קהילת "האמיש"

תקציר העבודה:

א. הצגת הנושא
השלטון הוא הגוף האחראי והמוסכם על האזרחים שתפקידו לארגן את החיים במדינה, לקבל החלטות, לקבוע סדרי עדיפויות בנושאים הנוגעים לחברה כולה ולתרום לרווחה של החברה כולה. השלטון מופקד על החוק, הסדר והמשפט, החינוך והרווחה, הכלכלה, ביטחון הפנים וביטחון החוץ. השלטון פועל בסיוע נבחרי ציבור, פקידים ממונים ואזרחים הממלאים תפקידים קבועים או זמניים במוסדות של השלטון - משרדי הממשלה, בית המשפט, המשטרה, הצבא ושרותי הביטחון השונים. שלטון יכול להיות מרוכז בידי מלך ועוזריו, נשיא, ראש ממשלה, ראש צבא, מפקד כוחות המשטרה ופקידים בכירים.
כיום, מקובל לזהות גורמים נוספים (אחת מהן היא "החברה האזרחית") שיש להם השפעה משמעותית על ניהול החיים במדינה. אלה הם אזרחים שיש להם השפעה משמעותית על החיים הציבוריים למרות שהם אינם חלק מהשלטון. תהליכי השפעה אלה מוכרים הן בחברות דמוקרטיות והן בחברות שאינן-דמוקרטיות.
סליגמן, (2001). מזהה את שורשיו של המושג בתנועת הנאורות הסקוטית במאה ה-18. תנועה זו הציבה את ה"חברה האזרחית" כחלופה למסורת "המעלה האזרחית" (civic virtue) או "הרפובליקניזם האזרחי". המחבר משווה בין שתי מסורות מדיניות אלו, ובודק איזה מהן מסוגלת לספק באופן מוצלח והולם יותר תשתית מוסרית וחברתית לחברות הפוסט-קומוניסטיות במזרח אירופה. שתי המסורות מבקשות להציב אלטרנטיבה ליחסי השוק הקפיטליסטיים כבסיס לקהילה מוסרית. קביעתו כי המסורת האזרחית מדגישה את האוטונומיה של הפרט ואילו מסורת המעלה האזרחית מדגישה את עליונות הלאום.
לפי רוזן, (2001), "חברה אזרחית" הוא מושג רב-משמעי. ברבע האחרון של המאה ה-20 הוא שימש, מחד גיסא, כקריאת הקרב של ההתנגדות הליברלית למשטרים הקומוניסטיים, ומאידך גיסא, ככינוי למודל חברה אלטרנטיבית, המהווה מענה לתחלואי החברה הליברלית עצמה.

ב. השאל הנבדקת
מהמשגות לעיל ומההגדרות שיובאו להלן ברפרט עולה השאלה האם קהילת "האמיש" האמריקאית נכללת בתחום ההגדרה של חברה אזרחית.

ג. שיטה
במוקד הדיון שני נושאים עיקריים:
נושא ראשון: נציג הגדרה כוללת ל"חברה אזרחית" ונברר מה טיבה של חברה זו.
נושא שני: נתאר את קהילת "האמיש" מבחינת תפיסתה את הסדר החברתי כאוטונומיה בתוך החברה האמריקאית הפוסט מודרנית.
נבחן בפרק הסיכום באם קהילת "האמיש" אכן נכללת בתחום ההגדרה של חברה אזרחית.
הערה כללית: מקורות מהאינטרנט יצויינו כהערות שוליים תחתיות בגוף העבודה.

תוכן עניינים:
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. השאלה הנבדקת
ג. שיטה
האם קהילת "האמיש" היא חברה אזרחית?
א. החברה האזרחית מהי
ב. טיבה של החברה האזרחית
ג. קהילת האמיש
1. הסדר החברתי
2. אמונות ביחס לטבע האדם והילד
3. דרכי החינוך של האמיש
סיכום טבלת השוואה
מקורות

מקורות:

גורביץ', דוד, ערב, דן: (2002), מילוניום - תרבות, תקשורת וחיי היומיום, הוצ' בבל, תל אביב
פלד, י, אופיר, ע, עורכים , (2001), ישראל: מחברה מגויסת לחברה אזרחית? ירושלים: מכון ון ליר ותל-אביב: הקיבוץ המאוחד. 2001.
ניקנור פרליס הוא ממנהיגי החברה האזרחית בפיליפינים ומנהל הארגון האזרחי CADI. בספר זה: הוא מציג את המבנה החברתי התלת-מיגזרי ברמה הלאומית והעולמית.
סליגמן, א, (2001). השגות על תפיסות החברה האזרחית והמעלה האזרחית בעשור האחרון של
המאה ה-20. בתוך: פלד, י.; אופיר, ע. עורכים : ישראל: מחברה מגויסת לחברה אזרחית? ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.
רוזן, ל, (2001), מושג החברה האזרחית. בתוך: פלד, י.; אופיר, ע. עורכים : ישראל: מחברה מגויסת לחברה אזרחית? ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.
Hostetler R J. Huntington G. Children In Amish Society, 1992.
Nicanor Perlas, (2002), Shaping Globalization: Civil Society, Cultural Power and Threefolding.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קהילת "האמיש"", סמינריון אודות "קהילת "האמיש"" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.