סיקור נשים פוליטיקאיות בתקשורת

תקציר העבודה:

פוליטיקה מאז ומעולם היה תחום בו ידם של גברים היתה על העליונה. אמנם, הן בישראל והן במדינות מפותחות נוספות בעולם נמצאות כיום נשים בעמדות מפתח משמעותיות כגון ראש ממשלת ישראל בעבר, הגב' גולדה מאיר , וכיום קנצלרית גרמניה, הגב' אנגלה מרקל . בכל מדינות העולם המתוקנות משרתים גברים ונשים את קהל הציבור במדינתם כאשר אלו בוחרים בהם בבחירות האחרונות. מהתבוננות בממשלות מדינות המערב נראה כי מספרם של הגברים הנבחרים גבוה משמעותית ממספר הנשים, תפקידם של הגברים לרוב יהיה בעל אחריות גבוהה יותר בממשלה והגברים בממשלה ככל הנראה ימלאו תפקידים בכירים יותר לאורך זמן.
לא בכדי אותם גברים 'זוכים' ליתרון זה בכל ממשלה נבחרת בעולם. לתקשורת יד חזקה בהשפעתה על ממצאים אלה. לפיכך ולאור הנחה זו, בחרתי במחקר הנוכחי לבחון 3 שאלות מחקר אשר יכולות לשפוך אור על הנחה זו אשר תוביל אותי במחקר זה.
נערות ונשים צעירות מעורבות בארגונים פוליטיים רבים אך אינם מהווים נדבך משמעותי בכל הנוגע לעיתונות וכתבי עת מדעיים ופעילותם אינה זוכה להכרה הראויה במדיה זאת. כאשר נערות ונשים צעירות בוחרות לעסוק בפעילות פוליטית לעיתים רבות התקשורת נוטה להתעלם מכך ולא לציין זאת באופן גלוי. פעילותם של נשים אלה מתייחסת לרוב לנושאים כגון סקסיזם, גזענות, הומופוביה, עוני, קפיטליזם גלובאלי, הגבלות על רבייה, זכויות האישה ועוד. מרבית פעילותם של נשים אלו מסתבר, מתבצעת ברשתות החברתיות זאת בשל אותה הנחה עליה מתבסס המחקר הנוכחי והיא מידור אותן נשים העוסקות בפוליטיקה בתקשורת הרחבה. הרשתות החברתיות אינן ממדרות את אותן הנשים ואת פעילותן ומהוות עבור נשים אלו דרך מצוינת להביע את דעתן הפוליטית, החברתית ונושאים שונים בסדר היום הציבורי (Aragon, 2008).
המחקר הפמיניסטי של המדיה החל בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים. המחקר עמד על שני ממדים של הדרת נשים מהמדיה - הכמותי והאיכותני (לחובר, 2008). במחקרים של אותם השנים נמצא כי ישנם הבדלים באופן ובכמות הסיקור של נשים לעומת גברים בזירה הפוליטית. אבל למרות תלונות חוזות ונשנות אודות הטיות מגדריות בסיקור תקשורתי של נשים בפוליטיקה, באופן מפתיע, נעשה רק מחקר וניתוח שיטתי מועט בתחום הזה בארצות הברית. לפיכך, נראה שהחוקרים באותן השנים התמקדו כמעט לחלוטין במועמדות לסנאט ובמרוצים לתפקידי מושל ובאופן עקבי נראה כי אכן ישנן הוכחות להטיות מגדריות בסיקור התקשורתי של מועמדות עבור התפקידים האלו (Heldman, Carroll & Olson, 2005).
על רקע ההרכב ההטרוגני של הפעילים בכנסת ומספרן המועט של נשים בהנהגה הפוליטית בישראל נראה השיח התקשורתי התומך במנהיגותה של אישה כתופעה ייחודית ומרתקת. יתר על כן, בקבוצת ההנהגה שהתגבשה לאורך השנים בישראל, נוכחותן של הנשים הייתה מרשימה וזכתה להתייחסות תקשורתית בולטת. זה שונה ואף מפתיע על רקע ממצאי המחקר המוקדם, כי התקשורת נוטה להדיר נשים מנהיגות. במידה שהן זוכות לסיקור הוא מתאפיין בסטראוטיפיזציה נשית, בהתייחסות סקסיסטית ובביקורתיות יתר. מחקרים רבים התמקדו בשנים האחרונות בדימויי הנשים בשיח המדיה הישראלים. רק מיעוטם התייחס לדימויים של נשים בתפקידים פוליטיים. הרצוג (1994) הצביעה על נטיית העיתונאים והעיתונאיות להציג נשים בפוליטיקה המקומית כמסיגות גבול וכמי שמנסות להשיג את הבלתי אפשרי, שכן גם פוליטיקאית היא "קודם כול אישה". גם סילביה פוגל-ביז'אוי טוענת כי "התקשורת מציגה נשים כבעלות תכונות והתנהגויות הסותרות את אלה המצופות מ"פוליטיקאים אמיתיים", ומגדילה בכך את המרחק בין ה"אדם הפוליטי" לבין ה"אישה הנורמטיבית".
מסקנתה המרכזית היא שהתקשורת מתעלמת מהעשייה הנשית בתחומי רווחה וחינוך ובמדיניות הבריאות או מציגה אותה כשולית, וחוטאת בעיסוק יתר בהופעתן החיצונית של הנשים ובמעמדן כרעיות וכאמהות. תכופות אותרו במחקרים ביטויי לגלוג בתקשורת על שאפתנות של מתמודדת והסתייגויות מהתאמתה לתפקיד הרם. נשים הוצגו כחיצוניות למערכת (אף כאלה שמילאו בה תפקידים בעבר). במיוחד בלטה הנטייה להשוות ולקשר בין נשים מתמודדות ומפורסמות במדינות שונות ולהציגן באמצעות הדרה והכללה, כ"נשים בפוליטיקה" ולא כ"פוליטיקאיות".
מטרת העבודה תהיה לענות על מספר שאלות מחקר עיקריות ולאפשר קבלת תשובה לסוגיית אפליית הנשים הפוליטיקאיות בתקשורת העולמית ובישראל בפרט.
עבודה זו הינה עיונית ונחקור בה את שאלת המחקר באמצעות סיקור מאמרים וכתבי עת שנעשו בנושא סיקור פוליטיקאיות בתקשורת. לנושא זה חשיבות רבה בשל העובדה שיותר מבעבר, מסתמנת מגמה ברורה, בכל העולם של תפיסת עמדות מפתח מרכזיות בממשלות השונות ואף נראה כי מגמה זו אף עלולה להוביל בעתיד הקרוב לנשיאת ארה"ב חדשה.
בחלק הראשון נציג את שיטות המחקר השונות אשר הופיעו בספרות הרבה בה נעזרתי במחקר זה, ואביא דוגמאות לשימוש בשיטות מחקר אלו. בהמשך לכך, אציג את השאלות עליהן אני מוצא לנכון לענות במחקר זה על מנת לאפשר לי את הדרך המיטבית לבחינת אופן סיקורן של נשים פוליטיקאיות בתקשורת המקומית והעולמית. בחלק השני נענה על שאלות אלו מתוך הספרות הרבה שנכתבה בנושאים ואבחן את המגמתיות המצטיירת מתוך התשובות שיתקבלו על אופן סיקורן של נשים פוליטיקאיות בתקשורת.
כיום, כאשר נשים רבות עוסקות בפוליטיקה במשרות בכירות החל מתפקידי שרים שונים בממשלות השונות ועד ראשי ממשלה, סיקור ההבדלים ביצוגן של נשים בתקשורת תופס מקום מכובד בעיסוק היומיומי של העוסקים באמצעי התקשורת השונים.

