מטה-קוגניציה בשיפור תהליכי קריאה של תלמידים לקויי למידה

תקציר העבודה:

בעבודה זו אנסה להראות כיצד ניתן בעזרת המטה-קוגניציה, כלומר בעזרת השליטה והחשיבה שיש לתלמיד לקוי הלמידה על חשיבתו, לשפר ולהתגבר על רבים מקשייו.
במשך השנים האחרונות, היתה המטה-קוגניציה לאחד משדות המחקר העיקריים בתחום מחקר התפתחות ההכרתית.
מטה- קוגניציה היא ידיעת האדם את תהליכי הכרתו (חשיבתו). חשיבה על חשיבה.
כישורים מטה-קוגניטיביים הם הידע והבקרה שיש לאדם על פעולות החשיבה והלמידה שלו, כולל קריאה.
Flavell1987 () וחוקרים אחרים (אצל גוטרמן, 1987) עשו ניסיונות להגדיר את תחומי המטה-קוגניציה. מחקר התחום עדיין בראשיתו, אך ההגדרות מסייעות להבנת תחום מורכב זה.
ידע מטה-קוגניטיבי מתייחס לעניינים הכרתיים ולידע עולם שהאדם רוכש. ידע זה בנוי משלושה מרכיבים: אודות עצמנו, אודות המשימה העומדת בפנינו ואודות האסטרטגיה בעזרתה נבצע את המשימה.
1978)] Brown) אצל גוטרמן ווהל 1993] מתמקדת במחקריה בעשייה עצמה המכוונת על ידי מכניזם הכרתי. המטה-קוגניציה כוללת את היכולת לבדוק את התוצאה של כל ניסיון הכרתי, לתכנן את הצעד הבא, לפקח על יעילות הפעולה הננקטת, לערוך שינוי במה שנעשה ולבסוף היכולת להעריך את מידת היעילות של האסטרטגיה שננקטה.
התיאוריה של Brown ישימה בתחום ההוראה.
טענתה היא כי ההבדל בין לומדים יעילים לבין לומדים בלתי יעילים מקורם בתפקוד ההכוונה והשליטה, ואותם ניתן ללמוד. הרכיבים הניתנים ללמידה הם אסטרטגיות.
המונח אסטרטגיה Strategy) -) שאול מן התחום הצבאי, והוראתו בתחום החינוך היא הוראה רחבה, ומשמעותה: האמצעי האופטימלי המודע בדרך להשגת מטרה מסוימת.
אחת התרומות של המחקרים בתחום המטה-קוגניציה (מליץ, מליץ, 1995) הינה הרחבת הבנתנו את תהליכי הקריאה, בעיקר מתוך השוני בין קוראים חלשים לבין קוראים טובים. לגבי קוראים חלשים ההתמקדות בתחום החינוך היא על הוראת אסטרטגיות למידה וקריאה, אשר מסיבה כלשהי לא השכילו לרכוש אותם ולהשתמש
בהם באופן ספונטני.
אסטרטגיית הלמידה תכיל בתוכה, טקטיקות שונות, או במינוח אחר מיומנויות שונות. אסטרטגיות הלמידה הן שמסייעות לפתח את היכולת להגדיר מצבים, מטלות, בעיות ולהגיב בצורה מתאימה. בחירת הטקטיקות או המיומנויות הנדרשות יכוונו על ידי בחירת האסטרטגיה.
על פי גישה זו אסטרטגיית הלמידה הננקטת, במפגש עם טקסט, דהיינו, קריאה, היא פונקציה של סוג הטקסט, מטרת הלומד ואפיוניו של הלומד.
קריאה: במושג קריאה, הכוונה כאן, היא להבנת משמעותם של טקסטים (להבדיל מקריאה טכנית בה למלים ולמשפטים אין משמעות לגבי הקורא).
תיאוריות שהתפתחו בחמישים שנים אחרונות בקשר להוראת הקריאה (ווהל, ארדון 1993) מתבססות על חקר התהליך הקוגניטיבי שעובר האדם בעת הקריאה, ומנסות להתחקות אחר תהליך זה בקריאה. השאיפה היא ללמד אדם שאינו יודע לקרוא, לעשות פעילויות שהקורא המומחה עושה באופן טבעי.
הגישה המסורתית המקובלת במרבית בתי הספר בארץ היא הוראת הקריאה על פי מיומנויות, גישה זו פותחה על ידי 19681972,) Davis, אצל ווהל, ארדון 1993), הוא העלה את הרעיון שקריאה איננה תהליך חשיבתי אחיד, אלא תהליך המורכב מכמה מיומנויות. גישה זו זוכה לביקורת רבה בשנים האחרונות, פירסון ועמיתיו ( 1990, אצל ווהל, ארדון 1993) סבורים כי הבנת הנקרא נוצרת, ברגע שאדם מצליח לקשר בין הידע הקודם שלו לבין הידע החדש המופיע בטקסט שלפניו, כלומר ראית תהליך הקריאה כתהליך אינטראקטיבי. גישה זו מבוססת על תיאוריית הסכימה (Schema).
הסכימה היא סל של מידע המצוי במוח האדם, מעין מבנים הכוללים את הידע האגור באדם. התיאוריה (רומלהרט1981, אצל טובלי, ווהל 1991) מנסה להסביר כיצד האדם מאחסן ידע בזיכרונו, כיצד רוכש ידע חדש. הקריאה, אם כך היא תהליך של הבניית משמעות באמצעות קישור הידע הקודם של הקורא עם הידע הכלול בטקסט. כל אינטראקציה בין הקורא לבין הטקסט עוזרת לו להבין את משמעותו. בתהליך האינטראקציה מפעיל הקורא תהליכים מטה-קוגניטיביים.
מרכיבי המטה-קוגניציה בקריאה הם: הטקסט, המשימה, אסטרטגיות למידה והמאפיינים האישיים של הקורא. המחקר ייחד מחקרים להיבטים השונים.
האינטראקציה בין המרכיבים הללו חיונית לצורך למידה. הקורא הטוב והקורא החלש נבדלים ביניהם בתהליכים המטה-קוגניטיביים שהם חווים. יכולת לזהות כישלון בהבנה, יכולת להתאים האסטרטגיה לסוג הטקסט, לביצוע משימת ולמאפייניו של הקורא.
קוראים חלשים רבים הם תלמידים לקויי למידה.
לקות למידה הוא מונח כללי המיוחס לקבוצה הטרוגנית של ליקויים המתבטאים בקשיים משמעותיים ברכישתם של קשב, דיבור, קריאה ,כתיבה, חשיבה ויכולת מתמטית. ליקויים אלה הינם פנימיים לאדם והם באים למרות הוראה קונבנציונלית תקינה, אינטליגנציה תקינה והזדמנויות חברתיות ותרבותיות נורמליות.

