פעילותו של לאס קסאס למען האינדיאנים

תקציר העבודה:

תפקידה של הדת באמריקה הלטינית היה חשוב מאוד, גם לפני פלישת הספרדים וגם אחריה, עד ימינו אנו. יחד עם כיבושה הפיסי של היבשת התנהל כיבוש רוחני נרחב ביותר שהמיסיונרים הקתולים היו חלוציו הראשונים. הכנסייה הקאתולית חרתה על דגלה את נס ניצור הילידים מן הרגע הראשון וביקשה למלא במסריה את החלל שנוצר עם קריסת האלילים הישנים של האינדיאנים שמכל בחינה הכזיבו ולא מלאו את המשימות והיעדים והתכונות שמאמיניהם יחסו להם. על תפקידה החשוב של הכנסייה הקאתולית מן הימים הראשונים לכיבוש ניתן ללמוד היטב מן הקטע הבא:
"It would be difficult to exaggerate the role of the Church in Spanish and Portuguese America. Though there were, as elsewhere, lax priests as greedy for wealth as some of the worst settlers, and whose moral life was far from blameless, the official attitude of the Church and the purpuse and performance of many churchmen was benevolent and, in the light of prevailing ideas, wholly admirable". *1

יתכן שמילים חמות אלה נובעות מסימפטיה מוקדמת לכנסיה הקתולית ומרצון להציגה כ"גיבורה הטובה" של הכיבוש, בניגוד ל"שחקנים" אחרים שהפגינו בו את מידותיהם השליליות ביותר, אולם מילים ותיאורים כגון אלו המהללים ומעלים על נס את פעולתם של המיסיונרים ממלאים מקורות רבים בהם השתמשתי לצורך כתיבת חיבור זה. לצורך תיאור פעילות המיסיונרים וניצור האינדיאנים שבא בעקבות פועלם ניתן להשתמש במשל העממי הידוע הגורס כי "הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק". אכן האנרגיה שהשקיעו המיסיונרים בניצורם של האינדיאנים היה רבה לאין שיעור, והאינדיאנים, בניגוד לעגל המתואר במשל, לא היו זקוקים לאמונה הנוצרית באופן הכרחי, אם כי ניתן לומר בראיה היסטורית כוללת כי שאבו ממנה יתרונות מסויימים.

כל חיבור העוסק בפעולה המיסיונרית הנרחבת של הכנסיה הקתולית באמריקה הדרומית בשנים הראשונות שלאחר גילוי היבשת ובפעולת הניצור של האינדיאנים שם לא יכול שלא להקדיש חלק נרחב ממנו לדמותו של הנזיר הדומיניקני בארתולומיאו לאס קאסאס.
לאס קאסאס היה מגינם של האינדיאנים בויכוחי ויאדולאיד 1550-1552 והיווה יריב רב משקל לספוולדה שסינגר על הכיבוש הספרדי באמריקה בכל תוקף, והצדיק כמעט כל פעולה שתכליתה לנצר את האינדיאנים ואת המלחמה בהם כבעובדי אלילים. לאס קאסאס הפריך את כל טיעוניו של זה בציטטות ובדוגמאות מן המקורות הנוצריים.
לאס קאסאס מגלם בדמותו שילוב של איש רוח הבקי היטב ברזי התיאולוגיה והסכולסטיקה הקתולית וגם איש מעשה בעל קשרים רבים בממסד הפוליטי של ספרד. בשעה גורלית כל כך עבורה, היתה זקוקה הכנסיה הקתולית לא רק לאידיאולוגים ותיאולוגים כי אם גם לאנשים מוכשרים שיוכלו לתרגם את כל אלו לשפת המציאות. פעילותו הבלתי נלאית של לאס קאסאס למען האינדיאנים באשר הם הפכה אותו לפטרונם ולאישיות שפעלה בצורה הכי יעילה והכי תכליתית למענם:
"The Dominican Bartolome de Las Casssas was by no means the only great and charitable figure who defended the rights and sought to protect the welfare of the Indians". *2

לאס קאסאס היה דמות שנויה במחלוקת. החולקים עליו טוענים כי הוא הגזים על מנת שעמדתו כלפי האינדיאנים תתקבלנה. נזירים פרנסיסקאנים טענו כי דווקא האינדיאנים התייחסו באכזריות לנוצרים ואילו הנוצרים התנהגו ככובשים נדיבים. לא זו אף זו- האינדיאנים היו מעלים קורבנות אדם והנוצרים מנעו זאת מהם
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את פעילותו של לאס קאסאס למען האינדיאנים מבחינה מדינית ומעשית. תכליתה הוא לבחון את האמינות של כתביו על פי שני חוקרים עיקריים WAGNER ו- HANKE .

WAGNER היה אמריקני שמוצאו מגרמניה. הוא נולד בשנת 1862, לאביו שהיה סוחר. בשנתו ה- 1 ביקר בספרד. בשת 1884 הוסמך באוניברסיטת ילל ומעיקרו קנזס הוא החל לעסוק במסחר. היתה זו התקופה בה קנסז התמלאה בתושבים שערכו טבח בבופלו שהיו באזור. ב- 1916 הוא עבר למקסיקו ומשם לצילה, והתחבר לסופר יוסף טריביו מדינה, ששכנע אותו לכתוב את ספריו.
HANKE היה גם הוא ממוצא גרמני אולם חי בתקופה מאוחרת יותר מWAGNER. הוא למד באוניברסיטת בוסטון מדעי המדינה והתגורר בטורונטו. היו לו חברים באמריקה הלטינית, בהם הוא נעזר בכתיבת ספריו.
------------------------------------------------------------
1. "The Cambridge History Of Latin America", Volume 1, Edited by Leslie Bethell, Cambridge University press, London, 1984, p. 197.
