המגזר השלישי ויחסיו עם השלטון הדמוקרטי

תקציר העבודה:

מחקר זה עוסק באבחנות השונות של מוסדות ללא כוונת רווח (להלן מלכ"ר) הקיימות במגזר השלישי. אבחנות שמחלקות את המלכ"רים לסוגים שונים של ארגונים. לרוב הסיווג של ארגון מסוים מצביעה על מטרותיו, על המוסדות מולם הוא פועל ועל סיבת היווצרותו. מחקר זה מציע אבחנה נוספת.
דוגמאות לאבחנות קיימות הן: תנועות חברתיות, ארגונים מתנדבים, ארגוני שורשים, קבוצות אינטרס, שמובחנות על פי המטרות ודרכי הפעולה. סיווג נוסף קשור להקמת הארגון שחוקר אותו דרך הפריזמה הכלכלית. דהיינו, האם נוצר מלכ"ר כתוצאה מכשל שוק (ממחסור במוצר או שירות מסוים)? התוספת של מחקר זה היא באבחנה נוספת: מלכ"ר שנוסד כדי לקדם אידיאולוגיה. משמע שמטרתו העיקרית של המלכ"ר היא קידום תפיסות עולם נורמטיביות או עמדות אידיאולוגיות ומשם הוא גוזר את כל פעולותיו.
מחקר זה בוחן שני ארגונים שונים השייכים למגזר השלישי בישראל: האחד הוא ארגון "יד שרה", השני הוא: "התנועה למען איכות השלטון בישראל". הארגון הראשון הוא ארגון המתנדבים הגדול בישראל. ארגון שמקבל תמיכה מהמערכת השלטונית ופועל בשיתופי פעולה עימה. זהו ארגון שבראש ובראשונה מספק שירותים ומוצרים לאנשים המתמודדים עם קשיים תפקודיים יום יומיים, וזאת כדי להשאירם בסביבתם הטבעית (בביתם ובקהילתם). הארגון השני הוא ארגון הקורא לעצמו "כלב השמירה" של הדמוקרטיה בישראל. תנועה, הפועלת לקידום ממשל איכותי בישראל.
בבסיס המחקר תעמודנה שתי שאלות מרכזיות:
1. מהם דפוסי הפעולה בהם נוקטים המלכ"רים: "התנועה למען איכות השלטון בישראל" וארגון "יד שרה" בפעילויותיהם לקידום מטרותיהם מול הממשל בישראל ומול הציבור?
2. איזה הבדלים קיימים בהשוואת התנהגות ובדרכי הפעולה, בין מלכ"ר שנוצר כתוצאה מכשל שוק לבין מלכ"ר שנוצר כדי לקדם תפיסות נורמטיביות או עמדות אידיאולוגיות ?
חשיבותו של המחקר מתבטאת בהצגת דפוסי הפעולה השונים שבין ארגונים מהמגזר השלישי. כאשר ההבדלים נובעים ממטרתו העיקרית של הארגון. קביעת מטרתו העיקרית של הארגון תהייה על פי מדרג התכליות שהיא טרמינולוגיה המתבססת על מדרג הסמכויות (זמיר:1996) וגובשה במחקר זה.
תרומתו של המחקר היא ביצירת ובגיבוש טיפולוגיה של ארגון ללא מטרות רווח, שתכליתו לקדם אידיאולוגיה, לעומת ארגון ללא מטרות רווח, שמספק שירותים או מוצרים. מדובר בתרומה תיאורטית, שתהווה תשתית מחשבתית למחקרים שיעסקו במלכ"רים, אפיונם וסיווגם. התרומה האמפירית היא תיאור התנהגות מלכ"ר המקדם אידיאולוגיה כשמדובר בתכליתו ומטרתו, לעומת תיאור התנהגות של מלכ"ר שמספק שירותים או מוצרים מסוימים. התרומה האחרונה היא יישומו הפוליטי של מחקר זה. חשיבות האבחנה היא בנקודת המוצא שהיא יוצרת כלפי הארגון הנחקר. ברגע שחוקר יכול להצביע על ארגון ולהבחין אותו משאר המלכ"רים כארגון שתכליתו לקדם אידיאולוגיה התייחסותו צריכה להיות שונה מכל מלכ"ר אחר, בכל ההיבטים: מקורות המימון וגיוס המשאבים, שיתופי פעולה עם ארגונים מהמגזרים האחרים, שיתופי פעולה עם המערכת השלטונית ועוד. אלה יוכלו להצביע על תלותו במערכת השלטונית, או התנגדותו אליה ולהוסיף על מהימנותו של הארגון. יש חשיבות מרובה לגורמים המממנים בכל הקשור לארגון המקדם אידיאולוגיה, כך יהיה אפשר לדעת אם הארגון הוא כלי שרת בידי מממניו. החשיבות מקבלת משנה תוקף כאשר המגזר השלישי גדל וצובר יותר כוח ועלול להוות מוקד כוח חלופי למערכת השלטון.
