שילוב ילדים מתקשים בלימודים במסגרות לא פורמליות על מנת להעלות את רמתם הלימודים

תקציר העבודה:

בחברה הישראלית, כמו ברוב החברות בעולם המערבי הטכנולוגי, השכלה היא הגורם המשפיע ביותר על מוביליות חברתית וסטטוס מקצועי. על פי מחקרים, יש מתאם בין הפערים בהשכלה להשתייכות עדתית ומצב סוציו-אקונומי, והם הגורם העיקרי להבדלים ביוקרה ורמת הכנסה (יצחקי, 1986; דר, ורש, 1991; יוגב). הישגים לימודיים נמוכים של תלמידים מקבוצות חלשות, מובילים להישגים נמוכים בהשגת סטטוס תעסוקתי ולהנצחת הפער.
אחד התפקידים העיקריים של מערכת החינוך הוא לגרום לשינוי במצב זה על ידי התערבות מתוכננת. מטרת השינוי העיקרית היא לצמצם את הפערים הגדולים ולהגדיל משמעותית את מספר התלמידים, משכבות חלשות יחסית, הזכאים לתעודת בגרות.
כדי לתקן את המצב התגייסה מערכת החינוך לפעול למען צמצום הפערים בין שכבות חברתיות, פותחו אסטרטגיות רבות והופעלו בבתי ספר ברחבי הארץ. ואמנם, לאחרונה, יותר תלמידים מסיימים י"ב שנות לימוד, אבל הפערים עדיין קיימים. לפי פרסומי משרד החינוך, היה מספר הזכאים לתעודת בגרות בשנת 1994 33 אחוזים וב- 1998 הוא עלה ל- 37 אחוזים מתלמידי השנתון. אך עדיין מספר גבוה של תלמידים אינם זכאים לתעודת בגרות (בן אריה וציונית, 1998). קיים מתאם ברור בין קבוצה זו לבין השתייכות תלמידים לקבוצות סוציו-אקונומיות נמוכות יחסית, (התפלגות הזכאות לתעודת בגרות מראה שבשנת 1994 היו בקרית מלאכי 19 אחוז זכאים, בדימונה 22 אחוז, ובאופקים 18 אחוש. לעומת 60 אחוז ברחובות ו- 58 אחוז ברמת גן) כשרובם בני עדות המזרח ועולים חדשים. הפער בין קבוצות חלשות וחזקות לא הצטמצם (סבירסקי, 1990; דר ורש, 1991).
ברור מעל לכל ספק שרק שינוי מהותי בתחום החינוך, רק העלאה משמעותית במספר הזכאים לתעודת בגרות, שהוא המפתח ללימודים גבוהים, יכול להביא לשינוי חברתי-כלכלי-מקצועי, ולהשפיע על שינוי התדמית והמקום של קבוצות חברתיות מסוימות בחברה הישראלית.
בחוגי החינוך התחילו לחפש דרכי פעולה אחרות, המאפשרות חריגה מהדפוסים המסורתיים הקיימים בחינוך הבלתי פורמלי, שמטרתו לממש מטרות חינוכיות וחברתיות בארגוני חינוך וקהילה חוץ-בית-ספריים. לצורך זה החלו להפעיל תכניות בתחומי הלמידה. תכניות אלה מבוססות על עקרונות, תכנים וכלים המשוחררים מהתניות מבניות ופורמליות (המנחם ורומי, 1997).
משרד החינוך מפעיל תכניות רבות דרך המערכת הפורמלית - בבתי הספר, וכן דרך גורמים חיצוניים. המערכת הפורמלית מפעילה כיתות מב"ר (כיתות לתלמידים שלא מיועדים לבגרות או מקבלים מסגרת מתגברת לקראת בגרות מינימלית) וכו'. אולם משרד החינוך גילה שיש קושי רב לעשות שינוי מהותי בתוך המערכת, ויצא עם תכניות חוץ בית-ספריות.

בעבודה זו אציג שלוש גישות של החינוך הבלתי פורמלי המופעלות ע"י האגף להשכלה ולמידה של החברה למתנ'סים, שמטרתן שיפור המצב וסגירת הפערים, במידת האפשר, בין תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות ואתניות שונות.
תכלית העבודה היא להעריך את היעילות של התוכניות השונות לשיפור הלימודים בחינוך הבלתי פורמלי, תוך שימת דגש על המרתון הלימודי כפי שיושם במתנ"ס "בית דני" בתי אביב.

תוכן העניינים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
תכניות התערבות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי
2.1 הגופים הפועלים במסגרת החינוך
2.2 כיתות מב"ר והזדמנות שניה
2.3 החברה למתנ"סים - האגף להשכלה ולמידה - פרויקט פל"א
שינוי מבנה ביה"ס כתהליך העלאת אחוז מקבלי תעודת הבגרות בישובים בעייתיים
3.1 עקרונות התוכנית
3.2 יעדי התכנית
3.3 הפעלת התכנית
הדרכה חברתית כדרך לשיפור הישגים לימודיים של ילדי שכונה
4.1 עקרונות
4.2 מטרות
4.3 המודל
המרתון הלימודי
5.1 עקרונות הפעילות
5.2 שלבים בתכנון המרתון הלימודי
5.3 מחקר אמפירי
מודל למרתון לימודי- בית דני בתל אביב
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שילוב ילדים מתקשים בלימודים במסגרות לא פורמליות על מנת להעלות את רמתם הלימודים", סמינריון אודות "שילוב ילדים מתקשים בלימודים במסגרות לא פורמליות על מנת להעלות את רמתם הלימודים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.