השאלה הנשאלת בעבודה זו היא האם ניתן ללמד ולפתח ערנות מטה-קוגניטיבית על ידי הקניית אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות (להלן, כלים) והאם אלה ישפרו את תהליכי הקריאה אצל תלמידים לקויי למידה?
מוצגים ארבעה כלים המסייעים בהבנת הנקרא, ונבחנות האיכויות המטה-קוגניטיביות הגלומות בהן.
הדיון מתייחס לכמה סוגיות.
האם ניתן לבדוק תהליכים מטה-קוגניטיביים?, האם ניתן להקנותם?
האם ההקניה אכן משפרת את ההבנה?
הדיון מעלה את הבעייתיות הכרוכה בחקירת תחום המטה-קוגניציה, אך יחד עם זאת מציין את התרומות שיש לידע הקיים כבר היום בתחום בשיפור תהליכי הקריאה של תלמידים לקויי למידה.

תוכן העניינים:
תמצית
מטה-קוגניציה בשיפור תהליכי קריאה של תלמידים לקויי למידה
מטה-קוגניציה מה היא?
אסטרטגיות למידה
תיאוריות קריאה
מטה-קוגניציה וקריאה
שלבי תהליך הבנת הנקרא
מרכיבי המטה-קוגניציה בקריאה
אפיוני הקורא הטוב ואפיוני הקורא החלש
לקות למידה
הצגת השאלה לדיון
הצגת אסטרטגיות קריאה
הכלים
דיון
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

גוטרמן, א. (1987) טיפוח היכולת ללמוד מתוך סיפור על ידי מטה-קוגניציות מוחצנות באמצעות "מחולל קריאה למידה" במחשב. עבודת גמר לקראת תואר מוסמך למדעי הרוח, בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.
גוטרמן, א. ווהל, א. (1993), טיפוח הלמידה מתוך טקסט-בעקבות התפישה המטה-קוגניטיבית. בתוך: עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה, עורכים: ווהל, א. גוטרמן, א. טובלי, א. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
ווהל, א. ארדון, ר.(1994) גישות חדשות להוראת הבנת הנקרא , בתוך: עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה, עורכים: ווהל, א. גוטרמן, א. טובלי, א. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
טובלי, א. ווהל, א. (1991) קריאה כתהליך אינטראקטיבי בין קורא לטקסט, בתוך: עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה, עורכים: ווהל, א. גוטרמן, א. טובלי, א. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
מליץ, ע. מליץ, צ (1995), אסטרטגיות למידה, המכון לשיפור הישגים לימודיים בע"מ, באר-שבע.
פלדמן, א. הזיקה בין חשיבה לבין משתנים אפקטיביים בגיל הילדות הגבוהה תוך התייחסות לרקע-דמוגראפי - חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן. תש"ן.
שרוני-יצחק, ו. (1990) סוגיות בחינוך המיוחד, יחידה 4. האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
שרן. ש, שרן, י. (1971) ליקויי למידה ותיקונם. תל-אביב, ספריית הפועלים.
Feldman, A.(1990) The Linkage Between Affective Variants and Thinking Dissertation For Phd. Bar-Ilan University.
Guttman,A. (1987) The capacity of learning from P.C. Programs by meta-cognition. Dissertation For Phd, University of Tel-Aviv.
Guttman,A. Hall,A.(1993) Text and Meta-cognition, Principals of teaching to Read. Open University, Tel-Aviv.
Kirk,S. (1983), On Defining Learning Disabilities, Journal of Learning Disabilities, 161, 20-21.
Loranger,A.(1994) The study strategies of successful and unsuccessful High School students, Journal of Reading Behavior, vol.26.
Melitz,A. Melitz,z. (1995) Learning Strategies, Institute of Learning improvement. Beer-Sheba.
Sharoni,y. (1990)Special Education, Unit 4. The Open University, Tel-Aviv.
Sharan,S. Sharan,Y Learning Disabilties, Sifriat Hapoalim, Tel-Aviv.
Tovely,A. Vauhl,A.(1991)Reading as an Interactive Process between Principals of teaching how to Read. Open University, Tel-Aviv. Reader and Text.
Vauhl,A. Ardon,R. New Approches to Text Understanding. Principals of teaching how to Read. Open University, Tel-Aviv.

תגים:

חינוך · מטקוגניציה · מיוחד · קריאה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מטה-קוגניציה בשיפור תהליכי קריאה של תלמידים לקויי למידה", סמינריון אודות "מטה-קוגניציה בשיפור תהליכי קריאה של תלמידים לקויי למידה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.