דמותו של אליהו אלישר

תקציר העבודה:

את היהודים בישראל ניתן לחלק לשתי קבוצות אתניות. הראשונה זו הקהילה האשכנזית המורכבת ממיעוט מתיישבים ציוני שהיגר לפלסטין בעיקר ממזרח אירופה, וגם ממרכז וממערב אירופה ומאמריקה. קהילה זו מייצגת את פסגת ההיררכיה של הממסד הציוני השולט, הרוב המדהים של הקבינט, הפרלמנט, ראשי השירות האזרחי והדרגים העליונים של איגודי הסחר, ההון הפרטי והציבורי, הסוכנות היהודית, הממסד הצבאי, האליטה התרבותית, מנהיגות המשטרה והשירות החשאי, התקשורת וכו'. כחברה, ניתן לראות קהילה זו מתנשאת, מאמינה בעליונות האיכותית והתרבותית שלה על העם הערבי הפלסטיני והקהילה הערבית האסלאמית, כולל כלפי אותם יהודים שבאו מארצות ערב. אפילו את ה"מתקדמים" המתנגדים לגזענות ניתן לאפיין בגישה הפטרנליסטית שלהם כלפי תושבי האזור. הקהילה השנייה היא זו של יהודי ערב והאסלאם או "הספרדים", המייצגת את הרוב הגדול של הישראלים. חלק מהם תושבים מקוריים של פלסטין. בנפרד מהדת, קהילה זו מהווה חלק אינטגראלי מהעם הערבי בתרבות ובשפה, עקרונות המוסר, מודלים ספרותיים, מסורות, מולדת והיסטוריה. ...המתיישבים האשכנזים צמצמו את נפח הקהילה הזו למאגר של פועלים זולים. לאחר מכן גורל ילדיהם ונכדיהם שנולדו בישראל הורע מבחינה כלכלית ותרבותית. (1)

תיאורו זה של גדעון גלעדי, את המשבר התודעתי שפקד אותו, הוא גם תיאורה של שליטת ההגמוניה הציונית שהגיעה החל משלהי המאה התשע-עשרה לארץ ישראל, השתלטה על ניהול ענייניה של הארץ, נישלה את הפלסטינים שחיו בה ואת היהודים הספרדים, אשר כמו הפלסטינים ישבו בארץ ישראל דורות רבים. הנאמר אינו תוצר של תיאור או דיווח יחיד, אלא של עדויות שונות ומחקרים, המצטלבים ביניהם ומעניקים את התמונה שאותה מתאר גלעדי.

יתכן כי הדרישה לשיוויון מצד היהודים הספרדים הייתה מתעכבת שנים ארוכות ויתכן שההכרה הבלתי-נמנעת בעם הפלסטיני, הייתה מחייבת עוד שנים של פעולות טרור ומלחמות, אלמלא העלה אליהו אלישר את שתי הסוגיות הללו, בניגוד לרצונם של אנשי ההגמוניה הציונית, אשר ניסו להתעלם מסוגיות אלו ולהדחיק אותן מהתודעה. אליהו אלישר פנה לעסקנות ציבורית עוד מגיל צעיר. הוא השקיע זמן ומרץ רבים בעת ארגון מוסדות הכנסת, אספת הנבחרים, ועד הקהילה, ובעיקר ועד העדה הספרדית. כן היה בין מיסדיה ומנהיגיה של הסתדרות "חלוצי המזרח" בירושלים במשך כל שנות קיומה. הוא היה ציר של הסתדרות זו בקונגרס הציוני הארבעה-עשר. כן היה מעסקניה הפעילים ביותר של התאתדות הספרדים העולמית, אשר מטעמם היה ציר בקונגרס הציוני החמישה-עשר. הוא כיהן בכנסות הראשונה והשנייה ופעל למען זכויותיהם של הספרדים ועדות המזרח בארץ(2). וכן שאף לשלב את התנועה הציונית, ולאחר מכן את מדינת ישראל במרחב המזרח תיכוני. פעילותו הובילה לעימותים עם מנהיגי התנועה הציונית שהגיעו מאירופה ונטלו לעצמם את ההגמוניה השלטונית, הן בתקופת הישוב והן בשלושים שנותיה הראשונות של המדינה.

