תיירות בעיר מעורבת - מגמות ותמונת מצב

תקציר העבודה:

"אף על פי שבעכו לא נשלפה עד עתה ולו סכין אחת, הקהל מתרחק מהעיר המעורבת. במצבים של מתיחות, שכבר כמעט ונהפכו לעניין שבשגרה - אנשים מדירים רגליהם מהרחובות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בערים מעורבות" (קשמין, הארץ, 2015).
עבודה זו תעסוק בעיר עכו בהיותה עיר מעורבת וכיצד עובדה זו משפיעה על התיירות בעיר. בחקר תופעת התיירות בעולם כולו חלה בשנים האחרונות התפתחות ניכרת, ומחקרים רבים התפרסמו בנושא זה. המילה 'תיירות' ( Tourism) לא הייתה קיימת בשפה האנגלית עד ראשית המאה התשע עשרה אלא המילה 'תיור' ( Tour) במשמעות כללית של טיול ללא הבחנות נוספות כמו משך הטיול או מטרותיו. Medlik and Burkart, 1974)).
בשנים האחרונות היו כמה ניסיונות לנסח הגדרות רחבות ככל האפשר של תופעת התיירות על היבטיה המגוונים, וזו אחת ההצעות המצוטטת לעתים קרובות בספרות המחקר: 'תיירות היא תנועה זמנית של אנשים ליעדים שונים שלא לצורך עבודה או מגורים, וכל אותה הפעילות המתקיימת באותם היעדים' (Mathieson and Wall, 1982). ארגון התיירות העולמי (World Tourism Organization - WTO)הוסיף להגדרה זו את ממד הזמן בקבעו שתיירות היא 'פעילות של אנשים הנוסעים מביתם, והשוהים במקומות אשר אינם בסובב הקבוע שלהם, למטרות נופש ועסקים ולמטרות אחרות וזאת לפרק זמן שאינו קצר מיממה ואינו עולה על שנה. ואולם הגדרות אלו, רחבות ככל שיהיו, לא יוכלו בסופו של דבר לכלול את כל האפשרויות הגלומות בתופעת התיירות, כיוון שממהותה היא תופעה רחבה ודינמית, אין לה מבנה יציב וקבוע והיא נתונה לשינויים ותמורות תלויי זמן ומקום. למעשה, התיירות יכולה להיבחן מכמה נקודות מבט: כלכלית, סוציולוגית, תרבותית, חברתית, פוליטית, היסטורית, גאוגרפית ועוד. (כהן-הטב, 2006).
היתרון היחסי הגדול ביותר של העיר עכו הוא, ללא ספק, ענף התיירות. זהו גם פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר והבולט בעיר. עכו מתהדרת במגוון גדול של אתרים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אתניים ודתיים (לדוגמא: המחתרות מוזיאון אסירי, המצודה, הגן הבהאי, חמאם אל באשה, חומות העיר העתיקה ועוד). כמו כן, נמצאים בעיר נמל טבעי (אחד היחידים בארץ) וחוף ים מרהיב (בוצר וקורת, 2006). סר לורנס אוליפנט בספרו "חיפה - חיים בארץ ישראל המודרנית", אשר נכתב בסוף המאה ה-19, מתייחס לעכו ואינו חוסך שבחים לעיר ולמרקם המיוחד הקיים בה, ומביע את התלהבותו מהעיר ומהפוטנציאל התיירותי הגלום בה: "בכל המזרח לא תמצא שוק טיפוסי יותר מזה שבעכו... עכו משמשת מקום מעניין ביותר לבלות בו ימים, שלא לדבר על חמדת עתיקותיה, או על בנייניה החדשים יותר, הראויים ללא ספק לתשומת לב..." (מתוך אתר החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ).

בשכבות של העיר העתיקה קיים פוטנציאל עצום למשיכה של תיירות מורשת תרבותית. הפוטנציאל התיירותי זוהה מכבר על ידי המתכנן Winter, שהכין את תכנית האב לעכו בימי המנדט הבריטי. תכנית המתאר שאושרה לעיר העתיקה ב2006, מאמצת את התפיסה התכנונית הבריטית. התכנית מתייחסת בראש וראשונה לפיתוח התיירות. התכנית מקדשת את השימור הארכיטקטוני, בעוד שצרכי התושבים נדחקים לפינה. המתח האתני ההולך ומחריף בעכו בין יהודים לערבים מאיים על פיתוח התיירות. תיירים לא יבואו למקום המזוהה כמסוכן. המסחר הבסיסי בעכו, המסעדות ובתי הקפה, המתפרנסים בעיקר ממתן שירותים לאוכלוסייה הישראלית ייפגעו אם המסחר ימשיך להיות מושפע מכל אירוע בזירה המדינית (בן שטרית, 2011).

