העדפה מתקנת לנשים

תקציר העבודה:

מהי העדפה מתקנת? "רעיון "העדפה המתקנת" נגזר מעקרון השוויון, ועיקרו הוא בהעמדת אמצעי של מדיניות משפטית להגשמת השוויון כנורמה חברתית תוצאתית" (השופט מצא, כמסוכם ע"י רדאי, 1). "העדפה מתקנת יכולה להיות מוגדרת כניסיון להתקדם לעבר שוויון הזדמנויות משמעותי, יותר מאשר פורמלי בלבד, לקבוצות אלו, כגון נשים או מיעוטים גזעיים, שבעת הנוכחית ייצוגם בעמדות משמעותיות בחברה הוא מועט מאוד, על ידי לקיחה בחשבון באופן מפורש את הגדרת התכונות - מין או גזע - שהן הבסיס לאפלייה (MULLEN, 1988, כמסוכם ע"י CROSBY, 1994). למעשה, מדיניות העדפה מתקנת מעוצבת כך שתבטיח שוויון הזדמנויות בתעסוקה עבור קבוצות, שבמהלך ההיסטוריה נעדר ייצוגן מעמדות חשובות בחברה (CROSBY, 1994 כמסוכם ע"י EBERHARDT ַ& FISKE, 1994).
מושג זה הוא תולדה של הכרה בעובדה שעקרון השוויון הפורמלי נכשל בהשגת השוויון הלכה למעשה. אף לאחר יישום חוקים המעניקים לנשים ולחברי קבוצות מיעוט את הזכות לתבוע טיפול שוויוני ושוויון הזדמנויות, התברר שהן לא הגיעו להישגים משמעותיים מבחינה מספרית בחיים הכלכליים או הפוליטיים. צירוף ההיסטוריה של הפליה רשמית ושיטתית נגד קבוצות אלה ושל הדעות הקדומות והסטריאוטיפים השוררים עד היום כלפיהן, יחד עם הראיה הסטטיסטית, מוכיח מעבר לכל ספק סביר שעדיין קיימים מחסומי הפליה נגד קידומן (רדאי, 1995).

מושג ההעדפה המתקנת קיבל גושפנקה במשפט הבין לאומי ובמשפט ההשוואתי: באמנה לביטול כל צורות האפליה מחמת גזע משנת 1965, שאושררה ע"י ישראל, ובאמנת האו"ם לביטול כל צורות האפליה נגד נשים משנת 1979, שאושררה ע"י ישראל בשנת 1991. בדירקטיב של הקהילה האירופאית להבטחת טיפול שווה בגברים ובנשים בעבודה משנת 1976, וכן, בהמלצה בעניין קידום העדפה מתקנת לנשים, שפרסמה המועצה האירופאית בשנת 1984.
בחלק מארצות המערב ובארה"ב בפרט מיושמות, כבר שנים רבות, תוכניות של "העדפה מתקנת" הנקראות "AFFIRMATIVE ACTION" - אם בשל הצורך לפצות/לתקן הפליה שהתבצעה בעבר ואם בשל הצורך להגדיל את הגיוון הדמוגרפי בכוח העבודה על מנת להגביר התייעלות.
(FRIED,LEVI,BILLING & BROWN, 1995)
העדפה מתקנת משמשת עיקרון תחוקתי במדינות שונות וביניהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה, איטליה, אוסטרליה, ניו זילנד ואירלנד. מדינת האם של העדפה המתקנת היא ארה"ב. הגורם הראשון שיצר תוכניות של העדפה היה הממשל הפדרלי, שקבע בשנת 1965 שהמתקשרים בחוזים פדרליים חייבים להראות תוכניות של העדפה מתקנת לגבי קבוצות מקופחות על פי גזע ומין. בשנת 1986 חוקקה הממשלה הפדרלית בקנדה את ה- EMPLOYMENT EQUITY ACT המחייב מעבידים הנותנים שירותים פדרליים לנקוט בפעולה חיובית לתקן את הקיפוח הקיים של נשים, בני מיעוטים ומוגבלי יכולת ולהבטיח להם ייצוג הולם במקום העבודה.