מחקר זה עוסק בשני מקרי בוחן ומשווה ביניהם. אחד ממקרי הבוחן הוא המלכ"ר שמספק שירותים ומוצרים ומקרה הבוחן השני הוא מלכ"ר שמקדם אידיאולוגיה. הבחינה תהייה דרך תיאור מטרותיהם ומכאן גם פעולותיהם של שני הארגונים מול המערכת השלטונית ומול ציבור האזרחים. במילה פעולותיהם, הכוונה היא לחשיפה בתקשורת, הצהרות, שיתופי פעולה, עתירות לבית דין גבוה לצדק, החתמה על עצומות, פעילויות מחאה ועוד.
שאלת המחקר היא: במה שונה דפוס הפעילות של ארגון שמקדם אידיאולוגיה ממלכ"ר שמספק שירותים אל מול הציבור והמדינה?
שיטת המחקר: מקרה הבוחן, Case Study יהווה את הבסיס למחקר זה.
החשיבות בשימוש במקרה בוחן במקרה שלנו הוא לצורך יצירת הבחנה בין שני סוגי מלכ"רים (על ידי השוואה): הראשון הוא המלכ"ר שנוצר מכשל שוק ומעניק שירותים חסרים. השני הוא מלכ"ר שנוצר ע"מ לקדם אידיאולוגיה. מחקירת שני מקרי בוחן האחד הוא "התנועה למען איכות השלטון בישראל" והשני הוא ארגון "יד שרה", אצור פרמטרים שבעזרתם אוכל להשוות בין ארגונים מהמגזר השלישי ולהבחין לאיזה סוג הם שייכים. ממחקר זה אוכל לדעת על מה יש להסתכל בעתיד בארגונים מהמגזר השלישי.
הבסיס למחקר זה הם מחקרים קודמים שעוסקים במגזר השלישי בכלל ובארגון ללא כוונת רווח בפרט וביחסיהם עם השלטון הדמוקרטי. ההגדרות והמושגים לקוחים מתוך המחקרים האלה על מנת שיהוו בסיס להשוואה עם ארגונים אחרים מהמגזר ולא רק לשני מקרי הבוחן של מחקר זה. ניתוח תוכן החומרים הכתובים של הארגון ופרסומיו, ישמשו כחומר אמפירי להצגת האידיאולוגיה שהארגון מקדם. דרך פעולותיו והפרויקטים אותם מקדם הארגון אזהה את האמצעים בהם הוא מקדם את עצמו הן מול השלטונות והן מול הציבור הרחב. פרסומים שיצאו אודות הארגון בתקשורת ישמשו כמראה המשקפת את התגובות לפעולות הארגון.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א' - סקירת ספרות
מלכ"ר, מוסדות ללא כוונות רווח - המגזר השלישי והמדינה
המגזר השלישי - תפקידו ומקומו במדינה הדמוקרטית
הגישות המקובלות לדיון במגזר השלישי
סוגי ההבחנות הקיימות בספרות המחקרית בין ארגונים מהמגזר השלישי
מדינת ישראל והמגזר השלישי
הגישה הביקורתית
עידן המשילות החדשה
אידיאולוגיה
מדרג הסמכויות - קידום אידיאולוגיה או אספקת שירותים (מדרג התכליות)
חשיפה בתקשורת
דרכי פעולה - מלמטה למעלה
חשיבות המקורות המממנים והזיקה אליהם
מסגרת המחקר, תיחום המחקר, מטרת המחקר, שאלת המחקר, ציפיות המחקר, שיטת המחקר ומבנה המחקר
פרק ב' - "התנועה למען איכות השלטון בישראל"
התנועה למען איכות השלטון בישראל - רקע
דרכי הפעולה של התנועה למען איכות השלטון בישראל
עידן המשילות החדשה - בתנועה למען איכות השלטון בישראל
סיכום
פרק ג' - ארגון "יד שרה"
ארגון "יד שרה" - רקע
דרכי פעולה - ארגון יד שרה
עידן המשילות החדשה - בארגון יד שרה
סיכום
פרק ד' - השוואה
דרכי הפעולה (התנהגות): התנועה למען איכות השלטון בישראל וארגון יד שרה
אזכורים באינטרנט - השוואה וניתוח
פרק ה' - מסקנות
רשימת מקורות

קטע מהעבודה:

תגים:

מגזר שלישי · שלטון דמוקרטי · מערכת שלטונית · יד שרה · מקרה בוח · ן התנדבות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המגזר השלישי ויחסיו עם השלטון הדמוקרטי", סמינריון אודות "המגזר השלישי ויחסיו עם השלטון הדמוקרטי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.