איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
1. מבוא
2. שוויון והעדפה מתקנת - היבטים תיאורטיים
2.1. עיקרון השוויון
2.2. דוקטרינת העדפה מתקנת
3. חובת ייצוג הולם
3.1. היבטים תיאורטיים
3.2. סעיף 18 א' לחוק החברות הממשלתיות (דירקטוריונים)
3.3. סעיף 15 א' לחוק שירות המדינה (מינויים)
3.4. סעיף 6 ג' לחוק שיווי זכויות האשה
3.5. חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998
3.6. היחידה לקידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה
4. העדפה מתקנת- חריג לעיקרון השוויון או אמצעי למימושו
4.1. מבוא
4.2. חקיקה
4.3. פסיקה
4.4. הקהילה האקדמית
4.5. סיכום
5. אפקטיביות הסדר "ייצוג הולם"
5.1. מבוא
5.2. נשים בתפקידי ניהול בשירות המדינה
5.3. נשים בדירקטוריונים
5.4. התמודדות נשים במכרזים
5.5. נשים ושכר
5.6. משרד המשפטים - נקודת אור באפילה או עלה תאנה ?
6. סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
החקיקה הרחבה במשך עשור שנים הפכה את הסדר "חובת ייצוג הולם לנשים" להסדר מרכזי להשגת שוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה. מטרה כה מרכזית של השגת שוויון בשוק העבודה מצד אחד והסתמכות כה גדולה של המחוקק על ההסדר מצד שני מחייבת בדיקה הן של מידת התאמת ההסדר לעיקרון השוויון והן של מידת אפקטיביות ההסדר .
במסגרת העבודה אראה כי מתוך העמדה הערכית של הרשויות והקהילה המשפטית בישראל נובע ש"חובת ייצוג הולם" עולה בקנה אחד עם עיקרון השוויון המהותי. יחד עם זאת אטען כי להנחת היסוד של המחוקק לפיה מדובר באמצעי אפקטיבי לא הייתה אחיזה במציאות וכי ההסדר לא הצליח להשיג במשך עשור השנים לקיומו התקדמות ראויה לציון.

לצורך הוכחת הטיעונים ומשיקולי זמינות ואיכות הנתונים צומצמה בדיקתי לעובדים בשירות המדינה1. יתר על כן, לעניין האפקטיביות, ניתן להניח כי אם יוכח שההסדר אינו אפקטיבי לגבי שירות המדינה2, הרי קל וחומר שלא יהיה אפקטיבי לגבי המגזר הפרטי אשר לגביו אין חובה כלשהי בדין לעניין "ייצוג הולם".
הטיעון הראשון בעבודה מתייחס למידת ההתאמה בין עיקרון השוויון ובין הסדר "ייצוג הולם".
מטבע הדברים שאלת מידת ההתאמה (או לחילופין מידת עוצמת הפגיעה בעקרון השוויון) היא שאלה ערכית שאינה ניתנת להוכחה ולמדידה באמצעות מדדים כמותיים. לכן, לצורך בדיקת העמדה הערכית, אתבסס על האופן שבו מתואר ההסדר במהלך עשור השנים לקיומו הן ע"י המחוקק (בפרשנות לחוק, בהסברים שבהצעות החוק ובדיונים השונים כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקולים של וועדות הכנסת), הן ע"י הרשות השופטת - באופן שבו פורשו החוקים בפסיקה, והן ע"י הקהילה המשפטית האקדמית המבטאת את עמדתה באמצעות מאמרים.3
בחינת המקורות הנ"ל מראה כי החובה ל-"ייצוג הולם" מתוארת כאמצעי "חלש" (בניגוד לדוגמא להסדרי שריון\מיכסות קשיחות הנחשבים אמצעי "חזק"4). תיאור ההסדר באופן כזה מסייע לחיזוק הגישה הכללית לפיה עיקרון ייצוג הולם לא רק שאינו פוגע בעיקרון השוויון אלא הוא אף מהווה אמצעי להגשמתו.
הטיעון השני (והמרכזי) בעבודה קובע כי "חובת ייצוג הולם" אינה מהווה הסדר אפקטיבי לפתרון בעיית אפליית נשים בשוק העבודה. לצורך הוכחת הטיעון ובדיקת מידת האפקטיביות איעזר בשני מדדים כמותיים.
המדד הראשון בודק את הגידול בשיעור הנשים בדרגות הניהול השונות במהלך העשור האחרון.
לצערי, אוכל להראות כי למרות חובת ייצוג הולם ולמרות ששיעור הנשים בשירות המדינה גדול משיעורן הכללי באוכלוסייה הרי שיעור הנשים ברמות הניהול הבכירות נותר נמוך מאד.
חובת "ייצוג הולם" אמורה לטפל בעיקר בקידום נשים לרמות ניהול אך בעקיפין היא אמורה לטפל גם באפליית שכר בין נשים לגברים. מכאן שתוצר לוואי של טענה לפיה חובת ייצוג הולם לא השפיעה על קידום נשים לעמדות ניהול היא טענה הקובעת כי גם ברמת השכר של הנשים ביחס לגברים לא חל שינוי מהותי. להוכחת טענה זו אשתמש במדד הבודק את רמת השכר של נשים ביחס לגברים. מדובר במדד מורכב הכולל גם פער בין נשים לגברים הנמצאים באותה רמת עיסוק ובכירות וגם פער הנובע בין נשים לגברים כפונקציה של העיסוק והבכירות. כיון שענייני בפערים הנובעים מאפליה בקידום אנסה להתייחס (במידת האפשר) רק לפערי השכר מהסוג השני.
בסיסי הנתונים עליהם מבוססת העבודה כוללים נתונים השוואתיים לשנים 2003-1996 מתוך הדו"חות הבאים:
¨ דו"חות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נשים וגברים- סטטיסטיקל).
¨ דו"חות הוצאות השכר בגופים ציבוריים של הממונה על השכר במשרד האוצר.
¨ דו"חות על פעולות רשות החברות הממשלתיות.
¨ דו"חות משרד העבודה והרווחה בנושא שוק העבודה .
¨ דו"חות נציבות שירות המדינה- האגף לקידום נשים ושילובן .

