הבדלי תעסוקה בין עולים חדשים לותיקים בישראל

תקציר העבודה:

קליטת יהודי בריה"מ היא הקליטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה לאחר העליה החמישית. עליה זו מאופיינת ע"י שני גלי עליה גדולים ביותר, בשנות השבעים ובשנות התשעים. בשנת 1990 מסתמנת פריצת דרך בעליה, שלא היתה כמותה מאז קום המדינה. ב-9 החודשים הראשונים של העליה זו עלו לישראל כמעט 100,000 עולים מבריה"מ- גידול של 763% בהשוואה לשנת 1989. מספר זה של עולים מבריה"מ הגיע לישראל ב-16 שנים עד לעליה זו.(1)
מגוון העזרה הוא רחב מאוד אולם למרות זאת לא כל העולים מרוצים בארץ מבחינות שונות. חלקם לא מרוצים מצורת הקליטה וחלקם לא מרוצים מהמשך הטיפול בהם או מהצלחתם בקליטה ובהתערות הפנימית.
על פי מנין מחלקת העליה בסוכנות היהודית הגיע בחודש ינואר 1992 העולה ה-400,000 מאז ראשית גל העליה. המאורע, אמר ראש מחלקת העליה בסוכנות, אורי גורדון "עבר ללא טכסים וחגיגות כי העליה נמצאת בשפל שלא היה כדוגמתו מזה שנתיים. ב1989- הגיעו 24,000 עולים, ב-1990 הגיעו 199,500 עולים ,ב-1991- 170,500 עולים" (בנדר 1992)
דוגמא לבעיות קליטה אפשר למצוא בקליטת מורים במשרד החינוך. כשהחלה העליה המסיבית לישראל בשנת 1989, הגיעו כ- 15,000 עולים מורים. 900 מהם הצליחו להיקלט במערכת החינוך; נקלטו בעיקר המורים שלימדו מקצועות ריאליים ומאידך והמורים במקצועות ההומניים לא הצליחו להיכנס למערכת החינוך ("מעריב", 2.2.2001).

הבעיה המוצגת להלן היא הבדלי השכר בין העולים החדשים לוותיקים והאינטגרציה בין שניהם.
העולים שהגיעו מחו"ל, ללא ידיעת השפה, המנהגים ולעיתים ללא התמצאות בשיטות עבודה מערביות נקלטו בשוק העבודה טיפין טיפין, וחלקם כלל לא עסק במקצועות אותם למדו או בהם עסקו בחו"ל. לאור זאת סביר להניח כי משכורתם, הנגזרת לרוב מהתפוקה השולית שלהם, תהיה נמוכה משל הישראלים.
העבודה הנוכחית תבדוק האם במשך הזמן מעמדם התעסקתי של העולים השתפר, וכן שכרם; כלומר האם במשך הזמן הם עסק במקצועות בהם עסקו בחול והאם ההפרש בין שכר הותיקים לשכר המקומיים הצטמצם.
השערות המחקר הן:
1. תהיה אינטגרציה בשכר ביניהם לבין הישראלים תושבי המקום, וזאת לאור ההון האנושי הגבוה של עולי ברית המועצות.
2. עם הזמן העולים ישתלבו במקצועות הכשרתם והאבטלה בקרבם תרד.
3. שכר העולים ישתווה לשכר הישראלים

יצויין כי בבדיקת שכר ואבטלה בישראל קיימת מגבלה קשה מאוד והיא הסכמי השכר. יכול להיות כי יהיה היצע עבודה במגזר מסוים אולם חוקים מסוימים ימנעו מרוב בעלי המקצוע מלעסוק בו ואז הוותיקים יזכו לשכר גבוה למרות האבטלה. מנגד יכול להיות כי יהיה היצע עבודה וההסתדרות תשיג הסכמי שכר לא של שוק תחרותי, כמו שקרה בשוק הרופאים (זוסמן וזכאי 1998). כלומר המגבלה העיקרית היא שאין מדובר בשוק משוכלל.
---------------------------------------------------------------------
1. רוזנבאום יהודית, מעקב אחר הניקלטים במסלול הקליטה הישירה, המשרד לקליטת עליה, אוגוסט 1994

תוכן עניינים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה והשערות המחקר
סקירת הספרות
2.1 מאפייני העליה
2.2 הצלחת קליטת העליה
2.3 קליטת העליה בשוק התעסוקה
2.4 הסיבות לבעיות הקליטה התעסוקתית
2.5 השפעת המגדר על קליטה תעסוקתית
2.6 שינוי קריירה
סקירת הנתונים וניתוחם
3.1 התאמה בין משלח יד בחול למשלח יד בארץ
3.2 תעסוקה ואבטלה
3.3 שכר העולים החדשים
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

עולים · עליה · רוסיה · חברה · הגירה · עבודה · משכורת · קליטה · מהגרים · הגירה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבדלי תעסוקה בין עולים חדשים לותיקים בישראל", סמינריון אודות "הבדלי תעסוקה בין עולים חדשים לותיקים בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.