חיסונים בישראל - החלטת הפרט אם להתחסן מתוך אמון בחיסון ותרומתו לבריאות.

תקציר העבודה:

השימוש בחיסונים ברפואה המודרנית החל לראשונה באנגליה של סוף המאה ה-18, על ידי הרופא ד"ר אדוארד ג'נר. ד"ר ג'נר פיתח תרכובת נגד מגפת האבעבועות השחורות, ונחשב כ-אבי החיסון המודרני. מאז, השימוש בחיסונים נעשה נפוץ, ובמאה ה-19 והמאה ה-20 פותחו חיסונים נוספים באירופה ובארה"ב נגד מחלות רבות (אתר חיסונים, 2015).
המדע עוסק רבות בחקר תופעת החיסון והשאלה האם להתחסן או לא (רכס, 2007). הנושא העסיק חוקרים רבים בכל העולם, וכיום ניתן למצוא מאמרים מקצועיים ואקדמיים לרוב.
בכל הקשור לחיסונים, קיים פרדוקס בין יעילות החיסון מצד אחד, וההתנגדות הקיימת לו מצד שני (Black & Rappuoli, 2010). במרוצת השנים, הוכח החיסון כאמצעי הגורם לירידה בתמותה ותחלואה במבוגרים וילדים, אך למרות זאת עדיין יש מתנגדים לחיסון עם טיעונים של ספק ביעלות ובבטיחות החיסון, מוסריות ועוד שאלות של אתיקה ברפואה. אחת הטענות השכיחות היא שהחיסון לא יעיל ומביא למחלות (אמיתי, סלייטר ולבנטל, 2004). כמו כן, מחקרים נוספים שפורסמו בשנים האחרונות, הראו כי החיסון פחות יעיל באוכלוסיות מסוימות כמו אנשים שמנים. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, עשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים מהשמנת יתר משמעותית. מחקרים גילו בעבר כי השמנת יתר מפחיתה את רמת ההשפעה של החיסון נגד הפטיטיס בי במבוגרים, והחיסון נגד טטנוס בילדים.
כמו כן, על פי דיווחים בתקשורת, מתו לאחרונה בארה"ב 45 בני אדם, מהם 19 ילדים כתוצאה משפעת, וזה לאחר שחוסנו נגד הנגיף (אתר משרד הבריאות, 2015). משרד הבריאות האמריקאי קרא לציבור להמשיך ולהתחסן, מאחר שהתרכיב עדיין מגן היטב בפני שאר זני השפעת, בעיקר בקרב ילדים, נשים בהריון וקשישים, להם מערכת חיסון ירודה. גם בישראל ההמלצה דומה. הילדים המקבלים חיסון בישראל הוא מהגבוהים בעולם, למרות שעדיין אין חוק המחייב חיסון (מי-עמי, 2014).
לאור הרקע הנ"ל מחקר זה בנוי באופו הבא: בפרק הראשון מופיע סקר הספרות המציג את התפתחות החיסונים לאורך ההסטוריה, את תרומת החיסוים לאנושות והתמודדות עם מחלות רבות, וכן את האמון של האזרחים הבאים בחיסונים והתמודדותם עם מחלות רבות. בפרק השני מופיע שיטת המחקר המציגה את שאלת המחקר והשערותיה, את כלי המחקר בו נעשה שימוש במחקר זה, את שיטת איסוף הנתונים והליך המחקר. הפרק השלישי הינו פרק הממצאים המציג את ממצאי המחקר הדמוגראפיים השונים, סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר וכן מבחני הקשר השונים אשר באים לענות על שאלת המחקר והשערותיה. בחלק הרביע של המחקר מופיע פרק הדיון והמסקנות אשר מציג למעשה את ממצאי המחקר האמפיריים בשילוב ממצאי המחקר הספרותיים אשר מהווים למעשה מתן מענה לסוגיית המחקר הנבחנת בעבדה זו והיא: מהי בחירתם של הפרטים השונים בנוגע להתחסנות מפני מחלות שונות בהתחשב באמון שהם נותנים בתרומות הבריאותיות של החיסון עצמו?

בחרתי לעסוק בנושא זה בשל העובדה כי כיום, יותר מבעבר, נושא החיסונים תופס תאוצה רבה בארץ ובעולם וכי קיימות דעות רבות של חוקרים שונים הטוענים כי בעתיד חיסונים רבים לא יהיו רלוונטיים להתמודדות עם מחלות שונות אשר מפתחות מוטיציות ועברות תמורות אשר נועדו להתמודד עם החיסונים השונים. על כן, בחינת בחירת הפרט האם להתחסן הינה סוגיה מעניינת ביותר עליה אשמח לנסות ולתת מענה במחקר זה.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 רקע הסטורי
2.2 חוק החיסונים בישראל
2.3 מגמת החיסונים בישראל בשנים האחרונות
2.4 המחלוקת על מתן חיסונים בישראל
2.5 אמון הציבור בחיסונים
2.6 פחד הציבור ובטיחות החיסונים
2.7 הסיכוי להדבק מחיסונים
2.8 אורח חיים בריא
2.9 תיאוריית הקונספירציה ותרומת התקשורת
3. שיטת המחקר
3.1 שאלת המחקר
3.2 השערות המחקר
3.3 מערך המחקר
3.4 מדגם המחקר
3.5 שיטת המחקר
3.6 משתני המחקר
3.6.1 משתנה תלוי
3.6.2 משתנה בלתי תלוי
3.7 כלי המחקר
3.8 הליך המחקר
3.9 שיטות סטטיסטיות
4. ממצאים
4.1 סטטיסטיקה תיאורית משתתפי המדגם
4.2 בחינת השערות המחקר
4.3 רגרסיית המחקר.
5. דיון ומסקנות
5.1 דיון
5.2 מגבלות המחקר
5.3 הצעות למחקרי המשך
6. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

מתנגדי חיסונים · בריאות · זכויות אדם · חופש הפרט · דילמת החיסונים · סיכון · משפחה · קורונה · קוביד · שפעת · מחלות · מגיפה · מגיפות · תחלואה · תמותה · אמון אזרחי · קונספירציה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חיסונים בישראל - החלטת הפרט אם להתחסן מתוך אמון בחיסון ותרומתו לבריאות.", סמינריון אודות "חיסונים בישראל - החלטת הפרט אם להתחסן מתוך אמון בחיסון ותרומתו לבריאות." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.