2. "Western Expansion and Indigenous Peoples", Ed. Sevilla- Casas Elias, Mouton

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2. תאור פעולות המסיון באמריקה
2.1 תכלית פעילות המסיון
2.2 המיסיונריות - אופי הפעילות וקבלתה ע"י הילידים
3. לאס קאסאס מליץ היושר ומגינם של האינדיאנים
4. סיכום ודיון
5. מקורות

קטע מהעבודה:

מקורות:

" The evangelization of America was conducted in its opening stages by members of the regular orders, as distinct from the secular clergy, the first missionaries to reach Mexico were Franciscans, The `twelve apostels' under the leadership of Fray Martin de Valencia, who arrived in 1524".
שאלה מסקרנת שראוי לעמוד עליה היא מה הניע את משלחות המיסיון להגיע לאמריקה הדרומית במשימה לנצר את האינדיאנים בה, מה העניק להן את המוטיבציה המיוחדת לעשות זאת בתנאים קשים ביותר, מלבד השליחות שהוטלה עליהם במקומות מוצאם, והצורך המבני והארגוני של הכנסייה בפעולה חיובית.
גילויה של אמריקה היה מלווה באלמנטים דתיים ומיסטיים רבים שנבעו בין היתר מן העיתוי - סוף המאה ה-15 להיוולדו של משיח הנוצרים ישו, נקודת זמן מתאימה מאוד לשובו של המשיח אל העולם ולכנונה של מלכות האלוהים הנכספת.
קו מחשבה נוסף שהובע ע"י מיסיונרים אחדים נבע מן התחושה שאירופה הינה יבשת מושחתת ביסודה המושתתת על חטא וסופה שתזכה לנחת זרועו של האל הזועם ביום נקם ושילם. אמריקה והילידים התמימים שלה שלא הושחתו כפי שהושחתו תושבי אירופה יכולים לשמש תחליף ליבשת הישנה והרקובה ומקום מקלט לנוצרים המבקשים לקיים את מצוות
האל ודרישותיו. הגאולה והישועה הנוצריים זמינים יותר ובטוחים באמריקה, אולם קודם לכן יש להפוך את תושביה לנוצרים מאמינים.
גם עליית גורמים פרוטסטנטים באירופה של אותו זמן ואובדן מליוני מאמינים קאתולים לטובת הפלגים הללו היוו גורם מאיץ לפעילות המיסיונרית באמריקה בה נמצא כר עצום ורחב של קהיליות בני אדם שיצטרפו לנצרות וימלאו את מקומם של אלו שזנחו אותה.
המיסיונריות - אופי הפעילות וקבלתה ע"י הילידים
אחת הפעולות הברוכות ביותר של המיסיון במשך חמישים השנה הראשונות מאז גילוייה של אמריקה היה ביטולה של העבדות שנכפתה על האינדיאנים כל ידי המתיישבים הספרדים שהיו זקוקים להם ככוח עבודה זמין וזול. ביטול העבדות נעשה לאחר שתדלנות רבה של נזירים ומיסיונרים רבים וסופו של דבר שהסמכות העליונה של הנוצרים הקתולים
- האפיפיור - הוא שהורה על הביטול המוחלט שלה:
... the declaration of Pope Paul III in 1537, which affirmed that the Indians were fit to become Christians and that even if they did not embrace the faith they were not be enslaved or have their possessions taken from
them".
מסמך "הדרישה" שנוסח בעיר בורגוס והגדיר את הזכויות של הכתר הספרדי בארצות אמריקה ואת היחס לאינדיאנים נערך ונחתם במידה רבה כתוצאה מלחץ בלתי פוסק ומפעולה נמרצת של נזירים ומיסיונרים שפעלו בדרום אמריקה והביאו את רשמיהם לכלל ידיעת הציבור הרחב ולידיעת הגורמים הפוליטיים הנוגעים בדבר:
"... בראשית המאה השש עשרה התגלגלו בספרד שמועות רבות, אשר הופצו על ידי מיסיונרים דומיניקינים, בדבר ניצולם האכזרי של האינדיאנים, שיעבודם הנורא לעבדות, ובמיוחד על שיעורי התמותה המחרידים שהתחוללו בקרבם לאחר הכיבוש הספרדי. בנסיבות אלה ביקש הכתר הספרדי לגבש מדיניות ברורה ביחס לתגליות ולכיבושים באמריקה".
שיעורי התמותה הללו אכן היו מחרידים. ובכל קנה מידה שהוא ניתן לראות בהם סוג של "השמדת עם", מושג שנהוג להשתמש בו בד"כ בהקשר למאה העשרים. אולם השמדת העם שלאחר גילוי אמריקה בניגוד לזו שבוצעה בעם היהודי בתקופת מלחמת העולם השניה, היתה במידה רבה בלתי מודעת ובלתי מכוונת. כלי הנשק לא היו מתוחכמים וישירים, כי
אם עקיפים. ההלם התרבותי והקושי להסתגל לתרבות החדשה הם שגרמו למותם של מליונים. בפעולותיה של הכנסיה באמריקה הדרומית, וביחוד בניצור שכלל פתח לתרבות המערב, ניתן לראות ככלי שאיפשר לילידים הסתגלות מהירה יותר לשינויים החדים שנכפו עליהם בעל כורחם ומבלי שהיו יכולים להתגונן מפניהם בכל דרך שהיא.
אולם ללא ספק היה המסיון הפעולה החשובה ביותר, בפרספקטיבה היסטורית, של הכנסיה:
"Best known of all the enterprises of the Church were the Indian reducctiones, or missions, in the creations of which the Jesuits were by far the most succsessful. In the River Plate basin they spread from Asuncion in Paraguay to what is now southern Brazil, Uruguay and northern Argentina".
ההילה והיוקרה שנקשרו לפעילות המיסיונרים באמריקה הדרומית נבעו בעיקר מן הפעולה החלוצית שלהם שנערכה בתנאים קשים ביותר מכל בחינה שהיא חברתית ופיסית. משלחות המסיון סבלו מאוד ונתקלו בקשיים רבים במהלך פעילותן. המשימה היתה קשה מאוד מבחינה אובייקטיבית. ובנסוף לכל הקשיים הללו נמצאו המיסיונרים בתווך בין
המתיישבים לבין הילידים. סיטואציה מסובכת מאוד:
"Some of these missions suffered at the hands of the bandeira was directed against the Jesuit reducciones, which were forced to retreat...
