היישום אינו מחובר לאינטרנט

המקורות וההצדקות לדרישות העדפה מתקנת של קבוצות מופלות בשוק התעסוקה הישראלי

עבודה מס' 071219

מחיר: 349.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת הלגיטימיות המוסרית של השימוש בהעדפה מתקנת בשוק התעסוקה בראי גישות שונות של צדק כלכלי וחברתי.

20,387 מילים ,44 מקורות ,2021

תקציר העבודה:

אפליה תעסוקתית הייתה מאז ימי קום המדינה והיא עדיין תופעה עמוקה ונרחבת המשפיעה על מגזרים שלמים בחברה הישראלית ובעיקר על ערבים, נשים, מזרחים וחרדים (חרמון ר. , פורת ח. , פלדמן י. , קריכלי - כץ ת. 2018) במהלך השנים נחקקו בישראל חוקים שתכליתם מניעת אפליה ובייחוד חקיקה האוסרת אפליה תעסוקתית ובראשם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שנחקק ב- 1988 (החליף חוק מצומצם יותר חוק הזדמנות שווה בתעסוקה -1981). למרות שהחוק אסר על אפליה מטעמי דת, גזע, מגדר, ארץ מוצא וכו' הוא היה כללי מאוד ולא התייחס לאוכלוסיות ספציפיות או לאופני אפליה שונים. החוק הראשון שעסק בנושא העדפה מתקנת בשוק התעסוקה היה תיקון מס' 6 לחוק החברות הממשלתיות שנחקק בשנת 1993 אשר קידם את ייצוגן ההולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים (פינטו, מ. סומר, ה. 2004). בית המשפט העליון נתן לחוק את מלוא תוקפו ויצר דוקטרינה כוללת של העדפה מתקנת לכלל האוכלוסיות המופלות בייחוד האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיית בעלי המוגבלות גם בהיעדר חוק המסמיך לכך.

במסגרת עבודה סמינריונית זו ברצוני להתחקות אחר הלגיטימיות המוסרית של השימוש בהעדפה מתקנת בשוק התעסוקה בראי גישות שונות של צדק כלכלי וחברתי. כיצד גישות הצדק השונות מתנגדות או מצדיקות את התביעה להעדפה מתקנת בשוק התעסוקה ? מה הם היתרונות והחסרונות הסיכונים וההזדמנויות ביישום בפועל של דרישות "העדפה מתקנת" של קבוצות מיעוט מופלות בהתבסס על מקרה הבוחן של שוק התעסוקה בישראל ?
שיטת המחקר בעבודה זו הינה עיונית תאורטית ותתבסס על סקירת ספרות הכוללת בעיקר מאמרים היסטוריים ועדכניים שנכתבו במרוצת 20 השנים האחרונות הרלוונטיים לנושא העבודה.
פרק 1 - מבוא.
בפרק 2 אציג את המושג "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה, אלו קבוצות באוכלוסייה זכאיות להנות ממדיניות זו? מהם השיטות ליישום המדיניות?. אבצע סקירה היסטורית של התפתחות מדיניות זו במדינות נבחרות בעולם המערבי. בהמשך אציג את הטיעונים בעד ונגד המדיניות.
בפרק 3 אציג גישות צדק נבחרות ובאיזה אופן הן תומכות או מתנגדות למדיניות "העדפה מתקנת" .
בפרק 4 אבצע סקירה היסטורית פוליטית וחברתית של הסיבות שהביאו לאימוץ מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה הישראלי בהמשך אציג את ההתפתחות המשפטית של מדיניות זו בישראל במהלך השנים ולבסוף אציג את היישום בפועל של המדיניות כלפי קבוצות האוכלוסין הייעודיות את תוצאות המדיניות ואת ההשלכות החברתיות כלכליות הנובעות מיישום מדיניות זו.
בפרק 5 אדון במקרה הבוחן הישראלי ואבדוק האם הפעלת מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה היא צודקת ומוסרית לאור התוצאות וההשלכות של מדיניות זו.
בפרק 6 אבצע סיכום הכולל התייחסות לשאלות המחקר ודעה אישית.
עבודה זו עוסקת בעיקר בהיבטים של צדק ומוסר חברתי , ובהשלכות החברתיות כלכליות של מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה. נושא סקירת התקצוב הכספי המיועד למימון ממשלתי של תוכניות "העדפה מתקנת", אינו נכלל במסגרת עבודה זו. אף על פי שקביעה והקצאה של תקציב כזה הוא קריטי להצלחת מדיניות זו. וזאת מכיוון שקביעה וחלוקת תקציבים ממשלתיים מתבצעת ברוב הפעמים על בסיס אינטרסים פוליטיים ומאבקי כוח, ולאו דווקא מתוך אינטרסים של צדק חברתי או מוסר.

