קדושת ירושלים באיסלאם

תקציר העבודה:

בעוד שהפיכתה של ירושלים לנוצרית היתה תהליך הדרגתי, שנמשך דורות אחדים, הפיכתה לעיר מוסלמית נעשתה במכה אחת. כתוצאה מכיבוש. בזאת היא דומה להפיכתה לעיר ישראלית, בידי דוד המלך, 1650 שנה קודם לכן. וכן יש דמיון במשך הזמן שירושלים היתה בשלטון מוסלמי 1174 - שנים - להיותה בעיקרה עיר עברית - כ 1200 שנה. עיר נוצרית לא היתה ירושלים אלא 448 שנים (313 שנים בתקופה ביזנטית, 104 שנים בתקופה הצלבנים ו31- בתקופת המנדט הבריטי). כלומר, אף שירושלים היא אחת הערים הקדושות ביותר לנצרות, ואולי הקדושה שבכון, ורק השלישית בקדושתה באילסאם, הרחק מאחורי מכה ומדינה. תולדותיה קשורות לשלטון מוסלמי תקופה ארוכה הרבה יותר מאשר לשלטון נוצרי. מכאן החשיבות הרבה של הכיבוש הערבי בשנת 536. (1)

ירושלים הינה העיר האחת בעולם המשמשת מוקד קדושה מרכזי לשלוש אמונות.
כל אחת מהן טוענת לאמת תיאולוגית מוחלטת הכוללת בין שאר מרכיביה, תפיסה קוסמולוגית מובנית באשר לראשית ההויה, המשכיותה ואחריתה. לגבי היהדות הנצרות והאיסלם ירושלים עומדת במוקד התפיסות הללו. המסורת היהודית המדרשית, טוענת לעשרה מעגלי קדושה המצויים בעולם זה לפנים מזה, ככל שנעים אל המעגלים הפנימיים, מצטללת איכותן, וקדושתן נעלה יותר וממוקדת יותר. הגדרתה של "קדושה" זו הינה הלכתית: ככל שמתקדמים במעגלי הקדושה, הולך ורב מספר ההלכות הניתנות לקיום במעגל הפנימי, וגדל בו מספר האיסורים. ל"קודש הקודשים נכנס אדם אחד בלבד - הכוהן הגדול, וגם זאת רק ביום הכיפורים. בעשותו כן הריהו מבטא מעין פירמידה המאחדת שלוש צלעות: מקום קדוש, זמן קדוש, אדם קדוש.

בזמנו של בית המקדש הראשון, עמד במקום ארון ברית ה', אך הארון נגנז או הוגלה לבבל עם חורבן הבית. בזמן בית המקדש השני לא היה דבר ב"קודש הקודשים" זולת "אבן השתיה" עליה עמד הכהן הגדות והקטיר. אבן ו"שתיה" שמה, שממנה הושתתו אושיות עולם וממנה לפי המדרש, נוסד כל ה"יש" הנגלה בעולמנו, בדומה באנלוגיה מרוחקת לתיאורית "המפץ הגדול" המקובלת בעולם האסטרופיסיקה כיום, לפיה נוצר היקום שבו אנו חיים כתוצאה מפיצוץ אדיר ממדים שארע. בנקודת זמן ומקום כלשהו, וממנו התפזר החומר שהיה דחוס בנקודת מוקד אחת. הרעיון המעמיק בבסיס מדרש זה הינו - ליקום נקודת התחלה במקום ובזמן, ומוקד בראשית המצוי בירושלים.

ניתן להרחיב נקודה זו ע"י פיתוח מדרשי של אחד התיאורים הציוריים והידועים ביותר במקרא: תיאור "חלום יעקב". יעקב ישן וראשו על אבן, ובחלומו סולם המתנשא אל על, ומלאכים עולים ויורדים בו. לחלום זה מדרשי פרשנות רבים, אך ניתן להבינו גם כגילוי של אמת גדולה נוספת, שהפכה את ירושלים למה שהיא כיום בתודעת כה רבים: מקום המקשר ומחבר עולמות "עליונים" ו"תחתונים" מציאות של "מעלה" ושל "מטה": "סולם מוצב ארצה" - רגליו בעולם הארצי, החומרי. של "היש" שהוא סופי ונמדד בכלים חושיים.

ו"ראשו מגיע השמיימה" במציאות שכל כולה רוחנית: "והנה אלוקים ניצב עליו" ו"היה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו": לפנינו עליה וירידה בין שתי מציאויות מנוגדות שלכאורה אין כל דרך לגשר ביניהן - "רוח" ו"חומר".
וכאשר מתעורר יעקב מחלומו בבהלה, הוא קורא "מה נורא המקום הזה. אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים" הפרשנים מתחבטים בשאלת זיהוי של מקום החלום. לפי הרמב"ן: הר המוריה, "אבן השתיה" בירושלים והיא "טבור העולם", אין הכוונה לאתר גיאוגרפי מסוים בהכרח, כי אם טבור רוחני ומופשט אחד ויחיד. אברהם ויצחק הבינו את הקשר בין האל לאדם, ואילו יעקב סלל את הדרך לקשר שאינו בין האל לפרטים יחידים, אלא לחברה שלמה(2).