In Brazil they faced even greater opposition than in the Spanish America, for the settlers regarded these paternal theocracies so successfully and profitably cultivating the land under the tax-exempted Jesuit fathers, as wholly unfair competition for scarce labour".
לימוד האינדיאנים את הדת הנוצרית, ויחד עימה בתהליך נלווה את התרבות, המדע והחקלאות האירופים שיפר את מצבם לאין ערוך ממה שהיה בתחילה, ושיפר את יכולת התחרות שלהם מול המתיישבים הספרדים. אולם מבחינות אחרות גרם לסבל, מכיוון שרמת הידע שהצליחו לקלוט ולהפנים האינדיאנים לא היתה גבוהה ובכל מקרה נשארו "נחותים"
ביחס לאירופאים.
מבחינה ארגונית, פונקציונאלית ואידיאולוגית הרוויחה הכנסיה הקאתולית מן הפעולה המיסיונרית, אך קביעת מה הרוויחו האינדיאנים מכך, קשה הרבה יותר, ונראה כי ה"רווח" המיוחס לפעילות זו הוא "רווח" במושגים ומתוך נקודת מבט מערביים:
"These missions admirable in intentions, gave the Indians a sheltered life and in the main, protection against the settlers. The Indians were nominally at least converted to Christianity, and not a few became literate; but in general they were kept in a subordinate condition and the missions did
not helped them to become incorporated into the new societies".
בתחילה נראו האינדיאנים כ"קהל מטרה" קל לקליטת עקרונות הנצרות ולהפיכה לנוצרים אדוקים, אולם התוצאות שהתהוו בטווח הארוך יותר הראו כי פעולת הניצור אינה פשוטה כל כך, וכי קשה מאוד להפוך את האינדיאנים לבני דמותם של תושבי אירופה:
"Very soon, however, the doubts which had always been entertained by some of the missionaries began to rise insistently to the surface. At first it looked as though the Mexican Indians possessed a natural aptitude for Christianity".
למיסיונרים התברר כי הלהיטות של האינדיאנים ורצונם ללמוד את עיקרי הפולחן הנוצרי, נבעו לא מתוך הכרתם העמוקה בנכונות ובאמיתות האמונה הנוצרית, כי אם מסיבות אחרות, מעשיות יותר אולי. הניצחון הספרדי המוחץ על האימפריות בדרום אמריקה הוכיח לדידם ללא ספק את כוחם הכביר של האלים של הכובשים ואת חולשתם של
אליליהם הקודמים. וכפי שהדבר נעשה פעמים רבות על פי הכללים הבדוקים: "המלך מת יחי המלך החדש", או "אם אינך יכול להם הצטרף אליהם" רצו האינדיאנים באלים שיספקו את מה שנדרש מהם.
הקטע שלהלן מתאר את הפעילות המיסיונרית במכסיקו אולם כוחו יפה גם בחלקים אחרים של היבשת:
"... because the discrediting of their own gods by defeat in war created a spiritual and ceremonial vaccum which predisposed them to accept the leaderships of friars as the holy man of a conquering. The simple instruction in the rudiments of the Christianity given by the missionaries, their use of
music and pictures to expalain their messages, and their mobilization of large groups of Indians to construct the great fortress-like convents and churches which changed the architectual landscape of central Mexico in the immidate post-conquest decades, all helped to fill the void left by the
disappearence of the native priesthood and by the collapse of the routine of ceremonial labour governed by the Aztec calendar".
הניגוד הבסיסי שבין דרישות אורח החיים הנוצרי לבין התרבות והמסורת של האינדיאנים באמריקה הדרומית לא תרמו, בלשון המעטה, על קליטתה המהירה של הנצרות בקרבם. מכשול נוסף נוצר עקב העובדה שנאסר על האינדיאנים מלשמש ככמרים וככוהני דת של קהילותיהם ובכך נמנע מהם גישה קרובה, ישירה ואינטימית אל צורות האמונה
והפולחן שבאופן טבעי היתה להם נטייה חזקה אליהם:
"The Indians, forbidden to train as priests, naturally tended to look on Christianity as an alien faith imposed on them by their conquerors. They took from it those elements which suited their own spiritual and ritualistic needs and blended them with elements of their ancestral faith to produce
beneath a simulated Christianity as often vital syncretic religion".
אבל היה זה רק עניין של זמן עד שהתרבות החזקה והשולטת שבאה מבחוץ. תרבות שהדת הנוצרית היא מרכיביה רבי המשמעות ביותר תיקלט ע"י האינדיאנים במזיגה מיוחדת עם דתותיהם ומסורתיהם הקודמות.
לאס קאסאס מליץ היושר ומגינם של האינדיאנים
על פי WAGNER לאס קאסאס היה אחד הכותבים הפוריים ביותר שחי אי פעם וכבתי מנכבדי וראויים לאזכור בשל ההגיון שבהם כמו גם הנפח הכולל שלהם. כתביו כוללים חלק גדול של עבודות פורמליות שהו כינה אותם "ספרים"- ספרים רשמיים קטנים שהוא כינה "טראטאדוס". המכתבים שלו ממוענים בעיר למועצה של האינדיאנים ולמלכי ספרד ורק
מעט מהם אישיים- בנושאים של חשיבות ציבורית, אף ע פי שהו כתב ללא ספק גם מספר כלשהו שם מכתבים אישיים.
לפי WAGNER קסאס הקריא חלק מכתביו העיקריים לפני המלך פרדיננד, אולם הדבר אינו בטוח. מה שבטוח הוא שלאחר מכן הוא נתן חלק מכתביו ליורשי העצר והמשיך לכתוב ללא לאיות גם כשחזר למריקה.
יצירת הגדלה ביותר "TRATADO COMPEOBATORIO שהחלק שפורסם ממנו אינו אלא רכיב בלבד, ובה בזמן את כדי לענות על הוראות ספציפיות, אולי של שופט. היצירה הענקית נכתבה על מת להיקרא בקול רם בויכוחים ציבוריים. שני מחקרי הפריד שלו מוסדו לבעיות פרובציאניות ספציפיות והוצגו עם בקשה לפעולה את רוב הספרים הגדולים.
