הרגלי התיירות של הישראלי

תקציר העבודה:

בעבודה זו אסקור את הרגלי התיירות של הישראלי. נעמוד על סיבות לצריכת תיירות כמו גם על השינויים שעבר ענף זה במהלך השנים.
עבודה זו היא פרי של מחקר ושיחות שערכתי על מנת לאמוד את הדעות השונות של הישראלים כלפי תיירות ונופש בישראל.
אנו נוטים לראות בתיירות היוצאת מישראל כסממן של חברת השפע. אכן בראשית קיומה של המדינה ועד לשנות השבעים נושא הנופש לא היה מפותח כלל ועיקר, הנופש כמושג נהוג היה רק בקרב העשירון העליון המצומצם ולא ניתפס כהכרחי. האנשים היחידים שיצאו לחופש היו אלה אשר נזקקו להבראה רפואית. רק אלה הרשו לעצמם את המותרות המכונות חופש. יש להבין כי התפישה החברתית של התקופה ראתה בחופש מותרות, רק מחלה יכולה היתה לתת את הלגיטימציה ליציאה לחופש. הדברים השתנו במהלך שנות השבעים ותחילת שנות השמונים. לאחר נפילת ממשלת המערך שהיתה מחוייבת לקו הסוציליסטי החלו מושגים רבים להשתנות בחברה הישראלית. חלק ממושגים אלה נגעו לחיים אותם מנהל הפרט ולמושגים של מותר ואסור שנהגו באותה תקופה. גם הרווחה הכלכלית שהותירה אותה תקופה החלה לפתח מנהג חדש בקרב הישראלים. החופש בארץ ומאוחר יותר הנסיעה לחו'ל. התפתחותו של המעמד הבינוני בישראל במהלך שנות השישים, יצרה מצב בו הרעיון של החופש שוב לא ניתפס כמותרות או כשחיתות. נטייתה הברורה של ישראל לעבר החברה המערבית הביאה לכך כי הישראלים אימצו גם את רעיון החופש כחלק מערכי החברה המערבית. תנופת בנייה הורגשה בארץ במהלך שנות השבעים בכל הקשור לנופש. בתי מלון החלו להבנות בכל רחבי הארץ ואילו העיר אילת החלה לתפוס את מעמדה כבירת הנופש הישראלית. יותר ויותר משפחות ויחידים החלו לתכנן את הנופש שלהם מחוץ לבית ובתי המלון החלו להיות לחלק מצורת הבילוי המקובלת. נושא נוסף אשר תפס תאוצה והגביר את המודעות לחופש היו חברות גדולות אשר החלו להוציא במרוכז את עובדיהן לנופשים. דברים אלה יצרו תלות וצורך של העובד בסו\ג בילוי זה. כפי שכבר הזכרתי השינוי המשמעותי חל במהלך שנות השמונים. כלכלת הליכוד שהובלה על ידי ארידור ניסתה לשוות לישראל אורך חיים אמריקאי.
מוצרים רבים שנתפסו כמותרות בלתי אפשריות הפכו אתה נחלתו של כל בית. כעת ניתן היה לרכוש כרטיסי טיסה במחיר מוזל והישראלי החל לנסוע לחו'ל. תחילה היו אלה בודדים ומאוחר יותר משפחות שלומות. בעבודה זו נתאר את השינוי שחל בחברה הישראלית הן מההיבט הסטציולוגי והן מההיבט הכלכלי של התופעה. נשאל את השאלה מה עיצב את טעם ודעת הקהל בנושא הנופש וננסה להשיב .
התיירות נתפשת כיום כענף כלכלי, האמור להגיע גלגלי כלכלות שונות על בסיס הדדיות.
התייר המודרני מאופיין על פי כמה קריריונים, וסוכני הנסיעות הם גורם הביניים בינו לבין יעד התיירות.
מאז 1948 הגיעו לישראל כ- 18 מיליון וחצי תיירים, ומדיניות פיתוח התיירות בה מופעלת במסגרת משרד התיירות וחברות ממשלתיות.
ישראל כמו מדינות אחרות - מתייחסת לתיירות יחס אמביוולנטי: מצד אחד, מנסה להגדיל את היקף התיירות הנכנסת, ומצד שני - להקטין את תנועת התיירות היוצאת לייעדי תיירות שונים.

תוכן עניינים:
1. מבוא

2. תיירות בהיבט היסטורי כלכלי

3. סקר תיירות פנים
ירושלים
תל אביב
חופשה בחורף
פיתוח מישור החוף הדרומי

4. הקונצפט המצטייר מעבר החלוקה לקבוצות

5. חופש עם הילדים

6. מידע ופרסום
1. מקורות מידע
2. סוכנויות נסיעות
3. בקשות לידע שעלו בקבוצות השונות
4. התייחסות לפרסום

7. המאפיינים היחודיים של הנוער, הצעירים והגמלאים

8. ממצאי הקבוצות בקרב האוכלוסיות הייחודיות
א. קבוצת הערבים הישראלים
ב. קבוצת החרדיות
ג. אוכלוסיית העולים מרוסיה

תגים:

תירות · נופש · חרדים · פנאי · כלכלה · גיאוגרפיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הרגלי התיירות של הישראלי", סמינריון אודות "הרגלי התיירות של הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.