheuban, Joyce, The Marriage of Maria Braun: History, Melodrama, Ideology, in: Gender And German Cinema - Feminist Intervention, Friedman, Sandra and others (ed.), Berg, Providence, Oxford, 1993. Pp. 207-226.
Sandford, John, The New German Cinema, DA Capo Press, New York, 1980.
Santner, Eric, L., Stranded Objects: Mourning, Memory and Film in Postwar Germany, Itacha London, Cornell University Press, 1990.
Shattuc, Jane, Contra Brecht: RW Fassbinder and pop culture in the sixties, Cinema Journal V33 (Fall 1993). Pp. 33-34.
Wallace, Watson, The Bitter Tears of RWF, Sight Sound, V2 July 1992. Pp. 24-29.
Wenders, Wim, That's Entertainment, Emotion Pictures: reflections on the cinema, London, Faber Faber, 1989.
John Sandford, The New German Cinema, A Da Capo Press, 1980.

תגים:

אוברהאוזן · ברכט · גרמניה · מיצ · מלודרמה · מעמד · ניכור · עבר · פסבינדר · פסאבינדר · רליך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמות 'הזר' ו'האחר' בסרטיו של ריינר ורנר פסבינדר", סמינריון אודות "דמות 'הזר' ו'האחר' בסרטיו של ריינר ורנר פסבינדר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.