ניתוח נאומי צדאם חסין כדרך מו"מ עם העם העראקי

תקציר העבודה:

משא ומתן הוא בדרך כלל תהליך בין שני שחקנים לפחות: צד אחד מעלה סוגיה וצד שני מגיב, עד להגעה לעמק השווה. הנושא בו עוסקת עבודה זו, נאומיו של צדאם חסין, עשוי להראות תמוה בהקשר זה. האם שווה משקלו של נאום למשקל משא ומתן? האם בדיקטטורה העראקית מתקיים בכלל משא ומתן בין השליט לבין הנשלטים?
האם נחוץ משא ומתן בדיקטטורה? האם טיפוס הדיקטטור, וכרגע לא חשוב אם אחד מארץ במרכז אמריקה או מארץ באזור המסופוטומי, רוצה לשאת חן בעיני עמו? ולמה לו לדיקטטור, המולך בתוקף שלטונו על הכוחות הבטחוניים, לשאת חן בעיני עמו? כלום לא מספיק לו שהעם אינו יכול להדיחו והוא חייב לזכות במנת האהבה שלו? ובהנחה כי מנת האהבה חיונית, עם שונא נוטה להתמרד, כיצד ייצור הדיקטטור קשר ישיר עם בני עמו (או "בניו", בלשונו)?
הנחת המוצא כאן היא כי "המנהיג הוא תבנית נוף מולדתו", ולפיכך יידע כיצד לשווק את עצמו ואת פעליו לציבור הילידי. הפער הוא בין הידע לבין הביצוע: מטרה נוספת אליה תידרש העבודה היא הערכת ביצועי השיווק של צדאם חסין, מטרה שבסופו של דבר ניתן לראות את תוצאותיה על פני השטח. בעיה שתיווצר היא כי לא ניתן יהיה
להגיע להערכה מדויקת ומהימנה של כל נאום, מאחר ולא קיים מנגנון של היזון חוזר בעראק של צדאם. הערכת הביצועים, אי לכך, תהיה ברמה של "השערה מלומדת".

הנושא המתודולוגי והבעיות הנובעות ממנו יתוארו בפרק הראשון. האם ניתן לבודד משתנה אחד, הנאום, בתוך מערכת שלמה של דרכי העברת מסרים ולאמוד את השפעתו? מהי הבעיה הנומינלית שמציב המושג "העם העראקי"? בתווך יתואר תהליך העבודה ויאמרו מספר מילים באשר לקריטריונים כלליים לפיהם ניתן לבקר ולנתח נאומים.
ניתן לעמוד על דפוסים קבועים בנאומים, אם בממד הצורני שלהם - אופי הפתיחה, האמצע והסיום, אם במוטיבים החוזרים, ואם בממד התכני - הנושאים החוזרים על עצמם. כאן גם יורחב הדיון אודות מטרותיו הגלויות וקצרות הטווח של חסין, שעיקרן גיוס תמיכה עממית בו ובמשטרו.
כהמשך לניתוח הדפוסים הקבועים, תורחב היריעה בפרק הרביעי באשר לדמויות המופת ואירועי המפתח המופיעים תדירות בנאומיו של חסין. לכל דמות או אירוע סיפור היסטורי "מדעי", ולצדו סיפור מיתולוגי בעל משמעויות מורליות שונות.
הסיפור המיתי והשימוש שעושה בו צדאם כדי להסביר לקהלו את אירועי ההווה יעמוד במוקד הדיון, אם כי לא יזנח "הסיפור האמיתי".

בעבודה זו נסקרו כ-40 מנאומיו של צדאם חסין, ברובם נאומים שנישאו בתקופת מלחמת המפרץ השניה (1991), ומקצתם נאומים שנישאו בעת האחרונה (2000-1) גם לאחר הרס מגדלי התאומים. המונח "נאומים" כולל תחתיו מספר סוגים של גילויי דעת פומביים אותם פרסם צדאם.

תוכן העניינים:
פתיחה
1. מתודולוגיה
שלוש בעיות מתודולוגיות
כמה נקודות שיש לתת עליהן את הדעת בעת קריאת נאום
2. לכתוב היסטוריה עראקית
להעביר את המסר בפשטות
מהי ההשפעה?
3. נאומיו של צדאם חסין - דפוסים קבועים
נוסחות קבועות
נושאים חוזרים
4. דמויות ואירועים היסטוריים
5. מטרות סמויות בנאומיו של צדאם חסין
מטרה סמויה: נאומיו של צדאם חסין כניסיון ליצירת בסיס לזהות העראקית
מטרה סמויה: ג'באריה בנאומי צדאם חסין והצדקת התבוסה
6. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספח א': צדאם מבהיר עמדות לאחר התמוטטות מגדלי התאומים
נספח ב': תמצית מנאומיו של צדאם מראשית מלחמת המפרץ ועד סיומה

מקורות:

נקש, לכתוב היסטוריה עראקית, זמנים, 1999
The Foreign Broadcast Information Service, Daily Report: Near East and South Asia (Hereafter, FBIS, NES), 1.9.95.
בנג'ו, עראק של צדאם, 1992,
Mustafa, the Crisis of Arab Historiography, 1988,.
סיון, מיתוסים פוליטיים ערביים, 1997
Lewis, The Political Language of Islam, 1988,.
IRAQ Country Profile, in the Economist World in Figures 1999
Lewis, "Political Language of Islam", 1988, .
Abu Khalil, "Al-Jabariyyah in the Political Discourse of Jamal 'Abl al-Nasir and Saddam Husayn: The Rationalization of Defeat", 1994, .
גולדציהר, "הרצאות על האיסלם", 1951
Darwish, "Heroes and Legends", 1998.
בנג'ו, "מונומנטים, זיכרון ופוליטיקה בעראק של צדאם", 2001
Dawisha, "Identity and Political Survival in Saddam's Iraq", 1999.
Yaphe, "Tribalism in Iraq, the old and the new", 2000. Baram, "Neo-Tribalism in Iraq: Saddam Hussein's Tribal Policies 1991-96", 1997
Abu Khalil, "Al-Jabariyyah in the Political Discourse", 1994.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ניתוח נאומי צדאם חסין כדרך מו"מ עם העם העראקי", סמינריון אודות "ניתוח נאומי צדאם חסין כדרך מו"מ עם העם העראקי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.