ריקודי הרוחות של האינדיאנים

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. מקורותיו ותפוצתו של ריקוד הרוחות
3. ריקוד הרוחות והמאורעות שבאו בעקבותיו
4. הטבח בWounded Knee-
5. דיווחים של מפקדים לבנים
הצהרתו של הגנרל מיילס (Miles):
דיווחים שהעביר הבריגדיר-גנרל Ruger, המחלקה המפקדת של דקוטה:
מברקים ששלח הגנרל מיילס בתחילת המהומות
דיווח של המייג'ור James McLaughlin (הלשכה האינדיאנית בStanding -
Rock) בנוגע למותו של פר יושב
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

למרות שריקוד השמש המשיך להיות מבוצע בקרב האינדיאנים, הרי שבעשורים הראשונים של המאה התשע-עשרה הצטרף ריטואל אחר לרפרטואר הקודש של האינדיאנים האמריקאים כתגובה לתרבות האירופאית. ריטואל זה היה ריקוד הרוחות, שנקרא כך משום הנבואה שנקשרה אל הריקוד חזתה כי המתים
האינדיאנים ישובו ויצטרפו אל האינדיאנים שעדיין חיים, וביחד הם ידרשו בחזרה את העולם האינדיאני מן האדם הלבן. לריקוד הרוחות יש היסטוריה ארוכה ומורכבת. למרות שהוא הועמד במרכז הבמה בתקופת המאורעות שהובילו לתקרית ב-Wounded Knee בשנת 1890, הרי שההיסטוריה שלו שולחת שורשיה
יותר מחצי מאה לאחור, והיא מקושרת לאו דווקא עם האינדיאנים ששכנו בערבות אלא דווקא עם האינדיאנים של מערב נבדה באזור Pyramid Lake, במיוחד בקרב קבוצה של נביאים שאמאניים שנודעו כ"נביאי בתי הקרקע". נביאים אלה השתמשו לעתים קרובות בסאונות תת-קרקעיות (שנקראו בתי הקרקע) כאמצעי
כניסה למצב של טרנס. בין נביאי בתי קרקע אלה התפתח חזיון שובם של הרוחות והתפשט לשבטים ואזורים אחרים.
בשנת 1890 היו האנשים בדרום דקוטה מאוד לא מרוצים. הם חדלו להיות חופשיים לנדוד בערבות. עדרי הבופאלו הגדולים הומתו והאוכל לא הספיק למחייתם. בקיץ של שנה זו, החלו האינדיאנים לבצע את ריקוד הרוחות. התושבים הלבנים שגרו בסמוך לשמורות הפכו להיות מפוחדים מאוד ודרשו מן הממשלה והצבא הגנה, מה שהוביל לטבח ב-Wounded Knee.
בסתיו 1890, נע הצבא מערבה על מנת לאלץ את האינדיאנים לחדול מביצוע ריקוד הרוחות. באחת ההתנגשויות הראשונות נהרג 'פר יושב', נביאם של בני שבט סו.
מספר אנשים ממחנהו של פר יושב החליטו לנוע מערבה לשטחי הזיבורית, משום ששמעו שאינדיאנים אחרים מבצעים שם את ריקוד הרוחות. כשהגיעו, נתפס השבט על ידי חיילים ונלקח לכפר קטן בשם , משום ששמעו שאינדיאנים אחרים מבצעים שם את ריקוד הרוחות. כשהגיעו, נתפס השבט על ידי חיילים ונלקח לכפר
קטן בשם Wounded Knee. בבוקרו של יום ה-29 לדצמבר 1890, אספו החיילים את האינדיאנים והחלו לחפש עליהם ובבתיהם כלי נשק. מישהו ירה ירייה, ומייד החלו החיילים לירות באינדיאנים. כמה מאות אינדיאנים מתו באותו יום, רובם לא חמושים. זו הייתה התקלות הדמים האחרונה בין האינדיאנים האמריקאים
לבין צבא ארצות הברית.
מאמר זה יעסוק בריקוד הרוחות של האינדיאנים מנקודת מבט של הדמוקרטיה והגזענות בארצות הברית של המאה התשע-עשרה.
בתחילה אציג את ריקוד הרוחות, אסקור את תפוצתו המהירה בקרב האינדיאנים ואתאר את המאורעות הקשים שהתרחשו בשנת 1890. בהמשך, על מנת לחדד את התמונה מבחינת היחס שבין האדם הלבן לאינדיאנים, אציג את תמונת המצב כפי שהיא נתפסה בזמנו על ידי הממונים הלבנים שפעלו באזור באותה תקופה. לשם כך אביא מכתבים, מברקים ותיאורים אחרים שנכתבו על ידי האנשים הללו.

מקורות:

Lyons, O., Mohawk, J., Deloria, Jr., V., Hauptman, L.. Berman, H., Grindle, Jr., D., Berkey, C., Venables, R., 1992, Exiled in the Land of the Free, Santa Fe: Clear Light.
McLaughlin, J., 1891, Account of the Death of Sitting Bull and of the Circumstances Attending It, Philadelphia, pp. 135-137.
Miles, N.A., Report of the Secretary of War for 1891, Vol. I, pp. 133, 134, 149.
Mooney, J., 1973, The Ghost Dance Religion and Wounded Knee, New York: Dover Publications, pp. 777-801.
Mooney, J., 1965, The Ghost Dance Religion and the Sioux Outbreak of 1890, Bureau of Ethnology, Annual Report 14, part 2, pp. 771-772.

תגים:

פולקלור · פייאוט · אמריקה · וובוקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ריקודי הרוחות של האינדיאנים", סמינריון אודות "ריקודי הרוחות של האינדיאנים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.