תוכן עניינים:
1 מבוא
2 מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה - מבט מושגי וניתוח היסטורי ומוסרי
2. 1 מהי "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה ?
2. 2 שיטות ליישום מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה.
2. 2. 1 שיטות של העדפה מתקנת לפני קבלת ההחלטה
2. 2. 2 שיטות של העדפה מתקנת בשלב קבלת ההחלטה
2. 2. 3 שיטות של העדפה מתקנת לאחר קבלת ההחלטה
2. 3 ההתפתחות ההיסטורית של מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה בעולם המערבי.
2. 4 הדיון האינטלקטואלי בעד ונגד מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה
2. 4. 1 טיעונים בעד המדיניות
2. 4. 2 טיעונים נגד המדיניות
3 מדיניות "העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה בראי גישות הצדק השונות
3. 1 גישת "צדק כהוגנות"
3. 2 גישת הליברטריאניזם
3. 3 גישת התועלתנות
3. 4 גישת הרב תרבותיות
3. 5 גישת הפמיניזם
4 מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה - מקרה הבוחן הישראלי
4. 1 הרקע ההיסטורי הפוליטי והחברתי לאימוץ מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה בישראל
4. 1. 1 הטרוגניות האוכלוסייה בישראל ושינויים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לאורך השנים:
4. 1. 2 סקירת הקבוצות העיקריות בישראל הסובלות מאפליה סטטיסטית תעסוקתית:
4. 1. 2. 1 אפליית הערבים
4. 1. 2. 2 אפליית המזרחים
4. 1. 2. 3 אפליית החרדים
4. 1. 2. 4 אפליית יוצאי אתיופיה
4. 1. 2. 5 אפליית הנשים
4. 2 המעמד המשפטי של מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה בישראל
4. 3 היישום בפועל של מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה והשלכות המדיניות.
4. 3. 1 יישום המדיניות כלפי ערבים:
4. 3. 2 יישום המדיניות כלפי יוצאי אתיופיה:
4. 3. 3 יישום המדיניות כלפי חרדים:
4. 3. 4 יישום המדיניות כלפי נשים:
4. 3. 5 השלכות מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה על המצב החברתי - כלכלי בישראל
4. 3. 6 התמיכה במדיניות העדפה מתקנת לקבוצות מופלות בקרב הציבור הישראלי
5 דיון במקרה הבוחן הישראלי: האם לאור התוצאות וההשלכות של יישום מדיניות העדפה מתקנת בשוק התעסוקה נחשבת הפעלת מדיניות זו בישראל לצודקת ומוסרית ?
5. 1 בחינת התוצאות וההשלכות לפי הגישה התועלתנית
5. 2 בחינת התוצאות וההשלכות לפי גישת "צדק כהוגנות"
5. 3 בחינת התוצאות וההשלכות לפי גישת "הליברטריאניזם הימני"
5. 4 בחינת התוצאות וההשלכות לפי הגישות הרב תרבותיות "הקיצונית" אל מול "הליברלית"
5. 5 בחינת התוצאות וההשלכות לפי הגישות הפמיניסטיות "הליברלית" "התרבותית" ו -ה"רדיקלית"
5. 6 בחינת התוצאות לפי יתרונות - חסרונות, סיכונים - הזדמנויות
6 סיכום ודעה אישית
7 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

"העדפה מתקנת" בשוק התעסוקה הינה אמצעי של מדיניות משפטית, הננקטת באמצעות הריבון במשק, המאפשר להגשים את השוויון והצדק בעבודה (בן-ישראל, ר. 2004). אמצעי אקטיבי זה ננקט בעקבות ההכרה שעקרון השוויון הפורמלי, אותו מעניקה מדינה דמוקרטית ביחס שווה לכלל אזרחיה בדמות חקיקת חוקי שוויון זכויות, נכשל בהשגת השוויון בפועל כלפי קבוצות מופלות. ועל כן יש לנקוט בעקרון של שוויון מהותי, שמתבטא במדיניות הדורשת מארגוני עבודה לנקוט פעולה וליישם מגוון של תוכניות המכוונות לקבוצות המיעוט ואשר מיועדות לפצותן על אי השוויוניות בחברה ובשוק התעסוקה ולשפר את מצבן, ולמעשה לוודא כי בעלי כישורים זהים יקבלו סיכוי הוגן לממש את כישוריהם ללא תלות במעמד וברקע החברתי ממנו הם באים. (מאור ע. 2004A). הביטוי המובהק של "העדפה מתקנת" היא העלאת שיעור הייצוג של קבוצות מטרה מופלות הסובלות מייצוג חסר במקומות העבודה ובתפקידי מפתח בארגונים. תפקיד נוסף של "העדפה מתקנת" הוא הרצון להתגבר על חסמים שיוצרים את האפליה התעסוקתית ונובעים מ"המבנה החברתי פסיכולוגי של החברה". מבנה זה כולל את כל קבוצות החברה מבחינת הגזעים או הלאומים המרכיבים אותה, מעמדם הכלכלי והיחסים בין הקבוצות, החל מהקבוצה הדומיננטית העשירה והמשפיעה ביותר אל מול הקבוצות הפחות דומיננטיות. מבנה זה מהווה למעשה "כשל שוק" מכיוון שהוא מונע את ההשתלבות הטבעית של חברי הקבוצה המופלית בשוק התעסוקה ואינו מאפשר לכוחות השוק לתקן את המצב באופן טבעי כך שנוצר הצורך בהתערבות של גורם חיצוני, הרגולטור של המשק, לעניין זה. קיימת טענה שמטרתה הראשית של ההעדפה המתקנת היא לפצות את קבוצות המטרה המופלות על אפליה שהתרחשה בעבר ועל אפליה חוזית ומבנית המתרחשת בהווה. ומטרתה המשנית היא לקדם רב גוניות חברתית בעבודה. (הורוביץ, מ 2015).

תגים:

העדפה מתקנת · שוק התעסוקה · צדק כהוגנות · ליברטריאניזם · תועלתנות · רב תרבותיות · פמיניזם · אפליה · שוויון · ערבים · מזרחים · עדתיות · אתיופים · נשים · מוסר · מוסריות · חרדים · מוביליות · עובדיםפלורליזם · מיעוטים · מיעוט · העסקה מגוונת · משפט ועסקים

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המקורות וההצדקות לדרישות העדפה מתקנת של קבוצות מופלות בשוק התעסוקה הישראלי", סמינריון אודות "המקורות וההצדקות לדרישות העדפה מתקנת של קבוצות מופלות בשוק התעסוקה הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.