על מגוון תכונות האישיות בהן ניחן הנזיר הדומינקני ואת השילוב הנדיר בין איש רוח ואיש מעשה, ניתן ללמוד מן השורות הבאות הלקוחות מהקדמה לספר שכולו מאמרים העוסקים בדמותו ובפועלו במלאת חמש מאות שנה להולדתו:
"Las Casas was a MAN OF ACTION, a vehement polemicist, a shrewd politician. He carried out his work with the traditional furia of spainard. He was a pioneer in what has been called the "first social experiment in America". He crossed the Atlantic ten times, sailed the Pacific, traveled in cessantly
in the Caribbean Sea. He particulary carried out his humanistics work before the colonial Audiencias, and in the courts ofFerdinand II, Charles V, and Phillip II."
על אישיותו ופועלו של לאס קאסאס ניתן לכתוב רבות אולם הסיבה העיקרית לכך שהקדשתי מספר משפטים לדמותו היא משום רצוני להראות את נפתולי דרכיה של ההיסטוריה, ואת צרות האופקים בה ניחנים גם האצילים והמוכשרים שבבני האדם.
לאס קאסאס היה מליץ היושר ומגינם של האינדיאנים בתקופה הגרועה ביותר בתולדותיהם, תקופה בה הוחרבו חברותיהם, תרבותיהם דתותיהם ואליהם, בתקופה בה הפכו מאדוני ארצם, מאנשים חופשיים ומאושרים (לפי עדות תיירים אירופים) לעבדים, לחסרי קרקע ולממוקמים בתחתית המידרג החברתי החדש.
תוצאות הסניגוריה שלימד לאס קאסאס על האינדיאנים ששועבדו לעבדות, היתה אולי מבלי שים לב ובלי כוונה, פתח להיווצרותה של טרגדיה נוראית נוספת בתולדות המיפגשים בין העולם הראשון לשאר העולמות. לאס קאסאס שנזעק בראותו את מצוקתם הנוראה של העבדים האינדיאנים, פעל במרץ רב לביטול העבדות ואף הצליח בכך. אולם היבשת
החדשה היתה זקוקה לכוח אדם רב שיעבדה, האינדיאנים הוכחו כלא מתאימים למשימה זו, הם היו חלשים ולא מורגלים לעבודה ממושכת ומפרכת בתנאים קיצוניים. זו היתה גם אחת הסיבות העיקריות לכך שביטול העבדות שלהם התקבל יחסית בקלות על ידי המתיישבים הספרדים. כוח האדם שנמצא המתאים ביותר למשימה זו היו עבדים אפריקאיים.
הצידוק המוסרי להבאתם לאמריקה כעבדים נמצא על ידי לאס קאסאס. לטענתו השחורים לא היו בני אדם כאירופים או כאינדיאנים משום שחסרו נשמה. הם היו בהמות בדמות אדם, ולכן מוצדק ומוסרי להשתמש בהם בתור עבדים. מקצת מהטיעונים בהם השתמש יריבו בוועידת ויאדולאיד ספוולדה שימשו עתה את לאס קאסאס על מנת לקדש את סחר
העבדים שהפך להיות ענף כלכלי ממדרגה ראשונה במשך מאות שנים וגרם לסבל בל ישוער לאוכלוסיות של מליונים באפריקה ובאמריקה.
על החשיבות של השחורים להתפתחות כלכלת אמריקה הדרומית (והצפונית) ניתן ללמוד מן השורות הבאות:
"It is probably true to say that there would have been little agrarian colonization in the tropical lowlands of Latin America without the Negro, for the native lowland amerindian was neither accustomed to hard labour nor able to maintain sustained physical effort in humid heat. The experience of
the early seettlers in Hispaniola was repeated elsewhere, not least in Brazil; the Amerindian died or ran away. This was the basic cause of the developement of the Negro slave trade; this the motive for the briefly held view of Las Casas that Negro slaves should be taken to the New World".
ייתכן שגם לולא לאס קאסאס היה מתפתח סחר העבדים מאפריקה כפי שהתפתח, וכי הוא רק שימש תמרור דרך שהכשיר את מעברן של הספינות עמוסות סחורה אנושית, חסרי נשמה לפי ראיית האירופים. אולם אין ספק כי יש אירוניה היסטורית מרושעת בכך שמגינם הנלהב של קבוצת אנשים מסויימת הופך ל"שטן" עבור קבוצה אנושית אחרת.
ובהערת שוליים ראוי לציין כי השחורים שהגיעו הפכו להיות רובם ככולם מאמינים נלהבים ומסורים של הדת הנוצרית קתולית מהר יותר ובקלות רבה מאשר האינדיאנים אותם חפצו המיסיונרים כל כך לנצר.
לפי ווגנר לאס קאסאס יכול להיקרא יותר מגינים של האינדיאנים מאשר "המורה הרוחני שלהם" היות והוא לא היה מטיף. תפקידם של המיסיונרים בתהליך הפיכתה של אמריקה הדרומית ללטינית היה חשוב ביותר. לפעולות המיסיונרים הקאתולים באמריקה שמור תפקיד חשוב ביותר בתולדות "הכיבוש הרוחני" של העולם החדש. מיסיונרים
דומיניקנים, פרנציסקנים וישועים, הפיצו את הדת והתרבות של אירופה הנוצרית, והביאו לניצורם של מיליוני אינדיאנים בעולם החדש. בוערים בלהט אמונתם, ופעמים רבות תוך סיכון עצמי רב ביותר, הם יצאו אל המעמקים הלא נודעים של יבשת אמריקה כדי להביא את אור האמונה הנוצרית אל האינדיאנים, אשר מעולם לא שמעו על דבר בשורת
הגאולה והישועה של ישו
הסיבה העיקרית שבשלה קובע וגנר כי קסא לא היה מיסריוני היא כי הוא לא למד את שפתם של המקומיים. כמרים אחרים למדו את שפת המקום ולאחר תקופה קצרה יכלו לקרוא ולכתוב, ואילו קסאס, שוגנר מתאר אותו כ"חכם, שנון, חד מחשבה, עשוי ללא חת" לא רצה ללמוד את שפת המקום.