היום עומדת מעל ל"אבן השתיה" אחד המבנים היפים בעולם: "כיפת הסלע".
קדושתו באסלם מבוססת על שתי מסורות סביב לסלע "הצח'רה": האחת טוענת שזהו טבור העולם, מרכזו כבמסורת היהודית. והשניה דורשת פסוק סתום בפתיחתה של הסורה ה 17 בקוראן: "סורת בני ישראל" או "סורת מסע הליל" ":ישתבח שמו, אשר עבדו הועף ביעף הליל, מן המסגד הקדוש, אל המסגד בקצה המרוחק ביותר, שאת סביבותיו בירכנו" זהו תיאור מסע קסום שחלקיו הם "אלאיסרא" המסע לירושלים ו"אלמערג'" העליה השמימה, אותו ערך מייסד דת האיסלם על גב סוסת הפלאות "אל בוראק" (הברק) מהח'ראם המקודש אשר במכה - חצי האי ערב, אל מסגד מסתורי המצוי "בקצה האחרון" - מסגד אל אקצה המצוי בחראם אל שריף בירושלים. אך הפסוק המקורי בקוראן מתייחס לפי הדרשנות האיסלמית המקובלת למסגד שמיימי ברקיע השביעי, שאליו עלה מוחמד, מלווה במליצי יושר מקרב נביאים שקדמו לו והמלאך גבריאל, על מנת לבוא בדין ודברים עם בורא עולם בדבר מספר התפילות היומיות המקשרות בין המאמין לבורא. מדוע לא עלה מוחמד היישר ממכה למסגד השמיימי? מדוע "תחנת המעבר" בהר המוריה בירושלים, שם עלה אל ההר, אל "אבן השתיה" וממנה למרומים?

הסיבות להתקשותה של ירושלים באיסלם בתקופה האומיית הן שונות ומגוונות, ואינן נעדרות שיקולים פוליטיים. יתכן כי למסורת זו, המקובלת על רוב חכמי האיסלם יש היבט נוסף: מוחמד בראשית דרכו הושפע רבות משבטים יהודיים בחצי האי ערב. בתחילת דרכו, בעת שניסה לפתותם לקבלו כנביא אמת אף הכריז על ירושלים כ"קיבלה", כמקום שאליו פונים המתפללים. הוא גם הציע לשלב באיסלם את יום השבת כיום המקודש ואת צום יום הכיפורים. נראש שרעיון אחד נקבע כנראה בתודעתו של מוחמד - יצירת חיבור מלא של
האדם והאל, חיבור שמהותו ציווי אלוהי המקשר בין מציאויות החומר והרוח, יתכן רק בהר המוריה בירושלים. לכאורה אין דרך המקשרת בין מכה לעולם השמיימי של הרקיע השביעי. ישנו רק מקום אחד בלבד שהוא "שער השמים" וזה מצוי בהר הבית בירושלים.(3)

בחיבור זה אעמוד על חשיבותה של ירושלים לדת האיסלם כפי שהתבטאה בתקופות השונות של השלטון המוסלמי בעיר, בייחוד אתמקד בתקופות האומאית והממלוכית, תקופות השיא בהן בא לידי ביטוי הקשר בין הדת והפוליטיקה.
כמו"כ אעמוד על ההשפעות שספגה דת האיסלם מהיהדות ומהנצרות לגבי קדושת ירושלים והר הבית.

מקורות:

א. אליעקובי, היסטוריה מהדורת ליידן, כרך 2.
בוסה הרברט. "קדושתה של ירושלים במסורת המוסלמית" בתוך: תולדות ירושלים - מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מנית, אריאל, 1992, חוברת 83 - 84.
ברוקשטיין ארנון. "ירושלים כתבנית שלושה הרים" הר המוריה, הר הרצל וגבעת רם" בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחודה, אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל. מארס 1993.
דרורי, יוסף. "ירושלים בתקופה הממלוכית" בתוך: ירושלים מימי הבית השני ועד העת החדשה, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"א.
לבנה, עופר. קדושת ירושלים באסלאם לפי "ספרות שבחי ירושלים" חבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה בהדרכת פרופ' מ. י. קיסטר, האוניברסיטה העברית, 1985.
רוזן - איילון מרים. "אמנות הבנייה והעיטור המוסלמיים בירושלים" בתוך: ירושלים מימי הבית השני ועד העת החדשה, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"א.
שור, נתן. תולדות ירושלים, דביר, תל אביב 1987.
שילר, אלי. (עורך) הר הבית ואתריו, אריאל, ירושלים, 1989 חוברת - 64 65.
שרגאי, נדב. הר המריבה המאבק על הר הבית יהודים ומוסלמים דת ופוליטיקה מאז 1967. כתר, ירושלים, עמ' 320.
שרון, משה. "הכתובת הערבית מזמן בניית כיפת הסלע בירושלים".

תגים:

ציון · ירושליים · בירה · תיאולוגיה · אסלאם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קדושת ירושלים באיסלאם", סמינריון אודות "קדושת ירושלים באיסלאם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.