בחלקה הראשון של העבודה אניח את התשתית התיאורטית לדיון ע"י תיאור האסכולות השונות לעיקרון השוויון וניתוח ההיבטים התיאורטיים של דוקטרינת "העדפה מתקנת". חלקה השני של העבודה ייתן את התשתית האינפורמטיבית לדיון ע"י תיאור הסדר "ייצוג הולם" תוך עמידה על מאפייניו הייחודיים והאופן שבו הוא בא לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקה. ובחלק השלישי והעיקרי של העבודה אטען כי הסדר ייצוג הולם אמנם מתיישב עם עקרון השוויון אך הוא אינו כלי משפטי אפקטיבי להשגת השוויון בין המינים. בשלב זה יתפצל הדיון לשניים כאשר בשלב א' אציג את התאמת ההסדר לעיקרון השוויון ובשלב ב' אוכיח את חוסר האפקטיביות של ההסדר.
--------------------------------------------------------------------------------
1. רוב החקיקה מתייחסת לשירות המדינה וכך בהתאמה יש גם את המעקב אחר הנתונים השנתיים הקשורים לדרוג העובדים ושכרם .
2. שירות המדינה מהווה תת קטגוריה של הסקטור הציבורי. תת קטגוריה זו כוללת כ60000, - עובדים המהווים כ - %10 מכלל הסקטור הציבורי.
3. עמדת האקדמיה מתייחסת ברוב המקרים להעדפה מתקנת באופן כללי ולא לתת קטגוריה של חובת ייצוג הולם.
4. השימוש במונחים "חלש\חזק" בא לציין את מידת התערבות השלטון בהחלטות המעסיק. מידה זו כוללת בתוכה גם את עוצמת הכפייה, עוצמת הסנקציה ומרחב שיקול הדעת .

מקורות:

אלכסנדר אסתר, "דמותה של אפליה-נשים בעבודה", נשים הכוח העולה בעריכת ענת מאור.
בן ישראל רות , "שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה" פרק 7 עמודים 577-495
בן ישראל רות, "שכר שווה אשליה או מציאות" , נשים - הכוח העולה בעריכת ענת מאור.
בן ישראל רות , "דיני עבודה : שוויון בעבודה נוסח שנת אלפיים" , ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו.
בן ישראל רות , "השוויון במשפט העבודה מניין ולאן" , שנתון משפט העבודה תשנ"ו.
גלין אמירה, "השלכות דפוסי עבודה גמישים על עבודת נשים בישראל" , נשים - הכוח העולה בעריכת ענת מאור.
דורנר דליה , "הבחנה משווה ומעמד האשה" , עיוני משפט כ (3).
ישי יעל, "בירוקרטיה ייצוגית: נשים בשירות המדינה הבכיר בישראל דו"ח מחקר 1994 "
מודריק אבן חן הילי, "העדפה מתקנת בישראל: הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה", נייר עמדה 24 המכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית פרופ' מרדכי קרמינצר ופרופ' דוד נחמיאס.
מלר- אלשיצקי רבקה, "זכויות האשה העובדת בישראל בחקיקה" ,נשים הכוח העולה בעריכת ענת מאור.
מאור משה, "קידום נשים בשירות המדינה 2000-1997". בטאון ביטחון סוציאלי 2001.
פלאוט סטיבן, "העדפה מקלקלת", משפט וממשל ג' תשנ"ה.
רדאי פרנסס, "על השוויון" , משפטים כ"ד.
רדאי פרנסס, "על העדפה מתקנת" משפט וממשל ג' תשנ"ה .
רדאי פרנסס, "נשים בשוק התעסוקה" , מתוך הספר מעמד האשה בחברה ובמשפט.
רוט א. , "העדפה מתקנת כפתרון לאפלית נשים בתעסוקה, הגדרת המצב הקיים בישראל", סקר עמדות בפרויקט גמר למדיניות ציבורית אוניברסיטת תל אביב ,1996.
רבין מרגליות שרון, "המקרה החמקמק של אפליה בעבודה- כיצד מוכיחים את קיומה ?", הפרקליט מ"ד (ג), 1998.
שקד רבקה , "יישום החוק לייצוג הולם בשירות המדינה", נשים הכוח העולה בעריכת ענת מאור
שלוי אליס, "שינוי המושגים "עבודה" ו"משפחה"", נשים הכוח העולה בעריכת ענת מאור.
תירוש יופי, "ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה", משפטים ל' תשנ"ט.

תגים:

הפליה · נשים · גברין · שירות · ציבורי · נציבות · המדינה · שוויון · הזדמנויות · שכר · תעסוקה · אפליה · העדפה · מתקנת · עבודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת", סמינריון אודות "איסור אפליה בעבודה - העדפה מתקנת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.