וגנר יודע כי יש שיחלקו עליו אולם לדעתו של וגנר, קסאס עסק במשך 50 השנים בהם היה בפעילות ציבורית- אך ורק למען האינדיאנים. בחלקה הראשון של העזרה היתה זו עזרה חומרית ולאחר מכן- עזרה מול השלטונות. הוא לא שת ליו לרווח של השלטון הספרדי ומספר אנשים הזהירו אותו ללא הרף על כך (לדוגמא פריי פדרו).
הצעותיו הראשונות היו למעשה מעין יזמויות כלכליות ופחות הומניות, ושיקפו את נקודת המבט של מתיישב ביבשת החדשה. ברבות הימים הוא הצטער על כך שנתן לתיאוריו הראשונים אופי כלכלי ולא מוסרי.
בחלק השני של הקריירה שלו, כשכונה כבר פריי ברתולומיאו הוא לא ראה עצמו כלל כמיסיונר. במכתב הראשון שלו משנת 1510 הוא כותב שהוא רוצה לחזור ולפעול בבתי המשפט למען האינדיאנים. כלומר הוא טען עבור האינדיאנים ולא הטיף מעולם בכפרים האינדיאנים. בספרד הוא כונה "ירמיהו של הספרדים" ווגנר מכנה אותו "עורך הדין של
האינדיאנים". זה היה טעות עבורו לעזוב את בתי המשפט ולהיות בישוף, לדעת וגנר. כבישוף הוא היה כישלון כי התקוטט עם המושלים המקומיים וסוחרי העבדים.
לדעת וגנר מחשבתו של קסאס לא השתנתה לאורך כל הזמן, אולם היה קשה לשכנע את הספרדים. הוא רצה להשתחרר מהאנקומנדה שפעלה משנת 1502 וב-1515 קיבלה זכויות מלאות על קובה ופרו. הוא טען כי האנקומנדה הורסים את המדינה ואת אוצרותיה. ב- 1515 הוא ראה מספיק מחזות כדי לתאר ולהפחיד את כל שומעיו במעללי האנקומיאנדה.
הוא טען בעיקר נגד הניצול , ופרסומיו הגיעו לשיא בשנת 1531 כאשר היה מושל פורטו דל פלטה. הוא בין כי האפיפיור הוא זה שממן את האוקומנדה ונותן לה גיבוי.
לפי קסאס, הפעילות המיסיונרית לא התמקדה רק בקירוב הלבבות של האינדיאנים ובהפנייתם אל האמונה הנוצרית, אלא גם בפעולה פוליטית, חברתית וכלכלית למענם, ובשתדלנות אצל הגורמים הפוליטיים למען הטבת תנאי החיים של האינדיאנים והיחס אליהם מצידם של המתיישבים במושבות החדשות. יתכן שהיה בכך אינטרס חיוני להצלחת
הפעולה המיסיונרית, מכיוון שיצירת ברית ושותפות בין המיסיונרים לבין קהל היעד שלהם מגדילה באופן ממשי את הסיכויים שאלו יקבלו עליהם את הדת הנוצרית. מבחינה מעשית קשה מאוד לנצר עבדים שחיו לפי כל התיאורים חיי אושר חופשיים מדאגות, ולהטיל עליהם את דת משעבדיהם ומנצליהם, למרות שבמקרה הצפון אמריקאי, למשל,
קבלו העבדים השחורים רובם ככולם את הדת הנוצרית פרוטסטנטית של בעליהם, אך תהליך זה נעשה לא מעט מכיוון שאבדו כמעט כל קשר עם תרבותם הקודמת לאחר תהליכי הפירור והפירוד שעברו יחד עם חברתם במהלך עשייתם לעבדים. כך או כך, האופן בו מקבלות קבוצות חברתיות את הדת ועימה גם את האידיאולוגיה של משעבדיהן זקוק
ומחייב עיון ומחקר נרחב. ומעבר לאינטרסים השונים שנסקרו לעיל, לדעת קסאס היה הפן המוסרי חשוב מאוד בהסברת הפעילות המיסיונרית ולו רק משום שלנגד עיניהם של המיסיונרים נשקפה התרבות המפוארת והמושלמת מבחינות רבות של האינדיאנים, שעברו מהפך חד ביותר בתקופה קצרה מאוד. רחמים ורגשי אשם נקוו בלבם של המיסיונרים,
ללא ספק, כפי שמתגלה בכתבים של רבים מהם מאותה תקופה.
קסאס מגדיל לעשות והוא דורש פיצויים והאנקומיאנדה לאינדיאנים. כלומר למעשה הוא הזיק לכלכלה הספרדית שנשענה על עבודת הילידים במקומות אותם כבשו. הילדים עבדו במכרות ובבניה.
המיסיונרים רצו להפיץ את הדת הנוצרית בקרב האינדיאנים ולהפכם מבני בלי דעת לאנשים בעלי בינה "נוצרית", אולם פעמים רבות חטאו הם ומדיניותם בכך שהתייחסו אל האינדיאנים כאל ילדים חסרי דעת ומשוללי שיקול הגיוני, ובכך מנעו מהם את כרטיס הכניסה לקהל אנשי התרבות ואת ההשתתפות הפעילה בחיי הדת והרוח החדשים
שלהם. והדת מבחינות רבות, הן תיאולוגיות רעיוניות והן מבניות ארגוניות (ויש לזכור כי הכנסיה הקתולית היא מן הארגונים הגדולים והמסועפים ביותר שידע העולם מעודו) דורשת בגרות שיתוף פעולה, מוביליזציה של פרטים מקהילותיה, תקשורת דו כיוונית וכו" ולא רק קבלה סבילה שלה על ידי המאמינים. אם כי פעמים רבות נראה
שהדבר הוא כך. דרישה נוספת ההכרחית לדעתי בכדי שדת חדשה תיקלט במקום חדש ע"י מאמינים של דת אחרת היא ההתאמה לתנאים, לתרבות, למנטליות ולהיסטוריה של המקום ושל תושביו, ומתן משמעות לתנאי החיים ולמציאות של המקום, וכל זאת ההקשר למסורות הקודמות שלא ניתן לשרשן באחת ולהחליפן באופן מכני כאילו היו "בגדים
בלויים".
