מידת ההשפעה של המל"ל על תהליכי קבלת החלטות המדיניות-ביטחוניות

תקציר העבודה:

מאז קום המדינה ניצבות סוגיית הביטחון הלאומי ותהליכי קבלת החלטות בישראל במרכז סדר היום הציבורי. הביטחון הלאומי תלוי במידה רבה בקבלת החלטות איכותית, ולשם כך נדרשת יכולת להפיק פתרונות אופטימאליים לאתגרים ביטחוניים ומדיניים, לדוגמה: ניצול הזדמנויות לשלום, הימנעות ממלחמות שלא לצורך, הרתעה ותכנון מהלכי כוח יעילים. להישג או לתפוקה כזו, ניתן לקרוא "עליונות מחשבתית אסטרטגית". (אבן, 2009, עמוד: 77).

במסגרת העבודה, אבקש לעסוק בנושא: "השפעת המועצה לביטחון לאומי על תהליכי קבלת החלטות המדיניות-ביטחוניות". שאלת המחקר הינה: "כיצד באה לידי ביטוי השפעתה של המל"ל על תהליכי קבלת החלטות המדיניות - ביטחוניות במהלך צוק איתן?".
השערת המחקר המרכזית הינה, כי השפעתה של המל"ל במהלך "צוק איתן" תהיה מעמיקה ומשמעותית. בעיקר לאור העובדה, שבין מבצע "צוק איתן" ל"מלחמת לבנון השנייה" הפרידו שמונה שנים, שבהן הוצגו לכל דורש דו"חות מגוונים - של מבקר המדינה, של ועדת וינוגרד, של ועדת ליפקין-שחק - בנוגע לכשלים שנעשו במלחמה - בכלל; ואודות הלקחים שנדרשים להיעשות בעתיד - בפרט. מעבר לכך, בשנת 2008 חוקק חוק המל"ל, שהיווה קטליזטור ליצירת שינוי ארגוני-מוסדי בתוך המל"ל. שינוי זה, לעניות דעתי, יש בכוחו כדי ליצור מידת השפעה אחרת ושונה בידי ראש המל"ל בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה (העת הצורך).
כדי לענות על שאלת המחקר, בחרתי לעסוק בשיטה האיכותנית. באמצעות מחקר משווה בין שני מקרי בוחן מרכזיים:
האחד, "מלחמת לבנון השנייה", שהחלה בתאריך 12 ביולי 2006, בעקבות התקיפה המכוונת של כוח חיזבאללה את כוח הסיור של צה"ל ליד זרעית.
והשני, מבצע "צוק איתן", המבצע הצבאי של צה"ל בעזה, שהחל בתאריך 8 ביולי 2014 ושהסתיים בתאריך 26 באוגוסט 2014 בעקבות הפסקת אש, שנחתמה בין ישראל לתנועת החמאס.

שדה המחקר של העבודה הינו: ציר הזמן - בין שנת 2006 - בה התקיימה מלחמת לבנון השנייה - לשנת 2014 - בה התקיים מבצע "צוק איתן". הפרמטר המרכזי לבחינת מידה ההשפעה ייגזר מקיומם או מחוסר קיומם של שלושה מאפיינים מרכזיים של המל"ל, הדרושים על מנת לבצע את תפקידה על "הצד הטוב ביותר". שלושת הפרמטרים הם:
* מאפיין ראשון - המל"ל יהווה מטה ביטחוני לאומי, שישמש ככלי זמין בידי ראש הממשלה והשרים הבכירים ביותר, ביניהם: שר הביטחון ושר החוץ ושישפר את תהליך קבלת ההחלטות בנושאים מדיניים ביטחוניים.
* מאפיין שני - המל"ל יעמיק את הידע של שרי הממשלה, שהרי על מנת שהדרג המדיני ביטחוני ידע לקבל החלטות נכונות בזמן אמת, דרוש לו ידע בנושאים רחבים הקיימים על סדר היום המדיני והביטחוני.
* מאפיין שלישי - ראש המל"ל יהיה כפוף לראש הממשלה וישמש היועץ לביטחון לאומי; וראש הממשלה אישית יהיה זה שיפעיל וינחה אותו.

מבנה העבודה יכלול ארבעה חלקים מרכזיים: חלק אחד, חלק תיאורטי, שיכלול פרק היסטורי אודות המל"ל עד מלחמת לבנון השנייה; פרק שני אודות המל"ל בתקופת מלחמת לבנון השנייה (בדגש על חוסר השפעתה בכל מה שקשור לקבלת החלטות במלחמה); ופרק שלישי אודות המל"ל במהלך מבצע "צוק איתן" (בדגש על השפעתה בכל מה שקשור לקבלת החלטות במהלך המבצע). חלק שני, שיהווה גוף העבודה, שבו אתמקד בשלושה מאפיינים מרכזיים של המל"ל, כפי שבאו לידי ביטוי בדו"ח וינוגרד. חלק שלישי, שיהווה דיון, שבו אערוך השוואה מעמיקה בין השפעת המל"ל במלחמת לבנון השנייה (2006) להשפעת המל"ל במבצע "צוק איתן" (2014) (על שלל ההיבטים הנלווים לה). וחלק רביעי, שיהווה סיכום העבודה, שבו אתמקד בתשובה לשאלת המחקר המרכזית של העבודה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. חלק תיאורטי
2.1 המל"ל עד מלחמת לבנון השנייה - 2006
2.2 התנהגות המל"ל במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006
2.3 התנהגות המל"ל במבצע "צוק איתן" בשנת 2014
3. חלק אמפירי
4. דיון
5. סיכום
6. רשימת מקורות

קטע מהעבודה:

תגים:

ביבי נתניהו · ראש הממשלה · צוק איתן · ביטחון · מודיעין · ביטחון לאומי · מלחמת לבנון · עפר שלח

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מידת ההשפעה של המל"ל על תהליכי קבלת החלטות המדיניות-ביטחוניות ", סמינריון אודות "מידת ההשפעה של המל"ל על תהליכי קבלת החלטות המדיניות-ביטחוניות " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.