חקיקה בנושא הסתה בארץ ובעולם

תקציר העבודה:

הסתה למעשי טרור בקרב יהודים וערבים כאחד נחשבת אחד הכוחות המניעים פעילות טרוריסטית ומאפשרים אותה. מדינת ישראל נתנה ביטוי לתמיכתה העקרונית בתפיסה זו כבר באחד החוקים המוקדמים שנחקקו בה בנושא - פקודת מניעת טרור, התש"ח 1948. כיום ניתן להצביע על הסכמה בין לאומית רחבה באשר לצורך בהטלת הגבלות משפטיות על הסתה לטרור. לשיא הגיעה הסכמה זו עם אימוצה של החלטה 1624 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2005. החלטה זו קובעת כי על כל המדינות לנקוט צעדים מתאימים, ככל שיידרש ובהתאם למחויבויותיהן לפי המשפט הבין לאומי, כדי לאסור בחוק הסתה לפעולות טרור.
ההחלטה נותנת ביטוי לתפיסה הגורסת כי הסתה לטרור יוצרת אווירה אשר משפיעה על יחידים וארגונים לבצע מעשי טרור ומעניקה להם לגיטימיות. עם זאת, ההסכמה החדשה אינה מצליחה להתגבר על עובדת קיומן של גישות חוקתיות שונות בנושא, והשוני ביניהן מקשה את יישומה. ניתן להבחין בין מדינות שגישתן החוקתית להסתה מאפשרת איסורים ברורים וישירים של הסתה לטרור או לאלימות לבין מדינות אשר הסתייגו מכך לאורך השנים אך מתמודדות כיום עם הצורך לבחון מחדש את גישתן. בין מדינות אלה נמצאת גם מדינת ישראל אשר מקרים שונים של הסתה אשר חלקם יפורטו במחקר זה באים בהתנגשות עם חוק חופש הביטוי. לפיכך, מטרת מחקר זה הינה לתת מענה על שתי סוגיות עיקריות בעניין הסתה:
* האם החוקים העוסקים בנושא הסתה לגזענות, לאלימות וטרור מרתיעים את נבחרי הציבור?
* כיצד מתמודדות רשויות החוק עם העוברים על החוק?
המחקר בנוי באופן הבא: תחילה מוצג פרק סקירת הספרות המציג את המונח 'הסתה' כפי שבא לידי ביטוי בחוק העונשין תשס"ב. בהמשך לכך מוצג החוק בארץ בנוגע להסתה והסתה לטרור בפרט. בשלב הבא בחלק זה מוצג החוק באירופה ובארה"ב כאשר נאמדים ההבדלים בין החוקים בארץ ובחו"ל.
בחלק הבא של העבודה מוצגים שני מקרי בוחן של אישי ציבור: חנין זועבי ומאיר כהנא, אשר פעלו רבות בתחום הפוליטי-ציבורי כאשר חלק ניכר מפועלם גבל ואף חצה את גבול חופש הביטוי והביא לידי הסתה. חלק זה מציג את הרקע האישי של אישי הציבור הנבחרים ואת פועלם בנושא הסתה ותגובת הרשויות השונות להסתה זו.
בחלק השלישי של העבודה מוצג פרק הדיון אשר מציג את ממצאי המחקר בכללותם, סוקר את שני מקרי הבוחן שנבחנו בעבודה ואומד על ניתוח קטגורי של פועלם אל מול התוצאות ש פעולות אלו בידי הכנסת, החוק ובית המשפט העליון. בנוסף חלק זה מציג סיכום של הדברים, מגבלות מחקר זה והצעות למחקר המשך.
המחקר הינו מחקר עיוני-תיאורטי. כלי המחקר בו נעשה שימוש בעבודה זו הינו ניתוח קטגורי של שני אישי ציבור על סמך סקירת ספרות מורחבת וכתבי עיתונות ופסקי דין שונים.
פרק הזמן שבו נבחנת תופעת ההסתה לטרור במדינת ישראל הינם תקופות הזמן בהן כיהן מאיר כהנא, בין השנים 1971-1990 והשנים בהן כיהנה חברת הכנסת חנין זועבי, 1997-2015. הקריטריונים לבחינת מתן מענה לשאלות המחקר הינם פעולות הסתה בקרב שני האישים, דעותיהם הפוליטיות לאורך השנים, פרסומים שונים שפרסמו וכן כתבי אישום שהוגשו נגד השניים במהלך כהונתם בכנסת בשנים שונות. לבחינת קריטריונים אלה נעשה שימוש בניתוח תוכן, כתבי עת ופרסומים שונים בעיתונות ובאינטרנט אשר עסקו בפעולותיהם של אלה ופסקי דין שנפסקו נגדם בגין פעולות הסתה למינהם שהחוק ראה כחוצים את חופש הביטוי.

תוכן עניינים:
1. מבוא
1.1 שאלת המחקר
2.2 שיטת המחקר
1.3 כלי המחקר

2. סקירת ספרות
2.1 הסתה- מהי
2.2 חוק נגד הסתה לטרור ואלימות בישראל
2.3 חוק נגד הסתה במדינות נבחרות בעולם

3. ניתוח קטגורי חנין זועבי ומאיר כהנא
3.1 חנין זועבי
3.2 מאיר כהנא

4. דיון וסיכום
4.1 דיון
4.2 סיכום
4.3 מגבלות המחקר
4.4 הצעות למחקרי המשך
5. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · יהודים · ערבים · טרור · פקודה · בין לאומי · הסתה · חופש הביטוי · חוקים · הכנסת · פלגים · אלימות · גזענות · חברי כנסת · רצח רבין · חנין זועבי · BDS · ביטחון לאומי · בטחון · בטחוני

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חקיקה בנושא הסתה בארץ ובעולם", סמינריון אודות "חקיקה בנושא הסתה בארץ ובעולם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.