לאור הפגיעה התיאורטית בכלכלה הספרדית, קסאס הפך לאיש השנוא ביותר בספרד.
ההיסטוריונים אוהדים להזכיר את האיבה לקסאס בספרד.
לדברי וגנר עדויותיו של קסאס מדויקות. אומנם היו כמה עדויות בהן חזר בו לאחר מכן לדוגמא העדות כי היו באמריקה הלטינית מליון תושבים ולאחר כמה שנים שינה את גירסתו לשלוש מליון, אולם למרות זאת תיאוריו לא נתונים בספק. לקראת סוף המאה ה- 16, לדברי קסאס נשארו באמריקה רק 10% מהתושבים שהיו בה בתחילת המאה
ובמקומות שונים הם הוכחדו כליל. קסאס תיאור את ההכחדה אולם תיאוריו האחרים מזעזעים. במקום אחד הוא מתאר את האינדיאנים ששופדו על מקל ונשרפו לאיטם מעל מדורה. על כל ספרדי שהיה נתפס ונהרג, נהרגו מאה אינדיאנים. ספרדים שהואשמו בטרוריזם זכו לעונשים קלים ביותר: קנס או מאסר קצר. קורטז עצמו לא נענש כלל למרות
שהנהיג שיטות טרוריסטיות.
בכתביו בשנת 1940 קסאס טוען כי העבדות היא טיפשית. ב- 1540 הוא הקים את התנועה נגד עבדות במקסיקו.
באמריקה הלטינית היו גם עבדים שחורים. לדעת וגנר הניסיון ליחס לקסאס מאבק נגד העבדות של השחורים באמריקה אינה מוצדק, ועל כך השפיע מוצאו מסביליה. אולם בגיל מתקדם הוא היכה על חטא שלא הוקיע את העבדות השחורה. לדעת ונגנר היה זה בגלל התרכזותו באינדיאנים.
וגנר שואל האם קסאס הצליח? תשובתו היא כי הוא הצליח נקודתית. תמיד כשהיה מצליח לעבור את הפקידות ובתי המשפט הוא נתקל במלך והמלכה שלא אהדו את תוכניותיו. מעבר לכך, גם כאשר הצליח להתקין תקנות, הן לא יושמו בפועל- בפקידים הספרדים היו מושחתים.
HANKE, לעומת וגנר כותב כי כתביו של קסאס נחקרו מהיבטים שונים ואין כוונתו להתייחס לכתביו אלא להאיר את העומד מאחוריהם, היות וקסאס הוא האגרסיבי מבין המתארים. הוא טוען כי כתביו של קסאס מופרכים וזאת על מנת לעורר את דעת הקהל. הספרדים ניסו :
to win the Indians to Christianity by peaceful means alone were thwarted by human nature ...".
גורם נוסף שהביא לפעילות המיוחדת של המיסיונרים וביחוד לכל המאמצים והיוזמות הקשורים בהגנה על האינדיאנים ועל זכויותיהם כבני אדם היה קיומה של נצרות הומניסטית שהתחזקה בעידן, שמצד אחד נרדפו וגורשו בו היהודים והמוסלמים בספרד, ומצד שני החלה פריחת הרנסאנס באיטליה, העמדת האדם במרכז המחשבה, המדע והאמנות
ושינויים מרחיקי לכת, דתיים, כלכלים, מדעיים וחברתיים בחלקים מסויימים של אירופה:
"among the first generation of the mendicant missionaries in the New World were many who had felt the influnce both of Christian humanism and of the apocalyptic and millenarian Chriatianity which was such a vital element in the religious life of late fifteenth - and early sixteeth century Europe".
עבור רבים מן המיסיונרים היתה שיבתו של ישו ועימו הגאולה הנכספת תלוייה באופן הכרחי בהתנצרותם של כל יושבי העולם כולו. הקשיים בניצורם של המוסלמים והיהודים שהתמידו בסירובם לקבל את בשורת הכנסייה, והופעתם של גורמים אופוזיציונים בנצרות עצמה והפילוגים שהביאו עימם, הומתקו באפשרות המעודדת לנצר את ילידיה של
יבשת שלמה רבת מימדים, ולבנות אותה כבסיס רב עוצמה להמשך הצלחותיה של הנצרות הקתולית.
המיסיון היה מיוזמותיה המרכזיות והידועות ביותר של הכנסיה הקתולית בדרום אמריקה, אולם בנוסף לו פעלה הכנסיה בתחומים אחרים: כאלו הקשורים בפעילות דתית וחינוכית עבור המתיישבים החדשים, כמו הקמת כנסיות ומנזרים, בתי ספר ומוסדות חינוך אחרים ופעולות צדקה
המיסיון העניק לאינדיאנים הגנה מפני המתיישבים האירופים שחשקו להופכם לעבדים, אם כי התאכזבו מאוד מאי יכולתם להתמודד עם קשיי העבודה שהוטלה עליהם, עבודה שלה לא הורגלו ובמידה רבה לא הוצרכו לה בתקופה שלפני פלישת הספרדים.
המיסיונרים ניסו ללמדם ידיעת קרוא וכתוב שלא היתה מוכרת בתרבותם ובכך העניקו להם נגישות אל התרבות המערבית, ולכל מה שנגזר מכך, תרגמו עבורם ספרים לשפתם, לימדו אותם שיטות חקלאיות חדשות שאפשרו להם להגדיל את יבול אדמתם בה היו תלויים עתה עקב השינויים הכלכליים שחלו במקומות מושבם, והרחיבו במידת מה את
תמונת עולמם שהיתה מוגבלת אף היא כמו תמונת העולם של הספרדים, עם כל ההבדלים בינינן.