מטרתה של עבודה זו לבחון את תוצאות פעילותו של אליהו אלישר, לפני קום המדינה ואחריה, בזמנו ובטווח הארוך יותר. על כן תהא שאלת המחקר בעבודה זו: האם אליהו אלישר הצליח להשיג בפעילותו תוצאות שקידמו את קהילת הספרדים ועדות המזרח בישראל והאם ניתן למצוא בפעילותו תרומה לכינון שלום עתידי בין ישראל לעם הפלסטיני?

בעבודתי ארצה לטעון, כי פעילותו של אליהו אלישר הצליחה, גם אם לא בעת כהונתו בכנסת ובמוסדות ציבוריים, לעורר את הבעיות העדתיות בישראל ואת הבעיות שבין ישראל לעם הפלסטיני, כמו גם לסדוק את התפיסה ההגמונית הטוענת כי המזרחיים נוטים לימין הפוליטי, בעוד יוצאי אירופה הם שוחרי השלום. בחינת פעילותו של אלישר, כמו גם פעילותם של רבים אשר יצאו למאבק עדתי בהשראתו, במישרין או בעקיפין, עשויה ללמד על זהות אינטרסים רבה הקיימת בין הספרדים ובני עדות המזרח, לבין הפלסטינים. פעילותו של אליהו אלישר הייתה מעין נבואה, כשהאחרון ראה את הנולד זמן רב קודם שבעיות עליהן התריע פרצו אל מעל לפני השטח. הדבר נכון לגבי אי-השוויון העדתי, כמו גם לגבי מעמדם וקיפוחם של הפלסטינים.

על מנת לתמוך בטענתי, תובא בפרק הראשון סקירה תיאורטית. חלקה הראשון יבחן את מושג ההגמוניה, מאפייניו ומהותו, בעוד חלקו השני של הפרק יציג את דרך ההתנשאות של ההגמון, תוך הדגמות מהנעשה בארץ מאז קום המדינה. הפרק השני יציג רקע היסטורי של היהדות שחיה בארץ ישראל, היא פלסטין, בדורות שקדמו להקמת המדינה וכן רקע אישי של אליהו אלישר, אשר פעילותו נבחנת בעבודה זו. בנוסף תובא סקירה קצרה ורלוונטית ליחסי היהודים והפלסטינים בעבר. הפרק השלישי יעסוק בליבת העבודה, היינו בחינת מאבקיו ופעילותו של אליהו אלישר אל מול הגמוניה הציונית וגישותיה כלפי הספרדים והמזרחיים מבית וכלפי הפלסטינים, האמורים לחיות לשיטתו, בשכנות למדינת ישראל ובשלום איתה. הפרק הרביעי יציג את תוצרי ההשראה של אליהו אלישר, היינו במה ראה את הנולד וכיצד קולו הפך לקולם של רבים בציבור הספרדי והמזרחי הארץ.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א: סקירה תיאורטית
1.1. ההגמוניה וההתנגדות
1.2. התנשאות ההגמון על הנשלטים ודיכויים - דוגמאות מכינון מדינת ישראל
פרק ב: רקע היסטורי ואישי
2.1. היהדות הספרדית והיהדות המערבית בארץ ישראל
2.2. אליהו אלישר - שורשיו וגישתו
2.3. בין יהודים לבין פלסטינים
פרק ג: אליהו אלישר והתנגדותו להגמוניה הציונית המזרח אירופאית
3.1. האפליה העדתית
3.2. מעמדם והגדרתם הלאומית של הפלסטינים
פרק ד: ראיית הנולד והקשר שבין המזרחיים לפלסטינים
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

ציונות · הגמוניה · אליטה · עדתיות · מזרחי · מזרחיות · שסעים · שסע עדתי · דיכוי · פלסטינים · יהודי המזרח · ספרדים · יוצאי ספרד · עולים · המאבק המזרחי · הפנתרים השחורים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמותו של אליהו אלישר", סמינריון אודות "דמותו של אליהו אלישר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.