חופים כמשאב כלכלי

תקציר העבודה:

עם בוא הקיץ, שוב מתעוררות שאלות לגבי הים והחופים בארץ, אחד מהנכסים הציבוריים, החשובים והנהדרים של מדינתנו, האמורים לפי החוק ולפי ההלכה במערכת המשפטית, להיות פתוחים בפני הציבור כולו, וגם ובעיקר חינם לכלל הציבור.
רצועת החוף של מדינת ישראל משתרעת לאורך כ-196 ק"מ על שפת הים התיכון, לאורך כ-56 ק"מ על שפת הכנרת ולאורך כ-14 ק"מ על שפת הים באילת - בסך הכול כ-266 ק"מ של חופי ים. במשך השנים נבנו לאורך חופי הים התיכון נמלים, מזחים, שוברי גלים, רציפים, מעגנות (מרינות), מלונות, בתי מגורים, בסיסי צבא, תחנות כוח ומתקנים שונים למיניהן אשר הותירו 53 ק"מ של חוף טבעי פתוח לרווחת הציבור.
בשנות השמונים של המאה העשרים נקבעו מספר תכניות וחוקים בעניין חופי ישראל ובכללם: תכנית מתאר ארצית חלקית לחופים- מרחב הכנרת ותכנית מתאר ארצית חלקית לחופים - חוף הים התיכון. בעשור הראשון של המאה ה-21, מסתמנת מגמה של הגנה על מרחבי החוף שנותרו פתוחים ללא שימוש מדיני או ציבורי אלא למען הציבור הרחב, אשר בא לידי ביטוי בחוק שמירת הסביבה החופית , בחוק שמירת הסביבה החופית של מפרץ אילת ובחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת . קיימת רשימה לא קצרה של חוקים הנוגעים לים ולחופיו ביניהם חוקים הנוגעים לשימור החופים ומי הים הקרובים להם, מניעת זיהום, דרכי דיג מותרות, שמירה על עתיקות ועוד, כאשר על חלקן נרחיב בהמשך העבודה.
כלל החוקים שמטרתם שימור החופים ומניעת שימושם שלא למטרות הנאת ותועלת הציבור מתנגש לא אחת עם תכניות מתאר ציבוריות ומדיניות שמטרתן היא אחת- רווחיות. כל חברה, ציבורית או פרטית, בעל יכולת ניצול שטח החוף למטרות רווח, מעוניינת להקים על קו החוף עסק שמטרתו הינה כלכלית נטו ללא שום התחשבות במפגעים הסביבתיים העלולים להיגרם מהקמת העסק או המפעל המבוקש. במצב הנ"ל נוצר ניגוד אינטרסים ברור בין מוסדות המדינה.

מצד אחד, משרד התעסוקה, האוצר והרווחה אשר בראייתם עסקים גדולים ומפעלים אשר יוקמו על קו חוף ביכולתם ליצור מקומות עבודה נוספים, הכנסות רבות ממיסים והרחבת התעסוקה במרחב החוף, כגון תחנת הגז המתוכננת בחוף הבונים ובעתלית. מאידך, בראיית הגופים הירוקים כגון משרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל והשמורה להגנת הטבע, יש לשמור על חופים נקיים ללא נוף מפעלים, מסעדות, בתי מלון וחופי רחצה סגורים בתשלום. יש לאפשר לקהל הציבור נגישות למשאב יקר זה ללא תשלום וללא תנאים.

שיטת איסוף נתונים: המידע נאסף מתוך כ-8 מאמרים אקדמאים ואתרי משרדי הממשלה אשר להם תוכן רלוונטי לנושא המחקר ואשר נתנו מענה מפורט על מרבית הפרמטרים הנבדקים. כלל המאמרים שבהם בחרתי אפשרו לי ליצור את סקירת הספרות בנושא, וליצור תתי-נושאים אשר הובילו אותי במהלך העבודה להסקת השערות ולמידת והבנת הנושא לעומקו.
בנוסף השתמשתי בכלי המחקר- שאלונים. כלי זה נמצא כמתאים לי ביותר על מנת להבין באופן עמוק ומשמעותי את דעת הנשאלים במדגם בנושא זה, את ההשלכות הסביבתיות והכלכליות של ניצול משאב טבעי זה במדינתנו וכן את היתרונות השונים לאלטרנטיבות השימוש בחופי המדינה.

תוכן עניינים:
מבוא
מטרות המחקר ומתודולוגיית העבודה
סקירת ספרות
חופים- רקע סביבתי
קו החוף בישראל
מערך החוקים לשמירת החופים בישראל:
- תכנית מתאר ארצית לאזור הכנרת
- חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965
- תמ"א לאזור החופים
- חוק שמירת הסביבה החופית
- חוק הסדרת חופי הכנרת
- חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964
- חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד- 2004
- תכנית המתאר הארצית
יתרונות וחסרונות חברתיים, סביבתיים וכלכליים
מאמר מוביל בעבודה
המחקר
שאלת המחקר
הנחות המחקר
אוכלוסיית המחקר ומהלך המחקר
ממצאי המחקר
סיכום עיקרי הממצאים
דיון
מגבלות המחקר
הצעות למחקרי המשך
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

איכות הסביבה · חופים · כלכלה · הים התיכון · ציבור · רווחיות · כנרת · אילת · רצועה · תועלת · חוף פתוח · נופש · פנאי · שימושי קרקע · הסביבה החופית · פיתוח כלכלי · קיימות · פיתוח בר קיימא · הגנת הסביבה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חופים כמשאב כלכלי", סמינריון אודות "חופים כמשאב כלכלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.