ככלל, הנסיונות לנצר את האינדיאנים ולהפוך אותם למאמינים נוצרים אדוקים נחלו כישלון בסופו של דבר. תהליך של שינוי תרבותי ואידיאולוגי יומרני כמו זה שניסו המיסיונרים להוביל דורש כנראה זמן רב והבשלה עד שיניב פאת הפירות המקווים מבחינת יוזמיו.
המיסיון העניק לאינדיאנים הגנה מפני המתיישבים האירופים שחשקו להופכם לעבדים, אם כי התאכזבו מאוד מאי יכולתם להתמודד עם קשיי העבודה שהוטלה עליהם, עבודה שלה לא הורגלו ובמידה רבה לא הוצרכו לה בתקופה שלפני פלישת הספרדים.
המיסיונרים ניסו ללמדם ידיעת קרוא וכתוב שלא היתה מוכרת בתרבותם ובכך העניקו להם נגישות אל התרבות המערבית, ולכל מה שנגזר מכך, תרגמו עבורם ספרים לשפתם, לימדו אותם שיטות חקלאיות חדשות שאפשרו להם להגדיל את יבול אדמתם בה היו תלויים עתה עקב השינויים הכלכליים שחלו במקומות מושבם, והרחיבו במידת מה את
תמונת עולמם שהיתה מוגבלת אף היא כמו תמונת העולם של הספרדים, עם כל ההבדלים בינינן. ככלל, הנסיונות לנצר את האינדיאנים ולהפוך אותם למאמינים נוצרים אדוקים נחלו כישלון בסופו של דבר. תהליך של שינוי תרבותי ואידיאולוגי יומרני כמו זה שניסו המיסיונרים להוביל דורש כנראה זמן רב והבשלה עד שיניב פאת הפירות
המקווים מבחינת יוזמיו.
הטכניקות בהן השתמשו המיסיונרים לרכוש את לב האינדיאנים משכו את לבם. המוזיקה, טקסי הפולחן, הצורות החדשות בהן נתקלו, הדימויים והסיפורים היוו כלים יעילים למשיכתם אלי האמונה הנוצרית כמו גם מסירותם של המיסיונרים שעשו "עבודת קודש" תרתי משמע מבחינת הכנסיה הקתולית. המיסיונרים סיפקו עבודה לאינדיאנים
בבניין בתיהם וכנסיותיהם והתייחסו אליהם כאל בני אנוש - דוגמא אנושית מעודדת בהתחשב ביחס שקיבלו מן המתיישבים הספרדים.
אולם עיקר הצלחתה של הנצרות בקרב האינדיאנים נבע מן הצורך הרוחני ספיריטואלי של האינדיאנים למלא את החלל שנוצר בתחום זה לאחר כשלון אליהם, החרבת מקדשיהם והשבתת פולחנם ע"י האירופים. ומכאן שסביר להניח כי סיבות כגון אלו לא יתרמו לקבלת הנצרות באופן אמיתי, מושרש ועמוק ע"י האינדיאנים
HENKE מביא את דבריו של עיתונאי ספרדי שטען כי קסאס לא היה בשיא השפיות (עמוד 177) כאשר כתב את מה שכתב. אחרים כינו אותו "משוגע". HENKE עצמו טוען כי הוא היה בעל רעיונות מרקסיסטיים וטען למלחמת מעמדות. הוא תיאר את הספרדים כמפלצות ואילו HENKE מתאר אותם כ "אנשים נפלאים שבנו חברה חדשה בעולם החדש" (עמוד
177).
סיכום ודיון
המפגש בין התרבות המערבית המיוצגת על ידי הכובשים והמתיישבים הספרדים והאינדיאנים של דרום אמריקה היה מפגש גורלי ומכריע לשתי התרבויות הללו. מחד נפרץ והתרחב האופק הרוחני של הספרדים. תמונת עולמם שהיתה צרה וקרתנית נוסח שוליה של אירופה של המאה ה15-, עברה זעזוע חריף ומהיר עם גילויים של יבשות, איים
ואוקיינוסים חדשים על שלל תושביהם והאפשרויות המדיניות, ההתיישבותיות והכלכליות הגלומות בהם.
האופקים החדשים הללו גרמו להם לעתים קרובות למה שניתן לכנות שכרון חושים מוסרי שהוביל ליחס מחפיר ומשפיל לאוכלוסיות שהיו כפופות להם. אינטרסים כלכליים קצרי טווח ותאוות בצע הביאו אותם לניצול חסר תקדים של קבוצות בני אדם ולזניחת ערכים בסיסים שהנצרות על פי הדוגמה שלה אמונה עליהם.
מאידך, השתנו כליל האופק הרוחני של האינדיאנים, תפיסותיהם ומושגיהם על העולם וכך גם ערכיהם המסורתיים ואמונותיהם. מעמדם הפוליטי, החברתי והאישי התהפך כמעט בין יום מן הקצה אל הקצה. אליהם הושמו ללעג והתגלו כאימפוטנטים וכחסרי יכולת ביחס לאלה של הכובשים הספרדים שנתקבלו על ידם תחילה כגלגולם של אותם אלים
כוזבים.
תפיסה אחרת של המציאות, שונה לגמרי מזו שהכירו נכפתה עליהם בשל הכיבוש הספרדי וכך התפיסה העל-מציאותית, רוחנית ודתית, בתהליך מהיר יחסית ובלתי נמנע של "אוונגליזצייה" של אמריקה הדרומית. תהליך בו מילאו המיסיונרים הקאתולים תפקיד מפתח לטוב ולרע.
השאלה מה תרם תהליך הניצור לאינדיאנים באמריקה הדרומית נשארה פתוחה כפי שהיתה טרם פתיחתו של דיון זה. החיוב והשלילה שבהפיכת האינדיאנים לנוצרים, מבחינת מעמדם הפוליטי והכלכלי ניתנים לשקילה ולמניה, אולם המשמעות הפילוסופית מוסרית שלהם קשה מאוד לפיצוח ולשקלול היסטורי.