כלי המחקר אשר שימש אותנו הינו ניתוח הסקירה הספרותית בנושא להוצאת מקסימום הממצאים הרלוונטיים למתן תשובה לשאלת המחקר המובילה במחקר זה.

תוכן עניינים
1. מבוא
2. מטרת המחקר והמתודולוגיה
2.1 מטרת המחקר
2.2 אוכלוסיית המחקר
2.3 מערך המחקר
2.4 כלי המחקר
2.5 שיטת המחקר ממחקרים קודמים
2.5.1 השיטה האיכותנית
2.5.2 השיטה האמפירית
2.6 שאלות מנחות במחקר
3. התקשורת נוטה לסקר פוליטיקאיות באופן שונה מפוליטיקאים
4. התדמיות התקשורתיות תורמות לשימור הסטאטוס קוו הפוליטי
5. המניעים לאפליית הנשים הפוליטיקאיות באמצעי התקשורת השונים
6. נשים בחדשות בשעת מלחמה או קונפליקט אחר ביחס שולי לעומת גברים
7. דיון ומסקנות
7.1 כללי
7.2 מגבלות המחקר הנוכחי
7.3 הצעות למחקרי המשך
8. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ישראל · פוליטיקה · מגדר · שוויון · נשים · גברים · אפליה · חברה · מעמד · פרסום · הצגה · חשיפה · תקשורת · אמצעי תקשורת · חדשות · יחס · אמא · אמאהות · פוליטיקאית · פמיניזם · אפליה · שוויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סיקור נשים פוליטיקאיות בתקשורת", סמינריון אודות "סיקור נשים פוליטיקאיות בתקשורת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.