המונח "ערים מעורבות" (Mixed Cities) כוונתו בדרך כלל לערים שמתגוררות בהן קבוצותממוצא שונה - אתני, לאומי או דתי, המצויות לעתים במצב של קונפליקט. תופעת הערים המעורבות אינה ייחודית לישראל. בישראל יש חמש ערים אשר מונח זה מתקשר אליהן: עכו, חיפה, יפו, רמלה ולוד. (רכס, 2007). בישראל כמו מדינות אחרות בעולם, יש תופעה של הפרדה מרחבית בין קבוצות אוכלוסייה שונות. המרכזית והבולטת ביניהן היא בין פלסטינים ליהודים. רוב הפלסטינים בישראל מתגוררים ביישובים ערביים, והשאר מתגוררים בערים מעורבות, ברוב המקרים בשכונות נפרדות" (פנסטר ויעקובי, 2006).

על אף שעכו היא עיר משותפת מבחינה מוניציפאלית, היהודים והערבים חיים על פי רוב, צורת חיים המשקפת את ההפרדה הקיימת בין שתי הקהילות ברחבי הארץ. העיר מאופיינת במידה של דואליזם, בדומה למצב שאפשר למצוא בארצות מתפתחות. האוכלוסייה הערבית מהוה את הקוטב היותר מסורתי של העיר: החיים החברתיים שלה והמבנה הקהילתי ממקד בעיר העתיקה, עם הבזאר, המסגדים, הכנסיות, בתי הספר הערביים, בתי הקפה שם וכל המוסדות הקרובים לצורכיהם" (לוריא, 2000).

בפרק הראשון אדון בתפקידה של התיירות ואכנס לסוגיית התיירות העירונית. מטבע הדברים, התיירות העירונית ימיה כימי התיירות עצמה. מוקדי המשיכה לתיירות פנים וחוץ כאחד הם אתריה ההיסטוריים, שפע ההיצע בתחום התרבות, האמנות, הקניות, אפשרויות האכסון המגוונות ומרכזי הבילוי המגוונים. למרות ההגדרה לעיל המקבלת את העיר כמוצר תיירותי מובן מאליו, אין הדבר שווה לכל הערים בכל הארצות. לא כל הערים הן יעד תיירותי. ערים תעשייתיות למשל אינן יכולות להיחשב כערי תיירות. ערים קטנות- ערי שדה מועט בין ההיצע, ולכן לא יהוו מוקד משיכה.

בפרק השני אציג את עכו כעיר התיירות אשר מהווה מוקד משיכה לתיירות מכל הסוגים. עכו היא עיר אטרקטיבית גם כעיר נמל, גם כעיר היסטורית ובעלת עבר קדום ובעיקר כעיר המתאפיינת בדו קיום מבורך, עם כל המשתמע מכך מבחינה חברתית ופוליטית. הפרק השלישי יעסוק בעיר עכו בהיותה עיר מעורבת, אציג את גילויי האלימות בין התושבים היהודים והערבים אשר פרצו בעכו בשנת 2008 ומה ההשלכות שנבעו מכך, ולאחר מכן אציג את המצב הביטחוני כיום ואיך זה משפיע על בעלי העסקים בעיר העתיקה. לסיום, אבדוק את השערתי שיש קשר בין עיר מעורבת למגמות תיירותיות. לצורך כך, ראיינתי בעלי עסקים בעיר העתיקה בעיקר על מה שמתרחש בתקופות של מתח והמצב הביטחוני הבעייתי, על מנת לבדוק את הנושא יותר לעומק מבחינה אמפירית.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקר ספרות
2.1 תיירות
2.1.1 התיירות בישראל
2.1.2 תיירות הפנים ומאפייניה
2.1.3 התיירות הנכנסת ומאפייניה
2.2 מאפייני התיירות בישראל
2.2.1 התיירות העירונית
2.2.2 חלוקת ההכנסות מתיירות
2.2.3 השפעת המצב הביטחוני על התיירות
2.3 עכו כעיר תיירות
2.3.1 רקע
2.3.2 סקירה הסטורית
2.3.3 עכו העתיקה
2.3.4 ייחודה של עכו העתיקה
2.3.5 פיתוח ענף התיירות בעכו
2.4 ערים מעורבות בישראל
2.4.1 רקע
2.4.2 עכו כעיר מעורבת
2.4.3 מקרה בוחן- הסלמה בשנות ה2000
2.4.4 המצב הבטחוני בעכו כיום
3. סיכום
4. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

תיירות · עכו · עיר · עיר נמל · ישראל · נוף · תרבות · מורשת · עיר מעורבת · יהודים · ערבים · סכסוך · אלימות · בטחון · אורבאני · עירוני · עירוניות · חוף

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תיירות בעיר מעורבת - מגמות ותמונת מצב", סמינריון אודות "תיירות בעיר מעורבת - מגמות ותמונת מצב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.