שינוים תרבותיים מרחיקי לכת כמו שהכתיב גילוי אמריקה מראים עד כמה מוגבל הפרט בהערכתם המוסרית של אירועים היסטוריים, ועד כמה כפופים שיקולים מוסריים לשיקולים פוליטיים. ניתן לומר כי תהליך כמו ניצורם של האינדיאנים תוך שלילת תרבותם הקודמת היה נתקל בימינו בהתנגדות נחרצת של חוגים וזרמים רבים בארצות המערב,
אותה תרבות כובשנית ומכשירנית שביקשה לכוף את הטבע תחת מוסרותיו של האדם ולשלוט בו. האינדיאנים שנתפסו על ידי נציגיה כחלק מן הטבע עברו תהליך של כבוש פיסי ורוחני בכדי שיהיו ניתנים למישוג, שליטה, פיקוח וניצול. מובן מאליו שאמות המוסר והערכים של המאה ה- 15 וה- 16 שונים מאוד מאלו של ימינו. אולם עלינו גם
לזכור כי אנו רק שלב ברצף היסטורי ארוך מאוד וכי קץ ההיסטוריה למרות ההצהרות על בואו כנראה שעדיין מרוחק.
על פי ווגנר, קסאס היה מושיע הספרדים ותיאר באופן נכון ובולט את הזוועות שערכו בהם הכובשים, וזאת לעומת HANKE שמתאר את האינדיאנים כמי שנושעו ע"י הספרדים.
הסיבה להבדל יכולה להיות נעוצה בעובדה כי ווגנר חי בתקופה בה היתה התנגדות לאימפריאליזם בכלל ולאימפריאליזם הספרדי בפרט. שלהי המאה18- היו מלאי תהפוכות וחידושים בפוליטיקה בארה"ב. הבעיה שעמדה על הפרק היתה הפיקוח על הממשלות. קשה היה להכריע אם היו שלטונות המדינות או השלטונות המקומיים יותר מושחתים, אולם בכל
מקום היה כר נרחב לשחיתות וההכנסות ממנה היו כמעט בלתי מוגבלות, היות בתי המחוקקים של המדינות ומוסדות העיריות פיקחו על מתן זכויות. אי לכך, אך טבעי הוא הדבר כי אזרחי ארה"ב יהיו ערים לבעיות סוציאליות חברתיות הנוגעות לצדק ניהולי. באותה תקופה עדיין היתה ספרד מעצמה אימפריאליסטית, מושחתת, ששלטה בארצות כמו
קובה והפיליפינים. דבר זה הרגיז את הציבור האמריקני, ויכל להיות כי זו הסיבה לעמדתו של ווגנר.
Hanke כתב את ספרו 50 שנה מאוחר יותר, בשנת 1948 בתקופה בה "גינגיס חאן" של העולם היו הגרמנים ואילו הספרדים היו הסובלים העיקריים, בעיקר לאחר מלחמת האזרחים הספרדית . יכול להיות כי בשל כך הוא הביע עמדות רכות יותר כלפי הספרדים, ועמדות קשוחות יותר כלפי האינדיאנים הנבערים שעד בוא הספרדים הקריבו אנשים
כקורבנות לאלים.
מקורות
זכאי אביהו, אירופה ועולם החדש, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1993.
"Atlantic American Societies", Edited Karras L. Alan And McNeill J. R. , Routledge, London New York, 1992.
Camacho George, "Latin America", Chatham, Britain, 1973.
Hence Lewis The Spanish Struggle For Justic In The Conquest Of America Colombia University Press
"Western Expansion and Indigenous Peoples", Ed. Sevilla- Casas Elias, Mouton Publishers, Paris, 1977.
"The Cambridge History Of Latin America", Volume 1, Edited by Leslie Bethell, Cambridge University press, London, 1984.
Wagner Henry, Bartolome De Las Casas, London, 1910
"The Cambridge History Of Latin America", Volume 1, Edited by Leslie Bethell, Cambridge University press, London, 1984, p. 197.
"Western Expansion and Indigenous Peoples", Ed. Sevilla- Casas Elias, Mouton
"The Cambridge History Of Latin America", Volume 1, Edited by Leslie Bethell, Cambridge University press, London, 1984, p. 196.
Camacho George, "Latin America", Chatham, Britain, 1973, p 36.
זכאי אביהו, "אירופה ועולם החדש", הוצאת אקדמון, ירושלים, 1993, ע"מ 292.
Camacho George, "Latin America", Chatham, Britain, 1973, p 38.
Camacho George, "Latin America", Chatham, Britain, 1973, p 38.
Camacho George, "Latin America", Chatham, Britain, 1973, p 38.
"The Cambridge History Of Latin America", Volume 1, Edited by Leslie Bethell, Cambridge University press, London, 1984, p. 199.
"The Cambridge History Of Latin America", Volume 1, Edited by Leslie Bethell, Cambridge University press, London, 1984, p. 199.
"The Cambridge History Of Latin America", Volume 1, Edited by Leslie Bethell, Cambridge University press, London, 1984, p. 199.
אישיותו ונושאי שליחותו של לאס קאסאס מתוארים בספרים ובמאמרים רבים המעידים על החשיבות הרבה המיוחסת לו בתולדות המסיונריות באמריקה הדרומית וביחסי הכנסיה הקתולית והאינדיאנים.
Camacho George, "Latin America", Chatham, Britain, 1973, p. 33.
Wagner Henry (1910) Bartolome de las casas, pp.241-242
יכול להיות כי חלק מהמגפות נגרמו מחלות שהביאו הלבנים
GREEN T.P., AMERICAN IMPERIALISM IN 1898, MASSACHUSETTS, 1955.
Thomas Hugh, Spanish civil war, New York: penguin, 1986.

תגים:

מסיון · אמריקה · לטינית · מסיונרים · ניצור · נצרות · להתנצר · כנסיה · קתולית · אינדיאני

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פעילותו של לאס קסאס למען האינדיאנים", סמינריון אודות "פעילותו של לאס קסאס למען האינדיאנים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.