גם באוסטרליה נחקק חוק המטיל חובה על מעבידים לפתח תוכניות של העדפה מתקנת לנשים. המגמה הכללית בין מדינות אירופה היא לאפשר ולעודד העדפה מתקנת. בחוק הנורווגי, לדוגמא, משנת 1978, נקבעה שיטה של מכסות להבטחת ייצוג הולם לשני המינים בגופים ציבוריים (רדאי, 1995).
תופעת האפליה כנגד הנשים תועדה היטב בדיווחים של האו"ם ובדיווחים מקומיים: בשנת 1989 פרסם האו"ם מחקר סטטיסטי, ובו ממצאים המראים שנשים מהוות כ- 80% מכלל שכבות העוני בעולם, שקיימים פערים של 40% - 20% בשכר בין נשים לגברים כמעט בכל העולם המערבי, וכן שבמדינות שונות, חברות הנשים בגופים פרלמנטריים נעה בין 2% ל- 20% בלבד, למעט במדינות סקנדינביה, בהן שיעור החברות הגיע ל- 40% - 30% מחברי הפרלמנט - הישג הנראה כנובע בבירור מתכניות העדפה מתקנת הפועלות בהן שנים רבות (רדאי, 1995).

תוכן העניינים
1) מבוא
2) השיקולים העומדים מאחורי התמיכה בהעדפה מתקנת
א. צדק מתקן
ב. צדק מחלק
ג. צדק תועלתני
ד. רווח כלכלי
3) עמדות כלפי מדיניות העדפה מתקנת
4) תוצרי לוואי שליליים של העדפה מתקנת
5) המצב בארץ
א. השתקפות האפליה בנתונים
ב. התפתחות החקיקה בישראל
ג. הדילמות הנובעות מחוק חברות ממשלתיות
ד. חסמים תרבותיים וחברתיים בדרך לצמרת
ה. חובת ההוכחה של הנשים המקודמות
ו. איך תופסים דירקטורים את עמיתותיהם הדירקטוריות?
6) סיכום
7) רשימה ביבליוגרפית

מקורות:

אלכסנדר, א. (1997). "דמותה של אפליה - נשים בעבודה" . בתוך: נשים - הכח העולה, ת"א: ספריית הפועלים, עמ' 44 - 43.
ארונסון, א. (1977). "היצור החברתי: שיפור יחסי אנוש" . פרק 4: "הצדקה עצמית", עמ' 87 - 129.
דוח מבקר המדינה, (1998). "דוח על מינוי דירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות" . ירושלים.
חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה (1975).
חוק החברות הממשלתיות, (תיקון מספר 7) התשנ"ג, (1993).
טרבילסקי - חדד, ת. וגדעון עשת, מחקר: לא הצטמצם הפער בהשכלה בין אשכנזים למזרחיים, "ידיעות אחרונות", (19.7.99), עמ' 7.
יזרעאלי, ד. ותלמוד, א. (1996). נשים וגברים כדירקטורים בחברות בורסאיות, דו"ח מחקר, אוניברסיטת בר אילן.
פלאוט, ס. (1995). העדפה מקלקלת, משפט וממשל, חוברת ג', מס' 1, עמ' 243 - 235.
פרידמן, ע. (1994). "הדרך לנורווגיה עוברת במועצת המנהלים" . נעמ"ת, דצמבר, עמ' 14.
קוזלובסקי, א. (1994). "לכבוש את הדירקטוריון" . נעמ"ת, ספטמבר, עמ' 20 - 23.
קונס, ה. (1998). תוצרי לוואי של העדפה מתקנת במינוי דירקטוריות בחברות ממשלתיות בישראל, עבודת מסטר, ינואר 1998.
רדאי, פ. (1995). על העדפה מתקנת, משפט וממשל, חוברת ג', מס' 1, עמ' 172 - 145.
רוזן, א. מהעדפה מתקנת לאידיאולוגית הגיון, משאבי אנוש, ינואר 1997, עמ' 24 - 22.
BASOW, S.A. (1992). GENDER, STEREOTYPES AND ROLES, BROOKS/COLE PUBLSHING COMPANY, CALIFORNIA.
CROCKER, J. AND MAJOR, B. (1989). SOCIAL STIGMA AND SELF ESTEEM: THE SELF PROTECTIVE PROPERTIES OF STIGMA, PSYCHOLOGICAL REVIEW, VOL. 96, NO. 4, P. 608-630.
CROSBY J. FAYE. (1994). "UNDERSTANDUNG AFFIRMATIVE ACTION" . BASIC AND APPLIED SOCIAL PSYCHOLOGY. 15 (1 2), P. 13-41.
DOVIDIO, J.F, BRIGHAM, J.C., JOHNSON, B.T. AND GAERTNER, S.L. (1996). STEREOTYPING, PREJUDICE AND DISCRIMINATIM: ANOTHER LOOK, STEREOTYPES AND STEREOTYPING, EDITED BY MACRAE, C.N., STANGOR, C. AND HEWSTONE, M., THE GUILFORD PRESS.
EBERHARDT FISKE (1994). " AFFIRMATIVE ACTION IN THEORY AND PRACTICE: ISSUES OF POWER, AMBIGUITY AND GENDER VERSUS RACE" . LAWRENCE ERLBAUM ASSOCIATES, INC. UNIVERSITY OF MASSACHUSETTES AT AMHERST.
FRIED, Y., LEVI, A.S., BILLING, S.W., BROWNE, K.R. (1995). "THE RELATION POLITICAL IDEOLOGY AND ATTITUDES TOWARD AFFIRMATIVE ACTION AMONG AFRICAN-AMERICAN: THE MODERATING EFFECT OF RACIAL DISCRIMINATION IN THE WORKPLACE ".
GREENAWALT, K. (1983). DISCRIMINATIM AND REVERSE DISCRIMINATION, BOROZOI BOOKS IN LAW AND AMERICAN SOCIETY.
HEILMAN, M.E., BLOCK, C.J. AND LUCAS, J. (1992). PRESUMED INCOMPETENT? STIGMATIZATION AND AFFIRMATIVE ACTION EFFORTS, JOURNAL OF APPLIED PSYCHOLOGY, VOL. 11, NO. 4, P. 536-544.
HEILMAN, M.E. (1995). SEX STEREOTYPES AND THEIR EFFECTS IN THE WORKPLACE: WHAT WE KNOW AND WHAT WE DON'T KNOW, GENDER IN THE WORKPLACE,
EDITED BY STRUTHERS, N.J., SPECIAL ISSUE OF JOURNAL OF SOCIAL BEHAVIOR AND PERSONALITY, VOL. 10, NO. 6, P. 253-264.
HEILMAN, BLOCK, STATHATOS (1997). "THE AFFIRMATIVE ACTION STIGAM OF INCOMPEENCE: EFFECTS OF PERFORMANCE INFORMATION AMBINGUITY". THE ACADEMY OF MANAGEMENT JOURNAL. VOL.40, N.3, 603-625.
JUSSIM, L. AND FLEMING, C. (1996). SELF FULFILLING PROPHECIES AND THE MAINTENANCE OF SOCIAL STEREOTYPES: THE ROLE OF DYADIC INTERACTIONS AND SOCIAL FORCES, STEREOTYPES AND STEREOTYPING, EDITED BY MACRAE, C.N, STANGOR, C. AND HEWSTONE, M., THE GUILFORD PRESS.
LEVI S. ARIEL FRIED, YIZHAK (1996). "THE EFFECTS OF AFFIRMATIVE ACTION ON ITS INTENDED : AN INTEGRATIVE MODEL" DEPARTMENT OF MANAGEMENT AND ORGANIZATION SCIENCES. WAYNE STATE UNIVERSITY.
MARTIN, JOANNE (1994). "THE ORGANIZATION OF EXCLUSION". ORGANIZATION. VOL 1(2). P. 401-431.
MATTIS C. MARY (1993). "WOMEN DIRECTORS: PRO AND OPPORTUNITIES FOR THE FUTURE". BUSINESS THE CONTEMPORARY WORLD. VOL V. NO 3, P. 140-156.
MATTIS C. MARY (1997). "WOMEN ON CORPORATE BOARDS: TWO DECADES OF RESEARCH " . P 11-25 IN LEONIE V STILL (ED.), INTERNATIONAL REVIEW OF WOMEN AND LEADERSHIP. V. 3, N.2.
NACOSTE, B. RUPERT (1994). "IF EMPOWERMENT IS THE GOAL ... AFFIRMATIVE ACTION AND SOCIAL INTERACTION". BASIC AND APPLIED SOCIAL PSYCHLOGY. 15 ( 1 2 ) . P. 87-112.
TOUGAS , BEATON VEILLEUX (1991) . "WHY WOMEN APPROVE OF AFFIRMATIVE ACTION: THE STUDY OF A PREDICTIVE MODEL". INTERNATIONAL JOURNAL OF PSYCHOLOGY . 26 (6), P. 761-776.
YISHI, YAEL (1997). "BETWEEN THE FLAG AND THE BANNER- WOMEN IN ISRAELI POLITICS" . STATE UNIVERSITY OF YORK PRESS , CHAPTER 2,5.

תגים:

הזדמנויות · שויון · שיויון · שיוויון · אישה · הפליה · אפליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העדפה מתקנת לנשים", סמינריון אודות "העדפה מתקנת לנשים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.